
אלטשולר שחם בדרך למכירת השליטה בכמיליארד שקל
יאיר לוינשטיין צפוי להצטרף למשקיע מקומי ברכישת השליטה בחברה הציבורית לפי שווי של כ-1.8 מיליארד שקל, בעוד המייסדים יישארו עם הפעילויות הפרטיות. אחרי שנים של יציאת כספים, האתגר של הרוכשים יהיה לבלום את השחיקה, לייצב את ההכנסות ולמצוא מנועי צמיחה נוספים
המגעים למכירת השליטה באלטשולר שחם פיננסים מתקדמים, ובמרכז המתווה המתגבש נמצא מנכ"ל החברה, יאיר לוינשטיין, שצפוי להיות חלק מקבוצת הרוכשים. לצדו אמור להשתתף משקיע מקומי שזהותו טרם פורסמה. העסקה הנבחנת כוללת מכירת כ-55.1% ממניות החברה הציבורית תמורת כמיליארד שקל, סכום המשקף לה שווי של כ-1.8 מיליארד שקל.
לוינשטיין מחזיק כיום בכ-14.8% ממניות החברה, ובמסגרת העסקה הוא צפוי להגדיל את החזקתו. בשלב זה טרם פורסמו שיעור ההחזקה הסופי שלו והאופן שבו יחולקו המניות בין לוינשטיין לבין המשקיע הנוסף. אם המהלך יושלם, פעילות החיסכון לטווח ארוך של אלטשולר שחם תעבור לשליטת קבוצה שבה שותף המנכ"ל המכהן. במקביל, המייסדים ימשיכו להחזיק בפעילויות הפרטיות של בית ההשקעות, שאינן חלק מהחברה הציבורית.
החברה הציבורית מרכזת בעיקר את פעילות הגמל והפנסיה, לצד פעילות בתחומי האשראי וההשקעות האלטרנטיביות. הפעילויות הפרטיות כוללות בין היתר קרנות נאמנות, ניהול תיקים, קרנות גידור, חבר בורסה ומסחר עצמאי.
המשמעות היא שמכירת השליטה בחברה הציבורית אינה שקולה ליציאה של המייסדים מתחום ההשקעות. העסקה עשויה לאפשר להם לממש את החזקתם המרכזית בתחום החיסכון לטווח ארוך, תוך המשך פעילות בעסקים האחרים. גם התמורה של כמיליארד שקל, ככל שהעסקה תתבצע באמצעות מכירת מניות קיימות, תועבר לבעלי המניות המוכרים ולא תשמש כהזרמת הון לחברה.
למרות השחיקה שחוותה בשנים האחרונות, אלטשולר שחם פיננסים עדיין מנהלת פעילות בהיקף משמעותי. בסוף יוני הסתכמו נכסי הגמל והפנסיה המנוהלים בכ-150 מיליארד שקל, מהם כ-112 מיליארד שקל בגמל וכ-38 מיליארד שקל בפנסיה. ברבעון השני הסתכמו ההכנסות בכ-217 מיליון שקל, לעומת כ-231 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד מכ-31 מיליון שקל לכ-22 מיליון שקל, כאשר ברבעון המקביל נכלל גם רווח שערוך לפני מס של כ-11 מיליון שקל. במחצית הראשונה הסתכם הרווח הנקי בכ-51 מיליון שקל.
התשואות משתפרות, אבל הלקוחות לא חוזרים מיד
אלטשולר שחם, שהוקמה ב-1990 בידי גילעד אלטשולר וקלמן שחם, צמחה לאורך השנים לאחד הגופים הבולטים בשוק החיסכון הישראלי. בשנים האחרונות התמונה השתנתה, לאחר שתשואות חלשות יחסית ויציאה מתמשכת של כספי לקוחות פגעו בהיקף הנכסים ובמעמדה התחרותי. לאורך השנים יצאו מהחברה יותר מ-140 מיליארד שקל, לפי הנתונים המובאים במקורות שעליהם מבוסס המידע.
