מי עומד מאחורי סוכן ה-AI שמשלם? ויזה ומאסטרקארד רוצות לבנות לו תעודת זהות
ויזה, מאסטרקארד ואנט אינטרנשיונל משיקות יוזמה משותפת ליצירת סטנדרטים לזיהוי ולאימות של סוכני AI שמבצעים רכישות בשם המשתמשים; המטרה היא שמערכות תשלום שונות יוכלו לזהות מי הסוכן, מי האדם או העסק שעומד מאחוריו ומה הוא מורשה לעשות - צעד שנועד להכין את תעשיית
התשלומים לעולם שבו הקונה בקופה כבר לא בהכרח יהיה אדם
עד לא מזמן הקנייה באינטרנט הייתה פעולה די ברורה: אנחנו בוחרים מוצר, מגיעים לקופה ומאשרים את התשלום. סוכני ה-AI מתחילים לשנות גם את החלק הזה. הם כבר יודעים לחפש עבורנו מוצרים ושירותים, להשוות מחירים, לבחור בין הצעות ולבצע פעולות בשמנו - ובהדרגה גם להגיע לקופה במקומנו. אבל ברגע שהקונה הוא תוכנה, עולה שאלה חדשה: איך יודעים מי שלח אותה והאם היא באמת מורשית להוציא את הכסף?
ויזה, מאסטרקארד ואנט אינטרנשיונל הודיעו היום על יוזמה משותפת לפיתוח סטנדרטים שיאפשרו לזהות ולאמת סוכני AI המבצעים רכישות בשם משתמשים. החידוש הוא לא עצם האפשרות שסוכן AI ישלם - חברות התשלומים כבר מפתחות כלים כאלה - אלא הניסיון ליצור שפה משותפת שתאפשר למערכות שונות לזהות את אותו סוכן ולוודא שהוא פועל בהרשאה.
היוזמה מכונה Know Your Agent, על משקל מנגנוני "הכר את הלקוח" המוכרים מהמערכת הפיננסית. המטרה היא ליצור שכבת אמון שתאפשר לרשתות תשלום, ארנקים דיגיטליים, בתי עסק ופלטפורמות AI לדעת מי עומד מאחורי הסוכן שמבקש לבצע עסקה, אילו פעולות הותר לו לבצע והאם ניתן לסמוך על הזהות וההרשאות שהוא מציג.
בפועל, מדובר בניסיון לבנות מעין תעודת זהות לסוכן ה-AI.
לא מספיק לדעת מי בעל הכרטיס
בעסקה רגילה, מערכות התשלום יודעות לזהות את הכרטיס, את בעל החשבון ואת בית העסק, ולבדוק אם העסקה מתאימה לדפוסי הפעילות של הלקוח. כניסתם של סוכני AI מוסיפה חוליה חדשה לשרשרת.
נניח שמשתמש מבקש מסוכן AI למצוא עבורו טיסה בפחות מ-500 דולר ולהזמין אותה. הסוכן עשוי לחפש בין חברות ואתרי הזמנות, לבחור טיסה ולהגיע לשלב התשלום בלי שהמשתמש עצמו נמצא מול המסך. מבחינת בית העסק ורשת התשלומים נוצרות שאלות חדשות: האם הסוכן באמת פועל בשם בעל הכרטיס? האם ניתנה לו הרשאה לבצע את הרכישה? האם הוא רשאי להוציא עד 500 דולר בלבד, או שכל מסגרת האשראי פתוחה בפניו?
אלה בדיוק השאלות שהמסגרת החדשה אמורה לסייע לפתור.
לפי החברות, הסטנדרטים המשותפים אמורים לאפשר לקשר סוכן AI לאדם או לעסק מאומת שעומד מאחוריו, לאמת את זהותו ואת ההרשאות שקיבל ולבחון את פעילותו לאורך זמן. כל גוף פיננסי ימשיך לנהל בעצמו את הסיכונים ולהחליט אם לאשר עסקה, אבל הוא יוכל לקבל מידע אמין יותר על הסוכן שמבקש לבצע אותה.
