.jpeg)
האם ניתן להפוך מניות של חברה לטוקנים בניגוד לרצונה? הוויכוח מתלהט
הביטקוין עבר למגמת מימושים; הויכוח בין רוביהוד ל-AMC; איך ניתן לסחור באנת'רופיק ואופן אי איי לפני ההנפקה? האם יש סיכוי להעברת חוק הקלאריטי בסנאט ב-15 לחודש? כל מה שקרה השבוע בשוק הקריפטו
מגמות מסחר ומחירי שוק - הביטקוין נתקל בקיר
לפני שבוע הביטקוין התקשה לחצות את רמת ההתנגדות סביב 83 אלף דולר, ונסוג שוב אל מתחת לרף של 80 אלף דולר, וכך הוא נסחר במהלך השבוע האחרון. נתונים מראים כי השוק כולו עבר לגל של מכירות נטו בפעם הראשונה מאז תחילת חודש יוני, וזאת לאחר תקופה של כשלושה חודשים שבהם נרשמה צבירה מאסיבית של מטבעות. את גל המימושים הנוכחי מובילים בעיקר המשקיעים הגדולים בשוק, המכונים "לווייתנים" - משקיעים המחזיקים לפחות 1,000 מטבעות ביטקוין.
הבלימה הנוכחית מגיעה לאחר תקופה של עליות חדות, שבמהלכה זינק המטבע מרמה של כ-64 אלף דולר לקרוב ל-83 אלף דולר. למרות מכירות הלווייתנים, חלק מהמשקיעים שומרים על אופטימיות זהירה, בין היתר עקב אינדיקטורים טכניים שעשויים לרמוז על פוטנציאל לחידוש המגמה החיובית ופריצת מחסום המחיר בהמשך.
בימים האחרונים מחיר הביטקוין נתון ללחץ מכירות ונסחר סביב 78.5 אלף דולר, ירידה של כ-4.6% מרמת השיא האחרונה של 82,283 דולר. הנסיגה הנוכחית מושפעת משילוב של גורמים מאקרו-כלכליים, ובראשם זינוק במחירי הנפט הגולמי לעבר 100 דולר לחבית עקב הסלמה ביטחונית במזרח התיכון, לצד עלייה בתשואות איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית לרמות שיא. התפתחויות אלו מעוררות מחדש את החששות מאינפלציה דביקה שתאלץ את הבנק המרכזי להותיר את הריבית ברמה מרוסנת, מה שמכביד על נכסי סיכון שאינם נושאים תשואה. ייתכן שניתן לייחס את החולשה גם לאי הוודאות סביב ההצבעה בסנאט ב-15 לחודש (על כך בהמשך).
מבחינה טכנית, אנליסטים מזהירים מפני תבנית דובית של ראש וכתפיים, כאשר רמת התמיכה הקריטית נעה בטווח שבין 78 אלף ל-79 אלף דולר. שבירה מובהקת של רמת 78 אלף דולר כלפי מטה עלולה להאיץ את הירידות לעבר אזור 76 אלף דולר, ואף לפתוח תרחיש של גלישה לעבר 70 אלף דולר בעקבות גל סגירת פוזיציות ממונפות. מנגד, חזרה והתבססות מעל רמת 80,150 דולר עשויה לבלום את המומנטום השלילי ולאפשר לקונים לבחון מחדש את השיאים הקודמים.
האם ניתן "לטקן" חברה בניגוד לרצונה? הויכוח הלוהט של השבוע בעולם הקריפטו
הסכסוך הפומבי בין מנכ"ל פלטפורמת המסחר רובינהוד, ולאד טנב, למנכ"ל רשת בתי הקולנוע AMC, אדם ארון, פרץ בשבוע שעבר בעקבות השקת אסימונים דיגיטליים המגובים במניות AMC. המהלך עורר את זעמו של ארון, שמיהר לצאת למתקפה חריפה ברשתות החברתיות. ארון הבהיר כי ל-AMC אין שום קשר למוצר המטוקן של רובינהוד וכי החברה לא נתנה את הסכמתה לכך, תוך שהוא מכנה את המהלך "בזוי" ו"שערורייתי". ארון האשים את רובינהוד ביצירת "שוק מזויף" למניות החברה, דרש מהם לחדול מיד מפעילות המסחר באסימונים אלו, ואף איים לפנות לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC). החששות של AMC קיבלו משנה תוקף כאשר בכירים בתעשייה הצביעו על מקרה שבו אסימון הקשור למניית AMC נסחר במחיר גבוה משמעותית ממחיר המניה המקורי, נתון שהמחיש את סכנת הניתוק בין מחיר האסימון למחיר מניית הבסיס בשווקים שבהם הסחירות נמוכה.
