אב, בתו ורואה החשבון חשודים בהעלמת 3.3 מיליון שקל: כך תפחו משיכות הבעלים שנעלמו מכל דוח

חברה קטנה לבדיקות ולהדרכות בטיחות במקומות עבודה, שנרשמה ב-2017 ונסגרה ב-2025, הפכה השבוע לפרשת מס עם שלושה חשודים: המייסד ריאד מסאוורה, בתו סמר מסאוורה ורואה החשבון של המשפחה פואד ג'אבר. על פי החשד, לאורך שנות הפעילות הצטברו בספרי החברה משיכות בעלים בהיקף של כ-3.3 מיליון שקל, כסף שהיה אמור להופיע כהכנסה אישית של בעלי המניות ונעדר מהדוחות השנתיים שלהם. השלושה נחקרו ביום ראשון בחקירה גלויה של פקיד שומה חקירות מרכז, הובאו למחרת לבית משפט השלום בראשון לציון ושוחררו בהסכמה בתנאים מגבילים.

הפרשה נשענת על סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה, שנכנס לתוקף בינואר 2017, בדיוק בשנה שבה קמה החברה. הסעיף נועד לסגור פרצה ותיקה: בעלי שליטה שמשכו כסף מהחברה שלהם, רשמו אותו במאזן כהלוואה ודחו את תשלום המס לנצח. מאז 2017, בעל מניות מהותי שמושך מהחברה סכום מצטבר של יותר מ-100 אלף שקל ומשאיר את היתרה פתוחה עד תום שנת המס שאחרי שנת המשיכה נחשב כמי שקיבל הכנסה חייבת: דיבידנד כשלחברה יש רווחים, ומשכורת או הכנסה מעסק במקרים אחרים. כאן, לפי החשד, היתרה תפחה משנה לשנה והופיעה בגלוי במאזנים שהוגשו לרשות המסים, ובכל זאת נעדרה מהדוחות האישיים של בעלי המניות ומהצהרת ההון שהגישה הבת נכון לסוף 2022. מדובר בכשל שקל יחסית לאתר: הביקורת השגרתית בפקיד שומה נתניה שהעלתה את החשד נדרשה בסך הכל להשוות בין מאזן החברה לדוח האישי של בעלת המניות, ומשם עבר התיק ליחידת החקירות. להרחבה: רשות המיסים מגבירה את אכיפת חובת הדיווח על בעלי שליטה

מבנה הבעלות הוא לב הסיפור. מסאוורה האב, בעל הסמכה ממשרד העבודה להדרכה ולפיקוח על עבודות בטיחות ועם עשרות שנות ותק בתחום, היה נתון בהליכי חדלות פירעון כשהחברה קמה, ולכן המניות נרשמו על שם אשתו. עוד באותה שנה הן עברו לבת, ב-2023 חזרו לאם, וב-2025 הודיעה החברה על סיום פעילותה וסגרה את תיקה במע"מ. המומחיות המקצועית הייתה של האב בלבד, והשם הרשום התחלף בין בנות המשפחה. פרט שראוי לתשומת לב: האם, שהחזיקה במניות בתחילת הדרך ובשנתיים האחרונות, מופיעה בבקשת המעצר כמי שהשמיטה אף היא את ההכנסה מדוחותיה, ובכל זאת שמה נעדר מרשימת החשודים, לפחות בשלב הזה. גם זווית חדלות הפירעון פתוחה: חייב בהליכים כאלה מחויב לדווח לנאמן על הכנסותיו, וחלק מהן מופנה לנושים, כך שרישום חברה על שם בני משפחה ומשיכת כספים ממנה עשויים לעניין גם את הנאמן ואת הממונה על הליכי חדלות פירעון.

הזווית המקצועית נוגעת לפואד ג'אבר, רואה חשבון שהוא גם עורך דין, שסיפק לחברה שירותי הקמה, ראיית חשבון וייצוג מול רשות המסים. הוא ערך את המאזנים שבהם הופיעה יתרת המשיכות הגדלה וגם את הדוחות האישיים של בעלי המניות, שימש מייצג של הבת עד 2024 ושל האם בתקופה שבה החברה הייתה רשומה על שמה. על פי החשד, הפער בין מה שידע מהמאזנים לבין מה שהגיש בדוחות האישיים הוא שהפך אותו מנותן שירות לחשוד. פקודת מס הכנסה מטילה אחריות נפרדת, בסעיף 224א, על מי שסייע לאחר לערוך דוח כוזב, ומייצג יכול להיות מואשם גם כשותף מלא לעבירה. מעבר לפלילי, מייצג שמורשע צפוי להליך משמעתי במועצת רואי חשבון, ואם הוא גם עורך דין, בלשכת עורכי הדין. רשות המסים נוהגת לצמצם את מסלול הכופר במקרים של מייצגים, ולכן דווקא לו הדרך לסיים את הפרשה בתשלום צפויה להיות צרה יותר. להרחבה: רו"ח ויועצת מס השמיטו בדוחות לרשות המס, כספים שמשכו לקוחות