כל חברה כבר בנתה פתרון - עכשיו הן רוצות שידברו ביניהם
ויזה, מאסטרקארד ואנט אינטרנשיונל לא מתחילות מאפס. כל אחת כבר פיתחה מנגנונים שנועדו לאפשר מסחר באמצעות סוכני AI. הבעיה היא שעולם שבו כל רשת תשלומים, ארנק ופלטפורמת AI משתמשים במערכת זיהוי אחרת עלול ליצור שוק מפוצל.
המהלך החדש נועד ליצור תאימות בין המערכות. הרעיון הוא שסוכן שזוהה ואומת באמצעות מערכת אחת יוכל להציג את זהותו וההרשאות שלו גם כשהעסקה עוברת דרך מערכות אחרות, במקום לעבור תהליך זיהוי נפרד בכל נקודה.
אנט אינטרנשיונל כבר פיתחה מסגרת רחבה יותר לסוכני AI במכשירים ניידים, הכוללת יצירת זהות דיגיטלית לסוכן ואישור היכולות שהמשתמש העניק לו. החברה מציגה גם מנגנון דירוג אמון שנועד להעריך את רמת הסיכון של הסוכן ולהשפיע על מידת העצמאות שניתנת לו.
החיבור עם ויזה ומאסטרקארד אמור לקחת את הרעיון צעד נוסף לכיוון של סטנדרט שניתן יהיה להשתמש בו בין רשתות ופלטפורמות שונות.
מי אחראי כשהסוכן טועה?
הבעיה אינה מסתיימת בזיהוי. ככל שסוכני AI מקבלים יותר עצמאות, עולה גם שאלת האחריות במקרה שמשהו משתבש.
אם סוכן התבקש לקנות מחשב ב-1,000 דולר ורכש דגם ב-1,500 דולר, מי אחראי לעסקה? ואם הוא הזמין מוצר מהחנות הלא נכונה, ביצע רכישה כפולה או פעל בעקבות הוראה זדונית שהושתלה באתר שבו ביקר?
בעולם הכרטיסים הקיים נבנו במשך עשרות שנים מנגנונים לטיפול בהונאות, הכחשת עסקה והשתלטות על חשבון. כאשר סוכן AI נכנס באמצע, מערכת התשלומים צריכה לדעת לא רק שהכרטיס תקין, אלא גם שהפעולה שביצע הסוכן תואמת את ההרשאה שנתן לו המשתמש.
זו גם הסיבה שהמאבק על התשתית למסחר באמצעות AI מתחיל הרבה לפני שסוכנים אוטונומיים הופכים לאמצעי קנייה נפוץ. מי שיקבע כיצד סוכן מזדהה, כיצד הוא מקבל הרשאה וכיצד העסקה שלו מאומתת עשוי להשפיע על הדרך שבה יעברו תשלומים בעולם שבו חלק הולך וגדל מתהליך הקנייה מתבצע על ידי תוכנה.
- האייפון המתקפל של אפל יעלה בישראל החל מ-8,199 שקל - ועד 12,199 שקל לדגם היקר
- IBM ולוקהיד מהמרות על המחשוב הקוונטי באירופה
הקרב עובר מהכרטיס לזהות של הסוכן
עבור ויזה ומאסטרקארד, מדובר גם בשאלה עסקית. כיום הן יושבות במרכז חלק גדול ממערך התשלומים בכרטיסים בעולם. אם בעתיד צרכנים יבקשו מסוכן AI לבצע את הקנייה עבורם, נקודת המפגש עם מערכת התשלום עשויה להשתנות.
הסוכן יכול לבחור לא רק איזה מוצר לקנות ומאיזה אתר, אלא גם באיזו דרך לשלם. לכן חברות התשלומים מנסות לוודא שהרשתות שלהן נשארות חלק מהתשתית שעליה יתבסס המסחר החדש.
היוזמה המשותפת של ויזה, מאסטרקארד ואנט אינטרנשיונל היא עדיין שלב בבניית הסטנדרטים ולא מערכת אחת שכבר החליפה את אופן התשלום. אבל היא מסמנת שינוי בשאלה שמעסיקה את תעשיית התשלומים: אחרי שנים שבהן המערכת למדה לוודא מי האדם שעומד מאחורי הכרטיס, היא מתחילה להיערך לעולם שבו צריך יהיה לזהות גם את התוכנה שהאדם שלח לקניות במקומו.