בתגובה למתקפה, התייצב טנב לראיון ברשת CNBC והשיב אש. טנב טען בתוקף כי ברגע שמניותיה של חברה הופכות לציבוריות, היא אינה יכולה לשלוט בכל מוצר פיננסי שצד שלישי בוחר לבנות סביבן, ואין לה זכות וטו על כך. לדבריו, אמנם חברות שולטות בזכויות ובחובות של המניות שהן מנפיקות, אך הדבר אינו מקנה להן שליטה על גופים אחרים המנפיקים ניירות ערך עצמאיים המסתמכים על אותן מניות כנכס בסיס. על כן, קבע טנב, רובינהוד כלל אינה זקוקה לאישורה של AMC כדי להציע את האסימונים הללו למשקיעים.
כדי להדוף את הטענות על "שוק מזויף", הבהיר טנב את המבנה הטכני והמשפטי של המוצר. הוא הסביר כי כל אסימון מוגדר כנייר ערך של חוב ומגובה ביחס של 1 ל-1 במניה אמיתית שרובינהוד מחזיקה כעירבון. משקיעים שרוכשים את האסימונים הללו מקבלים את הדיבידנדים המחולקים על ידי החברה, אך אינם מקבלים את זכויות ההצבעה הנלוות למניה האמיתית. עם זאת, טנב השאיר פתח לסערה נוספת כאשר ציין כי רובינהוד טרם החליטה האם וכיצד היא עצמה תנצל את זכויות ההצבעה של המניות הרבות שהיא מחזיקה כעירבון. ויכוח זה הפך למקרה מבחן בשוק, המעלה את השאלה העקרונית האם חברות ציבוריות רשאיות להתערב במוצרי טוקניזציה חיצוניים המבוססים על ההון שלהן.
עוד בענייני נכסים מטוקנים
בתוך כך, רשת רובינהוד (Robinhood Chain), המאפשרת מסחר בטוקנים ובין השאר בנכסים מטוקנים, רושמת שיא של 6 מיליון דולר בעמלות יומיות. סך העמלות בשבוע שקדם לדיווח הסתכם בכ-25 מיליון דולר, לעומת 1.4 מיליון דולר בלבד בשבוע שקדם לו - עלייה של פי 17 בתוך שבוע בלבד. ממוצע החשבונות היומי עמד על כ-396,000, נתון נמוך במקצת מהשבוע שקדם לו. עובדה זו מעידה על כך שהרשת הצליחה להפיק הכנסות גבוהות בהרבה מבסיס המשתמשים הקיים שלה, כאשר ההכנסה הממוצעת לחשבון פעיל זינקה מ-0.13 דולר באמצע אוגוסט לכמעט 15.90 דולר בתחילת ספטמבר.
- עוד פריצה גדולה בקריפטו - 320 מיליון דולר נגנבו
- פרשת המחשב הופכת לקריפטו: האנטר ביידן משיק את $LAPTOP
הגורם המרכזי לתופעה הוא פרוטוקול פונס, המשמש כפלטפורמת השקת טוקנים מובילה ברשת. ב-3 בספטמבר לבדו ייצר פונס עמלות בסך קרוב ל-6 מיליון דולר - נתון העולה על היקף העמלות של פלטפורמות מוכרות כמו פאמפ והייפרליקוויד באותו יום. האסימון המקומי של הפרוטוקול, פונס, זינק למחיר שיא של קרוב למיליארד דולר ורשם עלייה של מעל 200% בשבוע האחרון. המודל הכלכלי של הפרוטוקול נחשב לרפלקסיבי במיוחד, שכן כ-80% מההכנסות משמשות לרכישה חוזרת של האסימונים, וכבר למעלה מ-28% מההיצע הכולל של פונס הושמד עד כה.
