משפחה
צילום: shutterstock

בכמה התעשרה משפחה ישראלית השנה? השכר עלה, הפנסיה זינקה והמשכנתא ירדה

מי שמסתכל רק על העו"ש מפספס את התמונה: ת"א 35 עלה בכ-36%, קרנות ההשתלמות רשמו תשואות דו-ספרתיות, השכר עלה והריבית ירדה. מנגד, מחירי הדירות נשחקו. למשפחה שכבר צברה 2-2.5 מיליון שקל בפנסיה, השתלמות וחסכונות, שוק ההון לבדו יכול היה להוסיף השנה 200-300 אלף שקל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שכר

די פשוט לבדוק בכמה משפחה ישראלית ממוצעת התעשרה בשנה האחרונה: נחבר את שווי הדירה, הפנסיה, קרנות ההשתלמות, קופות הגמל, תיק ההשקעות, הפיקדונות, המזומן והרכב - ואז נפחית את המשכנתא ואת יתר ההלוואות. זה ההון המשפחתי האמיתי. חשבון העו"ש הוא רק חלק קטן ממנו.

וכשמסתכלים כך על השנה האחרונה, התמונה משתנה. משפחות שכבר צברו נכסים פיננסיים נהנו מעליות חדות בשווקים. ת"א 35 עלה בכ-36% ב-12 החודשים האחרונים, וגם מי שלא מחזיק תיק מניות ישיר נהנה מכך דרך הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.

בקרנות ההשתלמות במסלולים הכלליים התשואות ב-12 החודשים האחרונים נעות בערך בין 11% ל-15%, ובמסלולים המנייתיים הן מגיעות בחלק מהקרנות לאזור 18%-26%. אלה תשואות שמתרגמות מהר מאוד לסכומים גדולים: מיליון שקל שעשו 12% הוסיפו כ-120 אלף שקל; שני מיליון שקל - כ-240 אלף שקל; ו-2.5 מיליון שקל - כ-300 אלף שקל, עוד לפני ההפקדות החדשות שנכנסו במהלך השנה.

וזה כבר רלוונטי להרבה מאוד משפחות. לפי נתוני בנק ישראל, כ-3.3 טריליון שקל מנוהלים בידי הגופים המוסדיים - בין היתר בפנסיות, קופות גמל, ביטוחי חיים וקרנות השתלמות. מול כ-3 מיליון משקי בית בישראל, החלוקה הגסה מצביעה על יותר ממיליון שקל למשק בית בממוצע, עוד לפני פיקדונות, תיקי השקעות ונכסים שמוחזקים ישירות. כמובן שהפערים גדולים מאוד והממוצע מושפע ממשקי בית אמידים.

למשפחה באמצע שנות ה-40 או ה-50, שבה שני בני הזוג עובדים וחוסכים כבר עשרים שנה ויותר, צבירה משותפת של 2 מיליון שקל ומעלה בפנסיה, השתלמות וחסכונות היא סדר גודל אפשרי בהחלט. הכסף הזה מפוזר בדרך כלל בין מניות בארץ ובחו"ל, אג"ח, מזומן ונכסים נוספים. כלומר, גם מי שמעולם לא פתח חשבון מסחר הוא בפועל משקיע בשוק ההון דרך החיסכון ארוך הטווח שלו.

תיק הנכסים הפיננסיים הרחב של הציבור כבר מגיע לכ-7.25 טריליון שקל. הנתון כולל גם חברות ולכן אינו משקף רק את משקי הבית, אבל הוא ממחיש את היקף ההון הפיננסי שנצבר בישראל. כ-3.3 טריליון שקל מנוהלים אצל הגופים המוסדיים ועוד כ-2.44 טריליון שקל נמצאים במזומן ובפיקדונות.

אז בכמה התעשרה משפחה 'טיפוסית'?

ניקח לדוגמה משפחה באמצע החיים עם דירה בשווי 2.4 מיליון שקל ומשכנתא של 800 אלף שקל. לשני בני הזוג יש יחד 1.8 מיליון שקל בפנסיה, 350 אלף שקל בקרנות השתלמות ועוד 250 אלף שקל בפיקדונות, קרנות ותיק השקעות. נוסיף רכב בשווי 120 אלף שקל ועוד כ-50 אלף שקל בהלוואות ואשראי.

ההון הנקי של המשפחה הזאת בתחילת התקופה עומד על כ-4.1 מיליון שקל.

על 2.15 מיליון שקל שנמצאים בפנסיה ובהשתלמות, תשואה ממוצעת של 12% מייצרת כמעט 260 אלף שקל. אם יתר 250 אלף השקלים הנזילים הניבו 4%-6%, מדובר בעוד כ-10-15 אלף שקל. כלומר, שוק ההון לבדו יכול היה להוסיף למשפחה הזאת כ-270 אלף שקל בשנה.

לכך מצטרפות ההפקדות השוטפות. שני שכירים שמרוויחים יחד כ-30 אלף שקל ברוטו בחודש מפקידים במהלך השנה עשרות אלפי שקלים נוספים לפנסיה ולהשתלמות. חלק מהכסף מגיע מהעובדים וחלק מהמעסיקים, אבל במונחי המאזן המשפחתי מדובר בגידול נוסף בנכסים.

ואז מגיעה הדירה - ומקזזת חלק מהרווח.

