אגרות חוב ממשלתיות הן ניירות ערך המונפקים על ידי ממשלת מדינה, ובישראל על ידי משרד האוצר, לצורך גיוס הון למימון הוצאות המדינה וגירעון התקציב. הרוכש אגרת חוב ממשלתית מלווה בפועל כסף למדינה, ובתמורה מקבל תשלומי ריבית תקופתיים (קופון) והחזר הקרן בתום תקופת
ההלוואה, בהתאם לתנאים שנקבעו בעת ההנפקה על ידי גורמי האוצר הרלוונטיים.
אגרות חוב ממשלתיות בישראל, המכונות גם "אג"ח ממשלתיות" או "גילון" ו"שחר" בהתאם לסוג הריבית, נחשבות לאפיק השקעה סולידי יחסית בהשוואה למניות, בשל הסיכון הנמוך יחסית לחדלות פירעון של
המדינה. תשואות אגרות החוב הממשלתיות משמשות גם כאמת מידה (בנצ'מרק) לתמחור אפיקי השקעה נוספים במשק, ובהם אג"ח קונצרניות ומשכנתאות, ומשקפות את תפיסת הסיכון הכללית כלפי המדינה בשוקי ההון.
מחירי אגרות החוב הממשלתיות, הנסחרות בבורסת
ת"א, ותשואותיהן מושפעים מגורמים כגון החלטות ריבית בנק ישראל, וכן החלטות הפד האמריקאי, דירוג האשראי של מדינת ישראל, גובה הגירעון התקציבי ורמת הסיכון הגאופוליטי, ונמצאים במעקב הדוק של משקיעים מוסדיים,
קרנות פנסיה וגופי חיסכון ארוך טווח המחזיקים בהן כחלק מרכזי מתיק ההשקעות שלהם באופן קבוע.
רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P, ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים, ירון פרידמן מנהל המחקר של בנק הפועלים עונים על - מה לעשות בתיק ההשקעות שלכם? האם להוריד רכיב מנייתי, מה קורה בשוק החוב, מהם הענפים המעניינים והמניות המומלצות?
מאקרו: כלכלת ארצות הברית ממשיכה להפגין עוצמה, זו של סין מפתיעה לטובה - האם זה אמיתי? מהמקרו למיקרו: איך הריבית הגבוהה "חיסלה" את סקטור התשתיות מיקרו: אסטרטגיית לונג-שורט מעניינת
למרות הריבית הגבוהה, "האג"ח הארוכות בישראל הפכו לפחות אטרקטיביות" אומרים במיטב וממליצים על קיצור מח"מ. בלידר אומרים שהסיכון באג"ח המקומי עלה וממליצים בעיקר על אג"ח שקלי: אג"ח השחר 432 ייתן תשואה של 5.9%, לעומת יותר מ-7% רק לפני שבועות ספורים: "הסיכון בסביבה המקומית ובהתפתחויות בתחום החקיקה המשפטית (בעיקר בשבוע הקרוב) לא ממש מצדיק את האופטימיות המגולמת בשווקים", ומה יעשה בנק ישראל בהחלטת הריבית הבאה?
מדובר בהפסד הגדול ביותר של בנק בארה"ב, לשם השוואה - ג'יי פי מורגן רשם הפסד של 31 מיליארד. ההפסדים 'על הנייר' יהפכו לאמיתיים רק אם הבנק ייאלץ לממש נכסים ולמכור בהפסד. אבל בימים שבנקים אזוריים קורסים - עוצמת המאזן נבחנת בזכוכית מגדלת. ומה חושב על כך וורן באפט?