קראקן משיקה חוזים עתידיים מוקדמים טרום-הנפקה על מניות אופן-איי-איי ואנתרופיק. בורסת הקריפטו קראקן הרחיבה את היצע המוצרים הנגזרים שלה והשיקה חוזים עתידיים מתמשכים המקושרים לשווי השוק הפרטי של שתי ענקיות הבינה המלאכותית אופן-איי-איי ואנתרופיק. המוצרים החדשים מאפשרים לסוחרים זכאים לקבל חשיפה ממונפת (עד פי 5) לשווי החברות טרם השלמת הנפקה ציבורית ראשונית, באמצעות חוזים במזומן המאפשרים פוזיציות לונג ושורט ללא תאריך תפוגה.
החוזים נסחרים תחת סימולי מסחר ייעודיים. עם זאת, הבורסה הבהירה באופן חד-משמעי כי החוזים אינם מייצגים מניות אמיתיות שהונפקו על ידי החברות, וכי לבורסה אין כל קשר, חסות או שותפות רשמית עם אופן-איי-איי או אנתרופיק. משתמש המחזיק בחוזים אלו אינו נרשם כבעל מניות בפנקסי החברות, אינו זכאי לזכויות הצבעה, דיבידנדים או גישה למידע פנימי, והחוזים עצמם אינם מעניקים כל זכות תביעה על נכסי החברות.
מאחר ואין לחברות הפרטיות מניות ציבוריות הנסחרות ברציפות בבורסה מרכזית חיצונית שיכולה לשמש בסיס תמחור, קראקן יצרה מדד סינתטי ייעודי לטרום-מסחר, שמקורו בפעילות המסחר בחוזים העצמאיים הללו בפלטפורמה. כדי לצמצם תנודתיות קיצונית וסיכוני חיסול הנובעים מספרי מסחר דקים, הבורסה מיישמת מנגנוני החלקה אקספוננציאליים ומגבילה את מחירי הסימון לטווח של עד 0.25% מעל או מתחת למדד הסינתטי.
מטבעות יציבים - רכישה משמעותית לסירקל
חברת סירקל, המנפיקה של מטבע הסטייבלקוין USDC, חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת תשתיות התשלומים הבין-לאומיות טאזאפיי, הממוקמת בסינגפור. שווי העסקה עומד על 400 מיליון דולר, שיועברו במניות, וזו אחת הרכישות הגדולות ביותר שביצעה החברה באופן פומבי עד כה. היקף המניות שיונפקו יחושב על בסיס המחיר הממוצע המשוקלל בנפח המסחר ב-20 ימי המסחר שטרם השלמת העסקה, בתוספת התאמות בגין חובות, הוצאות עסקה ומזומנים של הנרכשת. העסקה צפויה להיסגר במהלך שנת 2027 בכפוף לקבלת אישורים רגולטוריים, לרבות מרשות המטבע של סינגפור.
- מטבע המם של האנטר ביידן התרסק ב-95% שעות לאחר ההשקה
- זינוק בקריפטו: צרור אירועים רגולטוריים מוציא את הקריפטו מדשדוש מתמשך
טאזאפיי פועלת כתשתית תשלומים עסקית מעסק לעסק המחברת בין חברות פינטק ומוסדות פיננסיים ליותר מ-60 שותפים בבנקים ובפינטק, ומאפשרת להם לגבות ולשלם כספים בלמעלה מ-100 שווקים. החברה מעבדת נפח תשלומים שנתי העולה על 25 מיליארד דולר, כאשר כ-60% מהפעילות בה כבר כוללת שימוש במטבעות יציבים. עבור סירקל, הרכישה מהווה פתרון תשתיות קריטי: בעוד שמטבעות יציבים מסוגלים לנוע בחופשיות בין בלוקצ'יינים שונים ברחבי העולם, המרתם חזרה למטבע מקומי דורשת תמיד גופים מתווכים מפוקחים, חשבונות בנק וחיבורי תשלום מקומיים בכל מדינה ומדינה. הרכישה תחסוך לסירקל את הצורך לבנות את מערך הקשרים המקומי מדינה אחר מדינה.
מהלך זה מצטרף לשורת רכישות אסטרטגיות שביצעה סירקל בשנים האחרונות, הכוללות בין היתר את רכישת ספקית תשתיות ווב3 סיבאבו בשנת 2022, את רכישת חלקה של קוינבייס בקונסורציום סנטר בשנת 2023, ואת רכישת האשנוט (החברה מאחורי קרן שוק הכסף מבוססת הטוקנים USYC) בשנת 2025.
