עמדת טעינה (דאלי)
עמדת טעינה (דאלי)

המכונית שחונה תהפוך לתחנת כוח: ישראל מתחילה לבחון את מהפכת V2G

בן פלמון | (4)

96% מהזמן מכונית פרטית בארה"ב פשוט חונה. את הממוצע הזה מציב דוח משותף של אוניברסיטת דלאוור וחברת החשמל האמריקאית אקסלון, שבדק גם את הצד המסחרי: משאיות ורכבי שירות עובדים כ-40 שעות בשבוע, ועומדים במקום כ-75% משעות שבוע העבודה. ברכב חשמלי כל שעת עמידה כזאת היא סוללה גדולה שיושבת מחוברת לשקע. אפשר לראות בה צרכן חשמל, ואפשר להפוך אותה גם לספק.

זה הרעיון שמאחורי V2G, ראשי תיבות של Vehicle-to-Grid. בשעות שבהן יש שפע חשמל והמחיר נמוך המכונית נטענת. בערב, כשהצריכה מזנקת והייצור הסולארי דועך, חלק מהאנרגיה זורם חזרה לרשת. אלפי מכוניות שעובדות יחד מתנהגות כמו תחנת אגירה גדולה, בלי שאיש הקים אלפי סוללות נייחות חדשות.

יונדאי איוניק 5 וקיה EV6 כבר מוכרות יכולת שנקראת V2L: המכונית מפעילה ישירות מקרר, מחשב, כלי עבודה או אפילו רכב חשמלי אחר. V2H מחבר את הסוללה לבית עצמו, מחזיק אותו בהפסקת חשמל ומזיז צריכה משעות יקרות לשעות זולות. V2G הולך צעד נוסף ומזרים חשמל אל רשת החשמל הארצית, תחת בקרה של חברת החשמל, ספק אנרגיה או גוף מרכז.

תקע שמעביר זרם בשני הכיוונים הוא החלק הפשוט בסיפור. הרכב, המטען והמערכת שמנהלת את הרשת צריכים לדבר באותה שפה: תקן ISO 15118-20 מגדיר את התקשורת בין הרכב לעמדה בטעינה דו-כיוונית, ותקן IEEE 2030.5 מחבר את מערכת החשמל למשאבי ייצור ואגירה מבוזרים. בבית נדרשים מונה חכם, מערכת ניהול אנרגיה ורכיב שמנתק את הבית מהרשת בזמן הפסקה, כדי שהחשמל מהמכונית יישאר בפנים. מעל כל אלה יושב לרוב מצרף, גוף שמאגד מאות או אלפי מכוניות ומציע אותן לרשת כיחידה אחת, מעין תחנת כוח וירטואלית.

רנו מוכרת בצרפת שירות V2G מסחרי ללקוחות פרטיים מאז 2024, בשיתוף חברת האנרגיה הגרמנית The Mobility House. החבילה כוללת מכונית עם מטען דו-כיווני מובנה, עמדת Plug Inn Powerbox וחוזה חשמל של Mobilize Power. בהשקה נכללו רנו 5 החשמלית ואלפין A290, ומאז נוספו רנו 4, מגאן וסניק. הנהג משאיר את המכונית מחוברת שעות ארוכות, והמערכת מחליטה בעצמה מתי לטעון ומתי למכור אנרגיה חזרה. רנו מציגה תרחישים שבהם ההכנסה מהשירות מכסה חלק גדול מעלות הטעינה הביתית, ולפעמים את כולה.

באוטרכט יצא לדרך ביוני 2025 מערך שיתוף רכב עם 50 מכוניות רנו 5 חשמליות שמחוברות לעמדות דו-כיווניות, בהפעלת פלטפורמת השיתוף MyWheels. היעד עומד על 500 מכוניות, ולפי רנו דווקא צי בגודל הזה, פי עשרה מהנוכחי, יספק כ-10% מהגמישות הדרושה לאיזון הרשת באזור אוטרכט בשעות השיא.

במאי 2026 נפתח השירות גם ללקוחות פרטיים בהולנד, בשלב הראשון לרנו 5, רנו 4 ואלפין A290. בבית צריך עמדת Solar Life של We Drive Solar, חיבור תלת-פאזי שמאפשר הספק גבוה יותר משקע חשמל ביתי רגיל, מונה חכם, אינטרנט קבוע וחוזה חשמל דינמי שהמחיר בו משתנה משעה לשעה. יותר מ-70% מנהגי הרכב החשמלי בהולנד מחזיקים מערכת סולארית על הגג, וההסדר שמזכה אותם על עודפי ייצור שנמכרים לרשת מסתיים בינואר 2027. מהרגע שההסדר נגמר, אגירת העודפים בבית שווה יותר ממכירתם.

