אג"ח: אם קניתי איגרת חוב בתשואה של 5%, האם אקבל 5% בכל שנה?

תשואה לפדיון היא אחד הנתונים המרכזיים בהשקעה באיגרות חוב, אבל היא שונה מהריבית שמשלמת האיגרת בפועל. יש הבדל בין הקופון, כלומר הריבית התקופתית שמקבל המשקיע, לבין התשואה לפדיון שמחושבת לפי מחיר הקנייה וכל התשלומים העתידיים.

נניח שחברה הנפיקה אג"ח בערך נקוב של 100 שקל, שמשלמת ריבית שנתית של 4 שקלים ומחזירה את הקרן בעוד שנה. מי שקונה אותה ב-100 שקל יקבל בעוד שנה 104 שקלים, תשואה של 4%.

אבל אם מחיר האיגרת בבורסה ירד ל-95 שקל, משקיע חדש שישלם את הסכום הזה ויקבל בעוד שנה 104 שקלים ירוויח 9 שקלים, כלומר תשואה של כ-9.5%. מדובר בתשואה גבוהה יותר, אף שהקופון נשאר בדיוק אותו קופון.

מה קורה אם האיגרת נרכשה בתשואה לפדיון של 5% ומחירה יורד כעבור חודש? המשקיע יראה הפסד על הנייר. אם ימכור באותו שלב, הוא עלול לממש הפסד. אם יחזיק באיגרת עד לפדיון והמנפיק ישלם את כל הסכומים במועדם, התשואה המחושבת במועד הרכישה עדיין יכולה להתממש, בכפוף להנחות החישוב, לרבות השקעה חוזרת של קופונים כשיש כאלה.

צריך גם להבין מדוע מחיר האג"ח יורד. לפעמים מדובר בעליית ריבית בשוק, שמשפיעה על מחירי איגרות החוב. על המנגנון הזה: קניתם אג"ח כדי להימנע מהפסדים - אז למה התיק יורד כשהריבית עולה?. במקרים אחרים הירידה נובעת מחשש לגבי יכולתה של החברה להחזיר את החוב.

למשל, אג"ח ממשלתית שמציעה תשואה של 4% ואג"ח של חברת נדל"ן שמציעה 9% הן שתי השקעות שונות מבחינת הסיכון. הפער בתשואה עשוי לשקף את החשש שהחברה תתקשה לפרוע את התחייבויותיה. להרחבה: אג"ח אחת מציעה 8.7% והממשלתית 3.5% - האם הפער שווה את הסיכון?.

לפני השקעה באג"ח כדאי לבדוק את התשואה לפדיון, משך החיים הממוצע, הדירוג, ההצמדה, מועדי התשלום והמצב הפיננסי של המנפיק. תשואה גבוהה היא גם סיבה לבדוק היטב את הסיכונים.

להרחבה: המדריך הגדול לאיגרות חוב