לפי הנתון הרשמי האחרון, מחירי הדירות בישראל נמוכים בכ-1.5% לעומת שנה קודם. כפי שהסברנו בכתבה המחירים יורדים, אז למה הדירה הממוצעת התייקרה?, הממוצע הארצי לא תמיד מספר את כל הסיפור. בדירה ששווה 2.4 מיליון שקל, ירידה של 1.5% משקפת אובדן שווי של כ-36 אלף שקל.

במחוז המרכז הירידה הרשמית כבר מגיעה לכ-4.1%, כלומר כמעט 100 אלף שקל על דירה בשווי כזה. ובחלק מהערים, השכונות והפרויקטים החדשים, כאשר מביאים בחשבון עסקאות בפועל, מבצעי מימון והנחות שלא תמיד משתקפים במלואם במחיר הרשמי, אפשר לראות גם ירידות של 7%-10%.

ירידה של 9% בדירה בשווי 2.4 מיליון שקל מוחקת כ-216 אלף שקל מההון. במקרה כזה חלק גדול מהרווח שנוצר בפנסיה ובהשתלמות מתקזז מול ירידת שווי הנדל"ן.

זו גם אחת הנקודות שמבדילות מאוד בין משקי הבית. משפחה עם חיסכון פיננסי גדול ודירה קטנה יחסית נהנתה השנה יותר. משפחה שרוב ההון שלה מרוכז בדירה באזור שבו המחירים ירדו קיבלה תוצאה הרבה פחות מרשימה.

גם צד החוב השתפר. ריבית בנק ישראל ירדה בתוך 12 חודשים מ-4.5% ל-3.25%, וריבית הפריים ירדה מ-6% ל-4.75%. כפי שהראינו בחישוב כמה הורדת הריבית חוסכת במשכנתא, במשכנתא של 800 אלף שקל שבה כשליש מהחוב נמצא במסלול פריים, ירידה של 1.25% בריבית יכולה לחסוך בערך 3,000-4,000 שקל בשנה, בהתאם לתמהיל ולתקופה שנותרה.

קיראו עוד ב"בארץ"

במקביל, המשפחה ממשיכה להחזיר את קרן המשכנתא. אם יתרת החוב ירדה במהלך השנה בעוד כ-20 אלף שקל, ההון הנקי שלה גדל באותו סכום. הדירה לא השתנתה, אבל חלק מעט גדול יותר ממנה שייך למשפחה ופחות לבנק.

הרכב עובד בכיוון ההפוך. מכונית בשווי 120 אלף שקל יכולה לאבד 10-20 אלף שקל מערכה בתוך שנה, ובחלק מהמכוניות החשמליות ירידת הערך הייתה חדה יותר. זה הפסד הוני לכל דבר, גם אם מרגישים אותו בעיקר כשמגיעים למכור את הרכב.

גם השכר תרם. השכר הממוצע עלה בכ-3.5% בתוך שנה, בזמן שהאינפלציה עומדת סביב 1.5%. לזוג שמרוויח יחד כ-30 אלף שקל ברוטו מדובר בסדר גודל של כאלף שקל נוספים בחודש לעומת שנה קודם. חלק מהתוספת הולך כמובן לצריכה, אבל חלק ממנה מתגלגל גם להגדלת ההפרשות לחיסכון.

ההוצאות, מנגד, לא התנהגו באופן אחיד. שוכר שנכנס לחוזה חדש פגש עלייה של כ-4.7% בשכר הדירה, ובחוזים שהתחדשו העלייה עמדה על כ-2.6%. מי שמחזיק משכנתא בריבית פריים קיבל דווקא הקלה. ומי שהחזיק סכומים גדולים בפיקדונות נהנה מריבית גבוהה יחסית, אם כי מכאן התשואה על הפיקדונות צפויה לרדת יחד עם ריבית בנק ישראל.

בצד ההתחייבויות, החוב של משקי הבית הגיע לכ-914 מיליארד שקל: כ-663 מיליארד שקל לדיור וכ-251 מיליארד שקל בהלוואות ואשראי אחרים. בחלוקה גסה לכ-3 מיליון משקי בית מדובר בכ-300 אלף שקל חוב למשק בית, אם כי גם כאן הפערים גדולים מאוד - ממשפחות כמעט ללא חוב ועד משקי בית עם משכנתאות של מיליון שקל ויותר.

אם חוזרים למשפחה שבדוגמה, התמונה מתחילה להתחבר. כ-270 אלף שקל הגיעו מעליית הנכסים הפיננסיים, עוד עשרות אלפי שקלים נוספו דרך הפקדות, יתרת המשכנתא ירדה והריבית הוזלה. מנגד, שווי הדירה והרכב נשחקו.

אם הדירה ירדה בהתאם לממוצע הארצי, כ-1.5%, המשפחה יכולה לסיים את השנה עם תוספת של כ-250-350 אלף שקל להון הנקי שלה. אם היא מחזיקה דירה באזור שבו המחירים ירדו סביב 9%, רוב התוספת יכולה להימחק והגידול בהון יצטמצם לכמה עשרות אלפי שקלים בלבד.

וזה אולי הסיפור המרכזי של השנה האחרונה במשקי הבית בישראל: למי שכבר היה הון, בעיקר הון פיננסי, הייתה שנה טובה מאוד. העלייה בשכר הוסיפה כמה מאות שקלים בחודש, ירידת הריבית הקלה על חלק מהמשכנתאות, אבל הכסף הגדול הגיע מהפנסיה, מקרן ההשתלמות ומשוק ההון. שם משפחה באמצע החיים יכולה למצוא היום עוד מאות אלפי שקלים לעומת ראש השנה הקודם - גם אם בחשבון העו"ש היא כמעט לא מרגישה את זה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה