האיש שכמעט לא מכר מניות 30 שנה: אליסון נערך למכירה של עד 7.5 מיליארד דולר באורקל

יש מכירות מניות שעוברות מתחת לרדאר, ויש כאלה שכל השוק עוצר לרגע ומסתכל. זו מהסוג השני. לארי אליסון, שהקים את אורקל ב-1977, נכנס לתוכנית מסחר שמאפשרת לו למכור עד 50 מיליון מניות של החברה שלו. במחיר של היום מדובר בכ-7.5 מיליארד דולר.

התוכנית אומצה ב-22 ביוני, היא מסתיימת ב-24 באוקטובר, והיא התגלתה בדיווח רגולטורי שפורסם ביום שישי. מדובר אפוא בחלון של ארבעה חודשים, ולא בהוראת מכירה בודדת.

מה שהופך את זה לחריג הוא ההיסטוריה של האיש. אליסון מחזיק יותר מ-40% ממניות אורקל, ומאז תחילת המאה הסתכמה כל מכירה שלו בכל היותר ב-25 אלף מניות בפעם אחת. גם אם ימכור את כל הכמות שבתוכנית, יישארו בידיו כ-1.1 מיליארד מניות, והשליטה שלו בחברה תישאר איתנה. אבל הקפיצה מ-25 אלף מניות ל-50 מיליון היא שינוי בסדר גודל, ולא התאמה קטנה בתיק.

מי האיש שמאחורי המכירה

כדי לתפוס את הפרופורציה שווה להיזכר מי עומד מאחורי המספרים. אליסון בן 82, הוא הקים את אורקל עם 1,200 דולר בכיס, והחברה שהוא בנה הייתה במשך עשורים הסמל של תוכנת המחשוב הארגוני העולמית. הוא גם דמות שהשוק למד לקרוא: אגרסיבי ברכישות, חסין למשברים, וכזה שמחזיק במניה שלו בעקשנות שהיא כמעט הצהרת אמונה. להרחבה: הילד היתום והעני שהפך לאיש העשיר בעולם - סיפור חייו של לארי אליסון.

בדיוק בגלל זה כל תזוזה שלו במניה נמדדת בזכוכית מגדלת. אורקל היא כיום אחד השמות המרכזיים במרוץ תשתיות הבינה המלאכותית, ושווי השוק שלה נע בעשרות אחוזים בתוך ימים אחדים בעקבות כל דוח. כבר לא העשיר ביותר בעולם: מה קורה לאורקל וללארי אליסון.

מה זו בכלל תוכנית מסחר

שווה לעצור רגע ולהסביר מה זו בכלל תוכנית מסחר כזו, כי מה שקובע איך לקרוא את הידיעה. מנהל בכיר או בעל שליטה בחברה ציבורית יודע דברים שהשוק טרם יודע, ולכן הוא חייב לפעול לפי כללים נוקשים כשהוא רוצה למכור. הפתרון המקובל הוא לקבוע מראש תוכנית: כמה מניות, באילו מחירים, באילו תאריכים, והכול נכנס לפעולה אוטומטית בלי שהמוכר נוגע בכפתור.

לכן העיתוי של האימוץ חשוב יותר מהעיתוי של המכירה. התוכנית הזו נבנתה ב-22 ביוני, כשלושה חודשים לפני הדוח האחרון של אורקל, כלומר היא נקבעה בתקופה שבה אליסון עדיין עמד מול אותה רמת אי ודאות כמו כולם. זו בדיוק הסיבה שהמנגנון קיים.

ובכל זאת השוק ממשיך להסתכל, כי בעל שליטה שמחליט לפתוח חלון מכירה אחרי שלושים שנה של כמעט כלום הוא אירוע בפני עצמו. השאלה כאן היא פחות אם הוא עשה משהו אסור, ויותר מה הוא מסמן.

הרקע: חוב, צבר ומניה שיורדת

הרקע נמצא במאזן. אורקל הפכה בשנים האחרונות מיצרנית תוכנה ותיקה לאחת החברות המרכזיות בתשתיות הבינה המלאכותית, והדרך לשם עברה בחוב כבד. החוב הכולל שלה מתקרב ל-125 מיליארד דולר, תוכנית ההשקעות לשנת הכספים הנוכחית עומדת על 90 עד 95 מיליארד דולר, והתזרים החופשי ברבעון האחרון היה שלילי ב-5.4 מיליארד דולר.

• משפחת אליסון השקיעה כ-17 מיליארד דולר בעסקת פרמאונט-וורנר
• האופציות של בכירי אורקל מתחת למים

בצד השני של המאזן יושבים המספרים שהלהיבו את השוק: צמיחה של 121% בהכנסות תשתיות הענן, צבר הזמנות של 664 מיליארד דולר, והכאה של התחזיות בדוח האחרון. ובכל זאת, מתחילת השנה המניה ירדה בכ-20%, כי המשקיעים המוסדיים מסתכלים פחות על קצב הצמיחה ויותר על השאלה איך מממנים אותו. להרחבה: אורקל מכה את התחזיות עם הכנסות של 19.3 מיליארד דולר.

הפער הזה הוא לב העניין. צבר הזמנות הוא הבטחה להכנסה עתידית, והחוב הוא התחייבות בהווה. כל עוד הלקוחות הגדולים ממשיכים לשכור כוח מחשוב בקצב הנוכחי, החשבון נסגר יפה. אם הביקוש יתקרר אפילו במעט, אורקל תמצא את עצמה עם מרכזי נתונים יקרים ועם החזרי חוב שממשיכים לרוץ.

זה ההקשר שבו נופלת הידיעה, וזה מה שהופך אותה למעניינת. מדובר במייסד שבנה את החברה במשך כמעט חמישים שנה, שמחזיק בה יותר מ-40%, ושפותח חלון מכירה בדיוק בתקופה שבה השוק שואל שאלות על אופן המימון.

ההסברים הפשוטים, ומה לעקוב

יש גם הסברים פשוטים בהרבה, וכדאי להחזיק אותם על השולחן. רוב ההון של אליסון, שממקם אותו במקום השביעי בין העשירים בעולם, מרוכז במניה אחת. בעבור אדם בגיל 82 זו חשיפה קיצונית, ומכירה מדורגת היא צעד שגרתי של פיזור וניהול סיכון, שנראה אחרת לגמרי מהחלטה של משקיע שמנסה לתזמן את השוק.

יש גם שימושים קונקרטיים לכסף. אליסון מימן בשנים האחרונות מהלכים משפחתיים גדולים, ובהם המיזוג של סקיידאנס, חברת ההפקות של בנו דייוויד, עם פרמאונט ב-2025, ומהלכים כאלה דורשים מזומן בהיקפים שקשה לגייס בלי לגעת במניה. הוא גם ידוע בתרומות גדולות למחקר רפואי ולפרויקטים פרטיים, וגם אלה מתומחרים במיליארדים.

• הישראלים שהרוויחו באנתרופיק: כמה השקיעו מגדל וכלל וכמה זה שווה
• החוזים בוול סטריט מעורבים, אסיה מזנקת עם הטכנולוגיה. מה מצפה לשוק?

מה שכדאי לעקוב אחריו בשבועות הקרובים הוא הקצב בפועל. תוכנית כזו מגדירה תקרה, ומותר למכור פחות ממנה. הדיווחים הרגולטוריים השוטפים יראו כמה מניות נמכרו ובאיזה מחיר, והמספר הזה יגיד הרבה יותר מכל ניתוח: האם מדובר במכירה טכנית ומדורגת לאורך כל החלון, או בניצול מהיר שלו.

ולמשקיע הישראלי יש כאן נגיעה ישירה גם בלי להחזיק מניה אחת של אורקל. החברה יושבת במדדי המניות העולמיים שבהם מושקע רוב החיסכון הפנסיוני כאן, והיא אחת החברות שמובילות את מרוץ ההשקעה בתשתיות בינה מלאכותית. כשמי שמכיר את החברה הכי טוב מגוון את החשיפה שלו, זה רחוק מנבואה שחורה, אבל זו כן תזכורת שגם בצד הפנימי מנהלים סיכון. להרחבה: מנכ"ל UBS מזהיר - השווקים שאננים והסיכונים מצטברים.