לקצר מח"מ באג"ח בארץ? "ממליצים לעבור ממח"מ בינוני-ארוך לבינוני"
כשהריבית גבוהה זה אמור להיות זמן של אג"ח, מחירי האג"ח כבר נפלו וכעת אם יהיה שינוי כיוון והריבית תתחיל לרדת - אז מחירי האג"ח הארוכות יותר אמורים לעלות יותר ולכן לכאורה זה הזמן להגדיל מח"מ (משך חיים ממוצע. נ"א) באגרות החוב, דווקא הארוכות יותר. אבל בלידר ומיטב ראו את עליית המחירים (ולכן ירידת התשואות) בתקופה האחרונה וכבר פחות אופטימיים על אגרות החוב - באופן קצת מפתיע לכאורה: "הפער עם התשואה הצפויה בהשקעה באפיקים הקצרים (סביב 4% בשחר 825) הצטמצם ולכן פחתה האטרקטיביות בארוכים יחסית לסיכון" אומר יונתן כץ מלידר שוקי הון.
"השבוע האחרון היה חיובי במיוחד עבר שוק האג"ח, בפרט באפיקים הארוכים. פער התשואות מול ארה"ב (בסיום המסחר ביום חמישי בישראל) ירד ל-0.24%- , רמה נמוכה יחסית. כשמסתכלים על שוק האג"ח שנה קדימה, השקלי הארוך עדיין עדיף אך הסיכון עלה. בהסתכלות על העקום החזוי בעוד שנה, קיימת עדיפות לאפיקים השקליים" לעומת האפיקים צמודי מדד, הוא כותב בסקירה השבועית.
"הסיכון בסביבה המקומית ובהתפתחויות בתחום החקיקה המשפטית (בעיקר בשבוע הקרוב) לא ממש מצדיק את האופטימיות המגולמת בשווקים. לאחר מהלך כה משמעותי של ירידת תשואות (עליית מחירים באג"ח. נ"א) ללא שינוי של ממש בסביבה הפוליטית והיוזמות לשינוי בחקיקה, פחתה האטרקטיביות בארוכים".
בלידר מניחים שהאינפלציה תעמוד על 2.6% בעוד שנה וכי ריבית בנק ישראל תתייצב על הרמה הנוכחית של 4.75% ותתחיל לרדת ברבעון הראשון של 2024 ולכן "השקלי הארוך עשוי ליהנות מרווח הון עודף זאת במידה והתשואות בארה"ב ירדו מעט ופער התשואות השלילי בין ישראל לארה"ב ימשיך להתרחב. על פי לידר, אג"ח ממשלתי השחר 432 ייתן תשואה של 5.9% (תשואה שוטפת של 3.61% ורווח הון צפוי של 2.29% כשהריבית תרד).
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ממליצים לעבור ממח"מ בינוני ארוך לבינוני. הפער בתשואות בין האג"ח הקצרות והארוכות בישראל - הנמוך אי ביותר פעם"
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מסמן יעדים בצורה חדה יותר. לדבריו, "לאחר הירידה בתשואות בחודשיים האחרונים, התשואות הארוכות הממשלתיות בישראל הפכו לפחות אטרקטיביות. אנו ממליצים לעבור ממח"מ בינוני-ארוך לבינוני בהחזקה ישירה".
הוא מסביר כי "רמת התשואות הארוכות בישראל כבר נמוכה מדי ביחס לסיכונים. בחודשיים האחרונים ירדו התשואות בישראל לאורך הטווחים השונים בין 0.3% ל-0.35% וזאת למרות שבארה"ב בתקופה זו נרשמה עליית התשואות. הירידה בתשואות בישראל הושפעה מהאינפלציה הנמוכה, מהירידה בתחזיות הריבית ומשיפור בסנטימנט בשווקים הפיננסיים בישראל בכלל. הפער בין התשואה ל-10 שנים לבין ריבית בנק ישראל ירד למינוס 1.15%, הנמוך ביותר אי פעם במצב זה, נשאלת השאלה מהי רמת התשואות הארוכות הסבירה לאור התחזיות לריבית ולאינפלציה, הניסיון ההיסטורי והמצב הנוכחי הייחודי בישראל?"
- מגייסים כי אפשר: רבוע נדלן ביקשה 500 מיליון ותיקח 1.1 מיליארד
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה...
הפער בין תשואת אג"ח ל-10 שנים לבין ריבית בנק ישראל. מקור: בית ההשקעות מיטב
"בנק ישראל לא יחזור לריבית אפסית, הריבית לא תרד מתחת ל-2% - זה בפירוש מה שגרם לבועה במחירי הדיור"
זבז'ינסקי מאמין שהריבית בישראל תמשיך להיות גבוה יותר מאשר בעשור האחרון: "להערכתנו, בנק ישראל, כמו גם הבנקים המרכזיים האחרים, לא יחזור לריבית אפסית, כפי שהייתה בישראל בין 2015 ול-2021. ניסיון זה לא ממש הוכיח את עצמו כיעיל בהשגת יעד האינפלציה או שיפור בצמיחה (הצמיחה הממוצעת בין השנים 2005-2014 עמדה על 4.2%, לעומת 3.9% בין השנים 2015-2019 בהם הריבית הייתה קרובה לאפס), אך בפירוש גרם להיווצרות הסיכון לבועות, בפרט במחירי הנדל"ן. כמו כן, ספק שהאינפלציה תחזור בטווח הקרוב לרמות הנמוכות, כפי שהיו לפני הקורונה. ניסיון העבר מלמד שאחרי זעזוע אינפלציוני לוקח זמן רב עד שסביבת האינפלציה נרגעת. בנסיבות הקיימות של שוק עבודה הדוק ומלחמת הסחר, משימה זאת עוד יותר מורכבת.