למה בישראל מתחילים דווקא בציים כבדים

ב-21 ביולי 2026 פרסם משרד האנרגיה, יחד עם נגה שמנהלת את מערכת החשמל, בקשה למידע לבחינת מערך V2G בישראל. הדגש בשלב הזה מופנה למשאיות, אוטובוסים, ציוד בנייה וכלי רכב כבדים שמונעים בסוללה או בתא דלק. המסמך בוחן עמדות דו-כיווניות בהספק גבוה, ניהול ציים, תחנות כוח וירטואליות, התקנים ISO 15118-20 ו-IEEE 2030.5, ומודלים כלכליים שנשענים על הפער בין תעריף החשמל בשעות השיא לתעריף בשעות השפל.

למשאית חלוקה ולאוטובוס יש מסלול ידוע וחניון קבוע שאליו הם חוזרים בסוף היום. באותו אתר עומדים עשרות או מאות כלי רכב, עמדות טעינה מרוכזות ומנהל אנרגיה אחד שמחליט עבור כולם. סוללה של רכב כבד מחזיקה מאות קילוואט שעה, פי כמה מסוללה של מכונית משפחתית. צי של 100 כלים בסדר גודל של 300 קילוואט שעה כל אחד מגיע לכ-30 מגה-ואט שעה. גם מתוך זה חלק בלבד פנוי לשירותי רשת, כי הרכב חייב לצאת בבוקר עם מספיק אנרגיה למסלול שלו.

הפיילוט שהשלימה אוניברסיטת דלאוור עם אקסלון נבדק על כלי רכב אמיתיים של חברת החשמל דלמרווה פאוור, שהותאמו לטעינה דו-כיוונית. לפי הדוח, מכונית נוסעים עם V2G יכלה לייצר עד 3,359 דולר בשנה, ורכב כבד כמו רכב משלוחים או אוטובוס בית ספר חצה 9,000 דולר בשנה לכל כלי. המספרים חושבו מול מחירי שוק החשמל הסיטונאי בשנים 2021 עד 2025, כלומר הערכה שנגזרה ממודל ולפני נגבתה למעשה. אחרי שנה שלמה של פעילות בשוק דיווחו החוקרים שהסוללות נשארו במלוא הכושר, בלי ירידה נמדדת בבריאותן.

עמדת Quasar 2 של וולבוקס, הראשונה שמשווקת בארה"ב יחד עם קיה EV9, נמכרת ב-6,489 דולר. היצרן מעריך התקנה טיפוסית בכ-4,500 דולר, ומעליהם אגרת חיבור לרשת של עד 1,000 דולר. בקצה העליון החבילה מגיעה לכ-12 אלף דולר. מכונית פרטית שתייצר את מלוא 3,359 הדולר בשנה תכסה את הסכום הזה בתוך כשלוש שנים וחצי, וגם זה בהנחה שהשוק המקומי משלם בקצה העליון של הטווח. רכב כבד שמייצר מעל 9,000 דולר בשנה מחזיר את ההשקעה בפחות משנה וחצי. הפער בין שני לוחות הזמנים האלה, יותר מכל הבדל טכנולוגי, מסביר למה הפיילוטים מתחילים בציים.

חלק גדול מההכנסה מגיע משירותי איזון מהירים, שבהם הסוללה קולטת או שולחת אנרגיה לפרקי זמן של שניות עד דקות כדי לייצב את תדר הרשת. שירותים כאלה מתומחרים גבוה יותר מהעברת אנרגיה פשוטה משעה לשעה, והסכום הסופי משתנה משוק חשמל אחד למשנהו. בישראל התעריף והתגמול עבורם עדיין ממתינים להכרעה בכל הנוגע לכלי רכב, וזו אחת השאלות שהבקשה למידע נועדה לברר.

קיה EV9 בנויה על ארכיטקטורה דו-כיוונית, ובארה"ב היא נמכרת עם אותה עמדת Quasar 2, שמעבירה עד כ-12.5 קילוואט מהסוללה בחזרה לבית או לרשת. הפריסה מוגבלת גם שם: בשלב הראשון הוצעה העמדה לנהגי EV9 בשבע מדינות בלבד, בהן קליפורניה, טקסס וניו יורק, לפני הרחבה ארצית.