השאלה המרכזית אינה רק כמה נכסים מנהלת החברה כיום, אלא האם תהליך ההתכווצות מתקרב לסיומו. שיפור בתשואות בחודשים האחרונים עשוי לסייע, אך הקשר בין ביצועים טובים לבין חזרת כספי לקוחות אינו מיידי. לקוחות שכבר עברו לגופים מתחרים וסוכנים ששינו את המלצותיהם עשויים להמתין לתקופה ממושכת יותר של ביצועים לפני שישנו שוב כיוון.
גם גידול בהיקף הנכסים המנוהלים אינו בהכרח עדות לכך שהמגמה התהפכה. בתקופות של עליות בשווקים, שווי תיקי ההשקעות עשוי לעלות במקביל להמשך משיכות והעברות כספים למתחרים. לכן המדדים החשובים לבחינת התאוששות יהיו קצב ההפקדות והמשיכות, היקף ההעברות בין הגופים והשפעתם על ההכנסות מדמי ניהול.
מנועי צמיחה מעבר לגמל ולפנסיה
שינוי השליטה עשוי לפתוח אפשרויות להרחבת תחומי הפעילות של החברה הציבורית. כיום חלק מהעסקים הפיננסיים נמצאים במסגרת הפרטית, ולכן אינם כלולים בעסקה. תחת בעלות חדשה עשויה להיבחן כניסה לתחומים נוספים, ובהם פעילויות הדומות לקרנות נאמנות, קרנות גידור או שירותי חבר בורסה, במטרה להפחית את התלות בגמל ובפנסיה.
- למה שמנהל ההשקעות הוותיק ימכור דווקא עכשיו את אלטשולר שחם? הסיכוי נראה נמוך
- קרנות ההשתלמות באוגוסט - אלטשולר חוזרת להוביל, ומה עשתה הקרן שלכם?
עם זאת, הפעילויות הפרטיות הקיימות אינן חלק אוטומטי מהעסקה. אם הרוכשים ירצו להרחיב את החברה הציבורית באמצעות רכישות או הקמת פעילויות חדשות, הדבר יחייב השקעות, עסקאות והסכמות נפרדות.
הצטרפותו של לוינשטיין לקבוצת הרוכשים מוסיפה לעסקה ממד נוסף. כמנכ"ל המכהן הוא מכיר מקרוב את בסיס הלקוחות, מבנה ההוצאות והאתגרים העסקיים של החברה, והגדלת החזקתו עשויה להעיד על אמונו ביכולת לייצב את הפעילות. מנגד, מאחר שהוא כבר עומד בראש החברה, עצם המעבר שלו למעמד של בעל מניות גדול יותר אינו מבטיח שינוי בביצועים. חשיבותו של השותף החדש תימדד בין היתר ביכולת להביא הון, לקדם רכישות ולשנות את מבנה הפעילות.
מבחינת בעלי המניות מהציבור, אחד הפרטים המרכזיים שעדיין חסרים הוא מבנה העסקה הסופי והשלכותיו על יתר המחזיקים. המחיר המשולם עבור גרעין שליטה אינו מבטיח שבעלי מניות אחרים יוכלו למכור את החזקותיהם באותו מחיר. כל עוד לא פורסמו התנאים המלאים, שווי של כ-1.8 מיליארד שקל משקף את תג המחיר שנדון במסגרת המגעים לרכישת השליטה, ולא בהכרח מחיר מימוש לכל בעלי המניות.
אם העסקה תושלם, המבחן של הבעלים החדשים יהיה היכולת לייצר התייצבות שאינה נשענת רק על עליות בשוק ההון. האטה בהעברת כספים למתחרים, ייצוב ההכנסות ושיפור ברווחיות יהיו אינדיקציות משמעותיות יותר לשינוי מגמה. החלפת השליטה עשויה לספק כלים חדשים להתמודדות עם האתגרים האלה, אך החזרת אמון הלקוחות תדרוש תוצאות לאורך זמן.