רנו 4 חוזרת כחשמלית: הבוחנים מחמיאים לתא המטען ולשקט, ומסתייגים מהמושב האחורי
הגרסה החדשה של האייקון הצרפתי נשענת על הבסיס של רנו 5, עם סוללת 52 קוט"ש, 150 כ"ס ותא מטען גדול יותר. אוטוקאר, וואט קאר ו-ICAR משבחים נוחות, תפעול ותמורה, ומעירים על מרחב הנוסעים מאחור ועל רעשי רוח.
רנו מנסה לחזור על הנוסחה שהצליחה לה עם רנו 5: לקחת שם מוכר מהעבר ולהלביש אותו על מכונית חשמלית מודרנית. רנו 4 המקורית נמכרה בין 1961 ל-1994 ביותר מ-8 מיליון עותקים, ובישראל רבים זוכרים אותה גם כרכב צבאי. הגרסה החדשה, רנו 4 E-Tech, היא קרוסאובר עירוני חשמלי שמכוון למשפחות צעירות, עם יותר מקום מה-5 ועם אותה מערכת הנעה.
הבסיס הוא פלטפורמת AmpR Small, המשותפת ל-5. הרכב ארוך ממנה בכ-22 ס"מ, ובסיס הגלגלים ארוך בכ-8 ס"מ. האורך עומד על 4.14 מטר, הרוחב 1.81 מטר, הגובה 1.57 מטר ובסיס הגלגלים 2.62 מטר. לשם השוואה, לפי ICAR, היא ארוכה בכ-9 ס"מ מרנו קליאו וקצרה באותו שיעור מקפצ'ור. המשקל הרשמי 1,462 ק"ג, נמוך יחסית לחשמלית בגודל הזה.
בגרסה העיקרית סוללת 52 קוט"ש מניעה מנוע על הגלגלים הקדמיים, עם 150 כ"ס ו-25 קג"מ. ל-100 קמ"ש היא מגיעה ב-8.2 שניות, ומהירותה המרבית 150 קמ"ש. הטווח המוצהר בתקן WLTP מגיע ל-409 ק"מ. הטעינה המהירה מגיעה עד 100 קילוואט, וטעינה מ-15% עד 80% דורשת לפי היצרן כחצי שעה. הסוללה יכולה להזין מכשירים חיצוניים (V2L) ולהחזיר חשמל לרשת (V2G).
תא המטען הוא אחד ההבדלים המרכזיים מה-5. לפי ICAR הנפח מגיע ל-420 ליטר, מתוכם 44 ליטר בתאים מתחת לרצפה, ובאוטוקאר מדדו 375 ליטר מעל הרצפה ועוד 36 ליטר בתא נשלף. בקיפול המושבים הנפח עולה ל-1,405 ליטר. סף ההטענה נמוך, בהשראת הדגם המקורי. בתא הנוסעים יש מסך מולטימדיה בגודל 10 אינץ' עם שירותי גוגל בגרסאות הבכירות, לוח מחוונים דיגיטלי ומתגים פיזיים למיזוג. בגרסאות מסוימות מוצע גם גג בד בפתיחה חשמלית.
בבטיחות, הדגם קיבל ארבעה כוכבים במבחני Euro NCAP, ומצויד בשש כריות אוויר, בבלימה אוטומטית ובשמירה על נתיב. בבריטניה המחיר מתחיל ב-23,445 ליש"ט אחרי מענק ממשלתי. בישראל העריכו ב-ICAR מחיר של כ-170 אלף שקל, בדומה לרנו 5 שנמכרת כאן בטווח של כ-169 עד 177 אלף שקל לפי מחירון היבואן.
אוטוקאר הבריטי העניק לרנו 4 ציון גבוה והגדיר אותה בוגרת ומלאת אופי. המגזין שיבח את השקט בתא בנסיעה מהירה, שלדבריו טוב מזה של ה-5 ושל מתחרות גדולות ויקרות ממנה, ואת מצב הנהיגה בדוושה אחת עם כמה רמות של בלימה חשמלית. הבוחנים ציינו גם את המושב האחורי, שמתאים למבוגרים בנסיעות קצרות ובינוניות, בניגוד ל-5. ההסתייגויות שלהם: הרכב פחות שובב בפניות מאחותו הקטנה, משענות המושב האחורי מתקפלות בזווית ומשאירות מדרגה בתא המטען, ומערכת ה-ABS נשמעה גסה בבלימת חירום. הטווח שנמדד בכביש מהיר עמד על כ-277 ק"מ, והמגזין ציין שמי שנטען הרבה בעמדות ציבוריות ימצא טעינה מהירה יותר אצל סקודה אלרוק.
וואט קאר הבריטי שיבח את תחושת הנהיגה, את התמחור ואת הגישה הנוחה לתא המטען, שלדבריו הקלה ביותר בקטגוריה להעמסת מזוודה. המגזין מצא את הרכב שקט ונוח בכביש מהיר ואת מערכת המולטימדיה פשוטה להפעלה. מנגד, לפי וואט קאר, מרווח הראש מאחור מאכזב והכניסה למושב האחורי צרה. עוד צוינו בלם שתגובתו חדה בתחילת הלחיצה, נסיעה קצת עצבנית במהירות נמוכה, מצלמת רוורס ברזולוציה נמוכה ואחריות של שלוש שנים, קצרה מזו של חלק מהמתחרות.
ב-ICAR נהג נועם ריין ברכב בצרפת והגדיר את העיצוב, תא המטען והיכולת הדינמית כנקודות החוזק. לדבריו, הרכב נשאר יציב בפניות וההיגוי זריז, והמחיר הוא מתלים קשיחים יותר שפוגעים בנוחות במהירות נמוכה. בצד החסרונות הוא מנה את המושב האחורי, עם רצפה גבוהה, חלונות קטנים והיעדר פתחי מיזוג, וגם את רעשי הרוח שחודרים לתא. הוא העיר גם על שלוש ידיות מימין להגה, שמסרבלות את התפעול.
להרחבה: המכונית שחונה תהפוך לתחנת כוח: ישראל מתחילה לבחון את מהפכת V2G