חקיקה ופוליטיקה - המאבק על חוק הקלאריטי מתחמם לקראת הכרעה קרובה
מאבק כוחות חריף מתנהל בימים אלה בארצות הברית בין תעשיית המטבעות הדיגיטליים לבין המערכת הבנקאית המסורתית, לקראת הצבעה מכרעת בסנאט על הצעת חוק מרכזית להסדרת הענף. חברות הקריפטו, שהשקיעו לפחות 190 מיליון דולר במסעות שכנוע, לוחצות לאשר את החוק שמטרתו לקבוע כללים ברורים, להגדיר אילו נכסים נחשבים לניירות ערך ואילו לסחורות, ולהבהיר מי הגוף המפקח עליהם. בענף חוששים כי ללא חקיקה ברורה, הון, כישרונות וחדשנות טכנולוגית ימשיכו לזרום אל מחוץ לגבולות המדינה. ההצבעה צפויה כבר בשבוע הבא, ב-15 לחודש.
מנגד, איגודי הבנקים מנהלים קמפיין תקיף נגד הצעת החוק ופועלים להשפיע על חברי הסנאט במדינותיהם באמצעות מפגשים, מכתבים ושידור פרסומות בטלוויזיה. במערכת הבנקאית טוענים כי סעיפים בחוק הנוגעים לאסימונים דיגיטליים עלולים ליצור תחרות ישירה עם פיקדונות בנקאיים ולפגוע ביכולת חלוקת ההלוואות לציבור. בנוסף, מתנגדי החוק מזהירים מפני היעדר מנגנוני הגנה מספקים מפני הלבנת הון, דבר שמעמיד בספק את סיכוייו להשיג את הרוב הדרוש של 60 קולות בסנאט.
היועץ המשפטי הראשי של חברת ריפל פנה לחברי הסנאט האמריקאי שטרם החליטו על עמדתם או שמתנגדים להצעת "חוק הבהירות", וקרא להם להיפגש ישירות עם אזרחים המחזיקים בנכסים דיגיטליים לפני ההצבעה המכרעת. לטענתו, גודלו של ציבור זה הופך אותו לבעל עניין ישיר וראשון במעלה בכל שינוי רגולטורי, ועל כן על המחוקקים להקשיב לאזרחים הפשוטים ולא להסתפק בשיחות עם לוביסטים ואיגודי בנקים בלבד.
ההצבעה הקרובה בסנאט נועדה לאפשר את פתיחת הדיון בחוק ואינה מהווה אישור סופי שלו, אך היא דורשת תמיכה של לפחות 60 סנאטורים מתוך 100. מאחר שלמפלגה הרפובליקנית יש 53 מושבים בלבד, קידום החקיקה מחייב גיוס של 7 סנאטורים דמוקרטים לפחות. ואולם, סיכויי המהלך נתקלים בקשיים גם בתוך המפלגה הרפובליקנית עצמה, בין היתר סביב דרישות להגבלות אתיקה מחמירות על נבחרי ציבור, מחלוקת מול המערכת הבנקאית סביב תגמולים על החזקת מטבעות יציבים, ומתן הגנות משפטיות למפתחים בתחום המימון המבוזר.
יציאת בית הנבחרים האמריקאי לפגרה מוקדם מהצפוי מציבה מכשול נוסף לחקיקת הקריפטו בארצות הברית. בית הנבחרים צפוי לעזוב את וושינגטון מוקדם מהמתוכנן בשבוע הבא, מהלך הנחשב לחדשות רעות במיוחד עבור הצעת החוק שנועדה להסדיר את התחום. מטרת החוק היא, בין היתר, להגן על חברות מסחר ובורסות קריפטו גדולות, כמו קוינבייס ואחרות בתעשייה, מפני אכיפה מחמירה של רשות ניירות ערך האמריקאית.
רגולציה ומשפט - משרד האוצר האמריקאי נלחם בהונאות סיניות
משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות חריפות על זירת מסחר מקוונת סינית בשם שינבי גרנטי (Xinbi Guarantee), אשר שימשה לפי החשד כמוקד מרכזי להונאות סייבר והלבנת כספים באמצעות מטבעות דיגיטליים. על פי נתוני הרשויות בארצות הברית, מאז הקמתה בשנת 2022 עברו בפלטפורמה עסקאות בשווי של עד 24 מיליארד דולר, שחלק ניכר מהן בוצע במטבעות מבוזרים ושימש רשתות פשיעה ומרכזי הונאה שונים.