ג'נרל מוטורס הרחיבה יכולת V2H לשורה ארוכה של דגמים, בהם שברולט סילברדו החשמלית, אקווינוקס, בלייזר וקאדילק ליריק, באמצעות מטען PowerShift וערכת חיבור לבית. פורד מציעה ל-F-150 לייטנינג מערכת שמזרימה עד 9.6 קילוואט לבית ומחזיקה אותו במשך ימים בתרחישים מסוימים.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

בסייברטראק של טסלה מערכת Powershare מספקת עד 11.5 קילוואט לבית דרך שקע הטעינה, ובאזורים שבהם התכונה Grid Support פעילה היא מאפשרת גם למכור חשמל בחזרה לרשת ולקבל תגמול. מדריך הרכב מסייג שהתכונה דורשת גרסת תוכנה מתאימה וזמינה באזורים נבחרים בלבד.

ניסאן הפעילה ביפן כבר ב-2012 מערכת שמזינה בית מסוללת המכונית. הליף עם חיבור CHAdeMO שימשה מאז לפרויקטים של V2H ו-V2G ביפן, באירופה ובארה"ב, והחברה ממשיכה לפתח את השירות לדורות החדשים ומתכננת הרחבה באירופה.

כל מחזור טעינה ופריקה תורם להזדקנות הסוללה, והקצב תלוי בעומק הפריקה, כלומר כמה מהסוללה מרוקנים בכל פעם, וגם בטמפרטורה, בהספק, בכימיית התאים וברמת הטעינה שבה היא מוחזקת. רנו משאירה את אחריות הסוללה על 8 שנים או 160 אלף ק"מ גם ללקוחות שמשתמשים ב-V2G, ולטענתה עבודה בעוצמות מתונות מצמצמת את ההשפעה. שנה אחת של פיילוט בדלאוור עדיין קצרה מול חיי מכונית, אבל בדיקות תקלות ברכבים חשמליים משומשים מצאו שהסוללה הראשית נעדרת מרשימת התקלות היקרות, ודווקא המטען הפנימי הוא שמייצר את החשבונות הכבדים במוסך.

הייצור הסולארי בישראל מגיע לשיא בצהריים, בזמן שצריכת החשמל הביתית מטפסת בערב. מכונית פרטית שחוזרת הביתה בחמש מפספסת בדיוק את השעות שבהן יש עודף. צי שחונה בחניון חברה לאורך היום, אוטובוסים או כלי רכב כבדים עם לוח פעילות קבוע, נמצא מחובר בשעות האלה ממש. משרד האנרגיה ונגה מכוונים אליהם בשלב הראשון.

V2G מוסיף לעמדת הטעינה דרישה חדשה: היא צריכה לדעת גם לקנות אנרגיה מהמכונית ולתעד את הכיוון ההפוך לצורכי חיוב. הפער בין מכוניות שמסוגלות להיטען במהירות לבין תשתית הטעינה הקיימת בישראל כבר מוכר, ובמקביל מערכות ניהול חכמות כבר נכנסות לרשתות הטעינה בישראל. ועדת הכלכלה אישרה תקנות שמחייבות מפעילי עמדות ציבוריות לדווח על מצב העמדה בזמן אמת למאגר של משרד האנרגיה.

אם המודל שמשרד האנרגיה בוחן יבשיל, משאית חשמלית שחוזרת לחניון בחמש אחר הצהריים תעבוד בשעות הערב עבור רשת החשמל, ותצא בבוקר לכביש עם האנרגיה ששמרה לנסיעה. הדוח מדלאוור מתמחר את התוספת הזאת בלמעלה מ-9,000 דולר בשנה לכל כלי, במחירי השוק האמריקאי. כל הכתבות על רכב חשמלי.

הוספת תגובה
4 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימני 16/08/2026 10:55
    הגב לתגובה זו
    העלות למשתמש לא כלכלית הצורך בשינוי במערכת החשמל של המשתמש יחד עם קיצור בחיי הסוללה לא כדאיים אלא לגוף כמו משרדי הממשלה בהם אין ערך לכספם של האזרחים
  • 3.
    וזה לא שוחק או גומר את הבטרייה היקרה לא נשמע שווה לבעל הרכב (ל"ת)
    אנונימי 16/08/2026 05:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 15/08/2026 21:50
    הגב לתגובה זו
    עוד שטות מבית היוצר של מירי רקב
  • 1.
    Dude 15/08/2026 16:53
    הגב לתגובה זו
    כמה שניות והגזים של שריפת סוללה הופכים לחומצה בתוך הריאות. שומר נפשו ירחק.