בנוסף, בישראל רמות הסיכון עלו בעקבות האירועים הפוליטיים האחרונים. אם נסיט את המבט מהתזוזות בשווקים בטווח הקצר, בינתיים, התסריט שבו מתקדמים האירועים הוא התסריט שתואר כפסימי או כתרחיש סיכון בתחזיות של בנק ישראל, משרד האוצר, הגופים הבינלאומיים וחברות הדירוג. סיכון זה עלול בסופו של דבר להעלות פרמיית הסיכון באג"ח הישראליות, בפרט הארוכות.
"בנסיבות אלו סביר להניח שריבית בנק ישראל לא תרד מתחת ל-2% גם לאחר ניצחון על האינפלציה, אם יושג". במיטב מעריכים שהריבית תתכנס לטווח של 2%-3.5% ואומרים כי במקרים כאלה בעבר, תשואת האג"ח ל-10 שנים נמצאה בין 3.3% ל-7% בדרך כלל. רק בכ-10% מהמקרים היא הייתה נמוכה מהתשואה הנוכחית של 3.6%. תמונה זו הופכת את התשואה הנוכחית ל-10 שנים ללא ממש אטרקטיבית ביחס סיכוי/סיכון.
"באותן התקופות, תשואת האג"ח ל-5 שנים נעה בין 3.0% ל-5.7%, כאשר בכ-30% מהמקרים התשואה הייתה נמוכה מהרמה הנוכחית של כ-3.65%. מצב זה הופך את האג"ח ל-5 שנים לאטרקטיבית יותר ביחס סיכוי/סיכון בהשוואה לאג"ח ל-10 שנים.
הריבית במשק מול תשואות האג"ח ל-10 שנים. מקור: מיטב
ומה באשר לריבית בנק ישראל? "לא יעלה את הריבית בספטמבר" אומרים בבנק מזרחי
השוק המקומי הפנים בשבוע שעבר, במידה ניכרת, את נתוני האינפלציה של יוני. למרות פיחות מתון בשקל, ציפיות האינפלציה לשנה נשחקות אל רמת 2.75% - הנמוכה ביותר מאז מהלך הפיחות בשקל, בינואר האחרון" אומר יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות. "על רקע זה, הציפיות מבנק ישראל להודעה בספטמבר מתמתנות אל הסתברות של קרוב ל-0% להעלאה. אבל חשוב לא פחות מזה, הציפיות לעוד שנה נעות דרומה גם הן. ה-FRA 9x12, לדוג', מסיים את השבוע ברמת 4.35% - לא הנמוך ביותר בחודשים האחרונים, אבל בהחלט קרוב לשם".
- 4.לא מבין את כל ההמולה, מה יקרה כבר עם חוק הסבירות י 24/07/2023 02:01הגב לתגובה זולא מבין את כל ההמולה, מה יקרה כבר עם חוק הסבירות יעבור? זה חוק מטומטם שמבטל החלטות ממשלה לפי מחשבה של כמה שופטים שאף אחד מהעם לא בחר.אני אומר צאו לרחוב אם מנצלים את החוק לרעהעוד 3 שנים בחירות ואז יהיה אפשר להחליף ממשלה ולהחזיר את חוק הסבירות כל ההפגנות צריכות להיות רק אם ניצלו לרעה את הרפורמה מי שהורס את הכלכלה ואת העם זה המפגינים עצמם שסהכ רוצים הפיכה משטרית ולא שום דבר אחר. שבו בשקט חכו 3 שנים ונחליף ממשלה, ואני בחרתי גנץ ולפיד כל השנים אני לא בעד ביבי פשןט 90 אחוז מטומטמים ורק 10 אחוז חכמים בדיוק כמו בבורסה ככה גם העם
- 3.יונתן קפרסון 23/07/2023 17:49הגב לתגובה זותמצאו עבודה אמיתית ולא על כסף של אנשים
- 2.שלמה 23/07/2023 17:40הגב לתגובה זוותהפוך את ישראל למעצמה אזורית וכלכלית
- כמה הזויים אפשר להיות (ל"ת)מורן 23/07/2023 20:38הגב לתגובה זו
- 1.דן 23/07/2023 17:39הגב לתגובה זובמרחק נגיעה !!!
- ותודה לאנרכיסטים (ל"ת)ק 24/07/2023 09:05הגב לתגובה זו

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?
התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.
מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.
התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.
שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- הריבית בדרך לרדת? הסימנים מראים שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.