במקביל למהלך של משרד האוצר, משרד המשפטים ורשויות אכיפת החוק בארצות הברית פעלו לתפיסה ולהשגת שליטה על מטבעות דיגיטליים בשווי של כ-52 מיליון דולר הקשורים לרשת זו. הסנקציות החדשות חלות גם על חברות טכנולוגיה שסיפקו לפלטפורמה יישומי הודעות מוצפנים וארנקים דיגיטליים, ומטרתן לנתק את הגופים המעורבים מכל פעילות מול אזרחים ועסקים אמריקאיים ולבודד אותם מהמערכת הפיננסית העולמית.
הקרב על שווקי הניבוי מגיע לפתחו של בית המשפט העליון בארה"ב: השלכות רוחב על עולם הקריפטו. שוקי הניבוי, ובעיקר חוזים העוסקים באירועי ספורט, ניצבים בפני צומת דרכים רגולטורי גורלי שעשוי להגיע עד לדיון בבית המשפט העליון של ארצות הברית. המערכת המשפטית האמריקאית רושמת כעת את התנאים המוקדמים המאפשרים לערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר לבחון האם חוזים אלו מהווים מוצרי הימורים הכפופים לרגולציה פרטנית של המדינות השונות, או שמא מדובר בחוזים עתידיים ועסקאות החלף המפוקחים באופן בלעדי ברמה הפדרלית על ידי הרשות למסחר בחוזים עתידיים על סחורות.
התפתחות דרמטית זו החלה כאשר מדינת ניו ג'רזי הגישה בקשה רשמית לעיון מחדש לבית המשפט העליון, בבקשה להכריע סופית בסוגיית חוזי הספורט. גורמים משפטיים המעורבים בתיקים הללו מעריכים מזה תקופה כי העליון צפוי ליטול לידיו את התיק בתוך שנה. המשמעויות הכלכליות של ההכרעה הן דרמטיות עבור התעשייה: אם בית המשפט יקבע שמדובר במוצרי הימורים, כלל הפלטפורמות המציעות את השירותים הללו יידרשו להסדיר רישיונות פרטניים, לעמוד בדרישות תאימות ולשלם מיסים בכל מדינה ומדינה שבה הן פועלות. מנגד, קביעה שמדובר במוצרים המפוקחים ברמה הפדרלית תיצור מציאות חדשה לחלוטין עבור חברות ההימורים המסורתיות והמדינות כאחד.
המומנטום המשפטי קיבל דחיפה משמעותית בעקבות פסיקה של בית המשפט לערעורים של המחוז התשיעי בחודש שעבר, אשר יצרה פיצול בין ערכאות הערעור המחוזיות - מרכיב מרכזי המעלה את הסבירות שבית המשפט העליון יסכים לדון בסוגיה. לדברי גורמים משפטיים בכירים, הפיצול בין הפסיקות מעניק לנושא משקל ציבורי ומשפטי רב יותר ומדגיש כי מדובר במאבק משפטי המשפיע באופן מהותי על המודל העסקי של ענף שלם. עם זאת, ייתכן ששופטי בית המשפט העליון יעדיפו להמתין עד שהרשות הפדרלית תשלים את עדכוני הרגולציה שלה סביב חוזי אירועים בטרם יקבלו הכרעה סופית.
פריצת אבטחה ברשת ליקוויד נטוורק (Liquid Network), המשמשת להעברת ביטקוין בין בורסות וגופים בשוק הקריפטו, הובילה לגניבה של כ-320 מיליון דולר - כ-4,000 ביטקוין מתוך כ-4,200 שהוחזקו בארנק המרכזי של הרשת. לפי מפעילי הרשת, התוקפים הציגו את עצמם כ"כובעים לבנים" והתנו את החזרת הכספים בתיקון פרצת האבטחה; טענתם טרם אומתה באופן עצמאי. בהמשך הוחזרו כ-3,400 ביטקוין (כ-269 מיליון דולר), בעוד התוקפים שמרו אצלם כ-598.5 מטבעות (כ-47 מיליון דולר). בענף מתחו על כך ביקורת - מנהל הטכנולוגיות הראשי של לדג'ר, צ'ארלס גילמה, טען שהחזקת חלק מהכספים ללא הסכם מראש מזכירה יותר סחיטה מאשר פעילות אבטחתית לגיטימית. בעקבות האירוע הושבתה פעילות הרשת זמנית, ולפי הדיווחים מפתח ההרשאה המרכזי לא נפרץ - סימן לכך שהתקלה נבעה משכבת התוכנה שמסביב לבלוקצ'יין ולא מליבתו.
