ניסאן מיקרה חוזרת כחשמלית: טווח ארוך יותר מרנו 5, אבל הבוחנים רואים בה העתק
ניסאן, שהייתה מהחלוצות של הרכב החשמלי עם הליף, מחזירה את אחד השמות המוכרים שלה בתור מכונית סוללה מלאה. המיקרה מהדור השישי נבנתה על אותה פלטפורמה של רנו 5 החשמלית, ומיוצרת באותו מפעל בדואה שבצפון צרפת. היא חולקת עם הרנו את המנועים, הסוללות והשלדה, ומשלבת חזית ואחוריים משלה עם פנסים עגולים שמזכירים את המיקרה של תחילת שנות האלפיים.
המהלך מבטא את הכיוון של ניסאן בשוק המכוניות הקטנות באירופה: במקום לפתח סופר מיני חשמלית בעצמה, היא נשענת על השותפה הצרפתית. במקביל החברה מפתחת גם חשמלית עירונית קטנה עוד יותר, עם טווח של עד 259 ק״מ. בישראל המיקרה החשמלית עדיין חסרה במחירון הרשמי של ניסאן. לצורך השוואה, רנו 5 נמכרת כאן ב-169 עד 177 אלף שקל. בבריטניה המיקרה מתומחרת בדיוק כמו הרנו בגרסת הבסיס, כ-21.5 אלף ליש״ט אחרי מענק ממשלתי.
הגרסה הבסיסית מקבלת סוללה של 40 קוט״ש נטו ומנוע של כ-122 כ״ס, עם תאוצה ל-100 קמ״ש ב-9 שניות וטווח רשמי של כ-319 ק״מ. הגרסה עם הסוללה הגדולה, 52 קוט״ש, מקבלת מנוע של כ-150 כ״ס, מאיצה ל-100 קמ״ש ב-8 שניות ומגיעה לטווח רשמי של כ-418 ק״מ. המהירות המרבית בשתיהן עומדת על כ-150 קמ״ש. בזכות צורה אווירודינמית מעט יעילה יותר, הטווח ארוך בכמה קילומטרים מזה של הרנו. טעינה מהירה מתבצעת ב-80 קילוואט בסוללה הקטנה וב-100 קילוואט בגדולה, ושתיהן עוברות מ-15% ל-80% בכחצי שעה. טעינה ביתית אפשרית ב-11 קילוואט, ומשאבת חום מגיעה כסטנדרט.
האורך עומד על 3.97 מטר, הרוחב על 1.83 מטר ובסיס הגלגלים על 2.54 מטר, והמשקל בגרסה הגדולה מתקרב ל-1,450 ק״ג. תא המטען מכיל 326 ליטר וגדל לכ-1,100 ליטר עם קיפול המושבים. בתא יש מסך מולטימדיה של 10.1 אינץ' עם שירותי גוגל ברמות הגימור הבכירות, מתגים פיזיים למיזוג וידיות מאחורי ההגה לשליטה בבלימה הרגנרטיבית, כולל מצב נהיגה בדוושה אחת, פריט שחסר ברנו 5. מערכות הבטיחות כוללות בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב וניטור עירנות נהג, וברמה הבכירה גם מערכת נהיגה חצי-אוטונומית בכביש מהיר וחניה אוטומטית. בזכות הבסיס המשותף, הדגם צפוי לרשת את ארבעת כוכבי הבטיחות של רנו 5 במבחני Euro NCAP.
היעילות היא נקודת החוזק הבולטת. באוטוקאר, שהעניקו לה ציון 8 מתוך 10, מדדו טווח של כ-285 ק״מ בנסיעה בכביש מהיר, יותר מהרנו 5 באותו מבחן, וכ-390 ק״מ בשימוש יומיומי. במגזין תיארו אותה כ״חזקה ומתוחכמת״ ושיבחו את האיזון בין נוחות להתנהגות כביש. ב-What Car? הגדירו אותה ״מצוינת״ וקבעו שהיא מומלצת בדיוק כמו הרנו, עם נסיעה שבולעת היטב בורות ומהמורות ותא נוסעים שמרגיש יקר מהמחיר. גם בטופ גיר שיבחו את הנסיעה, את מערכת המולטימדיה ואת צריכת החשמל הנמוכה.
הביקורת המרכזית נוגעת לזהות. בטופ גיר כינו את המיקרה ״רנו עם תג אחר״, וכתבו שהיא נעימה לנהיגה אבל חסרה את תחושת ההנאה של הדגם הצרפתי. באוטוקאר קבעו שהיא נשארת ״בצל של רנו 5״ ושההבדלים בעיצוב ובהתנהגות קטנים מדי. הם גם מצאו שהצמיגים של הנקוק מאריכים את מרחק הבלימה על כביש רטוב ב-7.5 מטרים בהשוואה לרנו, וששיכוך המתלים מעט קשיח יותר.
המרחב מאחור מקבל ביקורת אחידה. ב-What Car? כתבו שנוסעים בגובה של כ-1.80 מטר ירגישו דחוקים, ושב-BYD דולפין סרף ובסיטרואן e-C3 מרווח גדול יותר. הם העירו גם על סף העמסה גבוה בתא המטען, על היעדר מחזיקי כוסות ועל אחריות כללית של שלוש שנים בלבד, אם כי הסוללה מכוסה לשמונה שנים.
לקונה הישראלי, השאלה המעשית תלויה ביבואן. אם הדגם יגיע, התמחור מול הרנו 5 ומול מתחרות כמו יונדאי אינסטר, שנבחנה במבחני הבטיחות האירופיים, יקבע אם הטווח הנוסף והידיות שמאחורי ההגה מספיקים כדי להצדיק בחירה בה.
להרחבה:
רנו 4 חוזרת כחשמלית: הבוחנים מחמיאים לתא המטען ולשקט, ומסתייגים מהמושב האחורי
ניסאן ליף מתחילה מחדש: טווח של עד 620 ק״מ, והבוחנים מעירים על המושב האחורי והבלמים
