5% חוזר להפחיד את וול סטריט: שוק האג"ח מאותת שהכסף היקר כאן להישאר

יש מספר אחד שוול סטריט מתחילה שוב לפחד ממנו: 5%.

התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה לכ-4.95%-4.96%, מרחק קטן מהרמה הזו, אחרי מהלך חד מאוד בשבועות האחרונים. בתחילת המלחמה מול איראן היא היתה נמוכה בכמעט נקודת אחוז. התשואה ל-30 שנה כבר סביב 5.35%-5.4%, רמה שלא נראתה כמעט שני עשורים.

זה לא קורה רק בארה"ב. עליית תשואות חזקה עוברת כמעט בכל שוקי האג"ח הגדולים. בבריטניה התשואה ל-10 שנים כבר באזור 5.4%, בגרמניה היא עלתה לרמות שלא נראו מאז משבר החוב האירופי, וביפן התשואה ל-10 שנים חצתה 3% לראשונה מאז שנות ה-90.

למי שלא חי את שוק האג"ח, המשמעות פשוטה: המשקיעים מוכרים אג"ח, המחירים שלהן יורדים והתשואות עולות. מבחינת ממשלות, חברות ומשקי בית, מחיר הכסף עולה.

הנפט החזיר את האינפלציה למרכז

הטריגר האחרון הוא הנפט. מחיר ברנט כבר עבר 107 דולר לחבית בעקבות החרפת המלחמה במזרח התיכון והחשש מפגיעה נוספת בנתיבי היצוא. כשמחיר הנפט מזנק, התוצאה מגיעה אחר כך לדלק, לתובלה, לתעשייה ולמחירי מוצרים ושירותים.

פתאום התרחיש של אינפלציה שחוזרת לרדת בצורה מסודרת נראה הרבה פחות בטוח.

וזה משנה גם את הציפיות מהפד. רק לפני כמה שבועות השוק עוד התלבט אם תהיה בכלל העלאת ריבית נוספת בספטמבר. עכשיו ההסתברות להעלאה עלתה בצורה חדה. הפד נמצא במקום לא נוח: הכלכלה מתחילה להרגיש את מחיר הריבית הגבוהה, אבל מחירי האנרגיה מקשים עליו להוריד את הרגל מהבלם.

העלייה בתשואות הארוכות חריפה אפילו יותר מהריבית הקצרה, וזה כבר אומר שהמשקיעים מוטרדים ממשהו גדול יותר מהחלטת הריבית הקרובה.

הבעיה הגדולה יותר היא החוב

ארה"ב חצתה חוב ממשלתי של 40 טריליון דולר. היא ממשיכה לנהל גירעון גדול וצריכה להנפיק כמויות עצומות של אג"ח רק כדי לממן את הפעילות השוטפת ולמחזר חובות קיימים.

המשקיעים מוכנים לקנות את החוב הזה, אבל הם דורשים מחיר גבוה יותר.

ככל שהממשלה מנפיקה יותר אג"ח, היא מתחרה על אותו כסף שנמצא אצל קרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים, קרנות גידור ומשקיעים פרטיים. אם ההיצע עולה מהר יותר מהביקוש, מחיר האג"ח יורד והתשואה עולה.

משרד האוצר האמריקאי ניסה בחודשים האחרונים להקל את הלחץ באמצעות רכישות חוזרות של אג"ח ארוכות. המהלכים האלה הצליחו להרגיע את השוק לזמן קצר, אבל לא שינו את המגמה. השבוע גם מכרז אג"ח ל-30 שנה נתקל בביקוש חלש יחסית, והתשואות שוב זינקו.

• החוב הזול בעולם מתייקר: יפן משלמת יותר מ-4% על אג"ח ל-30 שנה
• ארה"ב גייסה 39 מיליארד דולר בתשואה הגבוהה מאז 2007

זה בדיוק מה שמטריד את השוק: לא נראה כרגע שיש קונה אחד גדול שמוכן לעצור את המהלך.

וגם ה-AI דוחף את הריבית למעלה

יש עוד שחקן שנכנס בשנים האחרונות לתחרות על הכסף: חברות הטכנולוגיה.

אלפבית, אמזון, מטא, מיקרוסופט ואורקל כבר גייסו השנה יחד כ-220 מיליארד דולר בחוב, יותר מפי שניים מהתקופה המקבילה אשתקד. הכסף מיועד בעיקר להקמת מרכזי נתונים, רכישת שבבים והשקעות בתשתיות AI.

המספרים האלה עצומים. החברות הגדולות והחזקות בעולם מוכנות לשלם ריביות גבוהות כדי להשיג הון עכשיו ולהמשיך את מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית.

מבחינת שוק האג"ח זה עוד לחץ. ממשלת ארה"ב רוצה טריליונים, ממשלות אירופה צריכות יותר כסף, חברות הטכנולוגיה מנפיקות מאות מיליארדים - והמשקיעים יכולים לבחור למי להלוות.

כשחברות כמו מיקרוסופט או אלפבית מוכנות לשלם תשואה אטרקטיבית, ממשלת ארה"ב צריכה להציע תשואה גבוהה מספיק כדי שהמשקיעים עדיין ירצו להחזיק את האג"ח שלה.

• אלטמן: OpenAI מוכנה להאט את מרוץ ה-AI
• AI שפועל לבד ו-23 שעות מסחר: 5 השינויים שיעצבו את וול סטריט ב-2027

למה דווקא 5% חשוב כל כך למניות?

אין משהו קסום במספר 5%, אבל מבחינת שוק המניות הוא מתחיל להיות כואב.

אם משקיע יכול לקבל קרוב ל-5% בשנה באג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, בלי לקחת את הסיכון של מניה, הרף שמניה צריכה לעבור עולה.

זה חשוב במיוחד בוול סטריט אחרי שנים של עליות ומכפילים גבוהים. ככל שהריבית חסרת הסיכון עולה, הערך הנוכחי של הרווחים שחברות צפויות להרוויח בעוד חמש או עשר שנים יורד. מניות צמיחה וטכנולוגיה רגישות לכך במיוחד.

יש גם השפעה ישירה על החברות. הלוואות חדשות מתייקרות, אג"ח קונצרניות מונפקות בריבית גבוהה יותר, מימון רכישות נהיה יקר יותר ופרויקטים שבעולם של ריבית של 3% נראו מצוינים יכולים להיראות הרבה פחות אטרקטיביים בריבית של 6%-7%.

גם שוק הדיור מרגיש את זה. הריבית על משכנתאות בארה"ב קשורה יותר לתשואת האג"ח ל-10 שנים מאשר לריבית הרשמית של הפד. אם התשואה נשארת סביב 5%, קשה לראות את ריבית המשכנתאות חוזרת במהירות לרמות נמוכות.

וול סטריט כבר מתחילה להגיב. S&P 500 ירד ארבעה ימים ברציפות, וגם הנאסד"ק והדאו נחלשו. בינתיים זו לא מפולת, אבל המשקיעים מבינים שהמשוואה השתנתה: הם צריכים להתמודד בו זמנית עם נפט גבוה, אינפלציה, אפשרות לעוד העלאות ריבית ותשואה של כמעט 5% באג"ח ממשלתית.

זה כבר שוק אג"ח עולמי

הבעיה אינה אמריקאית בלבד. בריטניה מתמודדת עם עלייה חדה בעלויות המימון בדיוק כשהממשלה צריכה להציג תקציב. צרפת נמצאת תחת לחץ בגלל החוב והגירעון. גרמניה הגדילה הוצאות, בעיקר על ביטחון ותשתיות. ביפן, במשך עשרות שנים המקור הגדול בעולם לכסף זול, התשואות עולות לרמות שכמעט דור שלם של משקיעים לא הכיר.

במשך שנים העולם התרגל לכך שהריבית היא בעיה זמנית: האינפלציה עולה, הבנקים המרכזיים מעלים ריבית, אחר כך היא יורדת והכסף חוזר להיות זול.

שוק האג"ח מאותת עכשיו שאולי הפעם זה מורכב יותר. ממשלות חייבות יותר, הן צריכות לגייס יותר, חברות הטכנולוגיה צורכות כמויות אדירות של הון, השקעות הביטחון גדלות ומחירי האנרגיה שוב עולים.

אם התשואה ל-10 שנים תחצה 5% ותישאר שם, השאלה כבר לא תהיה אם שוק האג"ח עבר עוד רמה פסיכולוגית. השאלה תהיה כמה זמן שוק מניות יקר, שוק נדל"ן ממונף וכלכלה שחיה שנים על כסף זול יכולים להמשיך להתעלם ממחיר כסף כזה.