האירוע ממחיש בעיה רחבה יותר בתעשייה: רוב הפריצות בקריפטו לא פוגעות בבלוקצ'יין עצמו אלא בתשתיות שסביבו - ארנקים, חוזים חכמים, גשרים בין רשתות ומערכות סליקה. מתחילת 2026 נגנבו כ-1.4 מיליארד דולר בכ-250 מתקפות, לעומת כ-2.7 מיליארד דולר ב-146 מתקפות בכל 2025 - כלומר הסכום הכולל ירד, אך מספר האירועים עלה בחדות. עלייה בולטת נרשמה בתקיפות על גשרים בין בלוקצ'יינים: 26 מתקפות השנה, לעומת 3 בלבד אשתקד. עבור בנקים ומוסדות פיננסיים השוקלים כניסה לתחום, מגמה זו מציבה אתגר של ממש - הם נדרשים לבטוח לא רק ברשת הבסיסית אלא בכל השרשרת שסביבה, מה שעשוי להאט את קצב האימוץ המוסדי ולהעלות את עלויות הכניסה לתחום.
חברות ותשתיות
מטאמאסק הופכת לחברה עצמאית כחלק מפיצול קונצנזוס, בעוד שענקית התשתיות תתמקד בלקוחות מוסדיים. חברת הטכנולוגיה קונצנזוס הודיעה על מהלך דרמטי של פיצול פעילותה לשתי ישויות נפרדות ועצמאיות לחלוטין. על פי ההודעה שפורסמה, החברה הקיימת תשנה את שמה למטאמאסק ותתמקד בפעילות הצרכנית ובמוצר המרכזי - ארנק הקריפטו הפופולרי מטאמאסק. בראש ארנק הקריפטו יעמוד מייסד שותף של קונצנזוס, ג'ו לובין, שישמש כיושב-ראש ומנכ"ל. מנגד, תוקם ישות חדשה שתישא את שם קונצנזוס ותמשיך להתמקד בתשתיות בלוקצ'יין מוסדיות ובפרוטוקולים של רשת האתריום, ותנוהל על ידי המנכ"ל מייק קריאק והנשיא דייוויד קאנינגהם, כאשר לובין ימשיך לכהן בה כיו"ר בכיר. מהלך הפרדת הפעילויות צפוי להסתיים באופן מלא עד סוף שנת 2026.
הפיצול מגיע על רקע הצמיחה האדירה של מטאמאסק, שרשמה למעלה מ-100 מיליון הורדות בכ-190 מדינות והעבירה נפחי עסקאות מצטברים בטריליוני דולרים. לובין הסביר כי המהלך נועד להעניק לתחום הפיננסים הצרכניים את מלוא הפוקוס והשאיפה שהושקעו עד כה בבניית רשת האתריום עצמה. בשנים האחרונות הרחיב הארנק את פעילותו מעבר לאחסון פשוט של מטבעות דיגיטליים, והשיק מוצרים פיננסיים כמו חשבון כסף המשלב תשואת מטבע יציב, תשלומים ומסחר במקום אחד, לצד תמיכה ברשתות נוספות כמו סולאנה וביטקוין, והשקת המטבע היציב mUSD. מנגד, קונצנזוס החדשה תמשיך לפתח תשתיות ליבה לתעשייה הפיננסית המסורתית, ביניהן רשת השכבה השנייה של אתריום לינאה, ולקוחות ביצוע והסכמה כמו בייסו וטקו, המיועדים לבנקים, מנהלי נכסים וספקי תשלומים.
מה עשו המטבעות הגדולים בשבוע האחרון?
בסופו של דבר המטבעות המרכזיים נסחרו במגמה חיובית, במיוחד האלטקוינים, אך לא הצליחו לחזור למגמה החיובית שנפסקה לפני שבוע.
ביטקוין: עליה שבועית של כמחצית האחוז למחיר 77.9 אלף דולר.
את'ריום: עלה בכמעט 3% במהלך השבוע למחיר 2456 דולר.
בייננס קוין: טיפס בכמעט 4% למחיר 718 דולר למטבע.
ריפל: עלה השבוע בכאחוז למחיר 1.37 דולר.
סולנה: ללא שינוי משמעותי במחיר 100.65 דולר.
טרון: רשם עליה של מעל 4% למחיר 0.3391 דולר למטבע.