העבירה שמיוחסת לשלושה היא לפי סעיף 220 לפקודה: השמטת הכנסה מדוח במזיד ובכוונה להתחמק ממס, עבירה מסוג פשע שהעונש המרבי עליה שבע שנות מאסר, לצד קנס שיכול להגיע לפי שניים מסכום ההכנסה שהועלמה. הבחירה בסעיף הזה כבר בבקשת המעצר, במקום בסעיף 217 הקל יותר, שעוסק בדוח שגוי שהוגש בהיעדר הצדק סביר ומאפשר עד שנתיים מאסר, משדרת שהחוקרים מייחסים כוונה במקום טעות. במקביל למסלול הפלילי, פקיד השומה רשאי להוציא שומות אזרחיות על ההכנסה שהושמטה, בתוספת ריבית, הפרשי הצמדה וקנס גירעון של עד 30%. על 3.3 מיליון שקל, חבות המס האזרחית לבדה עשויה לנוע בין כ-1.1 מיליון שקל, אם ההכנסה תסווג כדיבידנד לבעל מניות מהותי בשיעור של 30% בתוספת מס יסף, לכ-1.6 מיליון שקל אם תסווג כמשכורת בשיעור השולי הגבוה. האומדן גס, ותלוי בפיזור המשיכות על פני השנים ובשאלה אם היו לחברה רווחים.

בדיון שהתקיים ביום שני בפני השופט גיא מימון ביקשה היחידה החוקרת מעצר על בסיס חשש לשיבוש החקירה ולהיעדרות מחקירה או ממשפט, אך הודיעה מראש שהיא מסכימה לשחרור בתנאים. ההסכמה שקיבלה תוקף של החלטה כוללת ערבות עצמית של 250 אלף שקל לכל חשוד, ערבות צד שלישי בגובה 150 אלף שקל לכל אחד, שתיחתם עד 17 בספטמבר אחרי אישור הערבים ביחידה החוקרת, הפקדה במזומן של 30 אלף שקל לכל אחד עד 4 באוקטובר, איסור על קשר עם מעורבים אחרים בפרשה למשך 60 יום, הודעה על כל שינוי כתובת, עיסוק או טלפון, וחובת התייצבות לכל חקירה, דיון או ערעור. חריג אחד נקבע: הבת רשאית לשוחח עם אביה בכל עת, ובלבד שהשיחות ידלגו על פרטי החקירה. השופט הבהיר שהפרה של תנאי אחד תוביל למעצר, והפרוטוקול עצמו משמש פקודת שחרור או צו מעצר, לפי ההתנהגות. בסך הכל כל אחד מהשלושה חשוף ל-430 אלף שקל, ושלושתם יחד ל-1.29 מיליון שקל, מתוכם 90 אלף שקל במזומן.

תיקים מהסוג הזה מגיעים בדרך כלל לאחת משלוש תחנות: כתב אישום, הסדר טיעון או כופר כסף, מנגנון לפי סעיף 221 לפקודה שמאפשר למנהל רשות המסים לסגור תיק פלילי תמורת תשלום, בדרך כלל בשיעור של 15% עד 30% מההכנסה שהועלמה, בנוסף למס עצמו. בשנים האחרונות בתי המשפט מחמירים עם עברייני מס ומדגישים שמאסר בפועל הוא ברירת המחדל בעבירות לפי סעיף 220, גם בעסקים משפחתיים קטנים. החקירה הגלויה שנפתחה ב-7 בספטמבר כללה חיפושים, תפיסת ראיות וגביית עדויות ממעורבים נוספים, והיא נמשכת. השלב הבא צפוי לכלול השלמת חקירה והעברת התיק לגורמי התביעה של רשות המסים להחלטה על אישום, ובמקביל טיפול שומתי בפקיד שומה נתניה, שם החל הכל בביקורת שגרתית. שאלה פתוחה היא מעמדה של האם, בעלת המניות הרשומה בתחילת הדרך ובשנתיים האחרונות; ההחלטה אם להרחיב את מעגל החשודים עשויה לשנות את היקף הפרשה, וכך גם התשובה לשאלה מי מבין השלושה, אם בכלל, יבחר במסלול הכופר. להרחבה: החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?