לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה
אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות יפות השנה. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית.
בישראל עלו התשואות על האג"ח הארוכות ל-10 שנים מרמה של 3.97% בדצמבר האחרון עד לכ-4.80% כיום, עלייה של יותר מ-80 נקודות בסיס. במקביל נרשמה לאחרונה עליית תשואות חדה גם בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי. שם עלתה התשואה על אג"ח ל-10 שנה מכ-3.95% בסוף 2023 עד ל-4.63% היום.
לקריאה נוספת:
> איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר.
> רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי.
- האם זה הזמן להשקיע באג"ח ממשלתי? על מדדי התל-גוב
- רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה.
חולשת שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב משפיעה כמובן גם על שוק האג"ח הקונצרני שם, כשחלק מהסדרות בדירוגים גבוהים מציעות היום תשואות של 7% ויותר. ברמה הזאת יש לא מעט מנהלי השקעות שמעריכים שיש לא מעט הזדמנויות בשוק, בעיקר אם האינפלציה תתייצב ואף תתחיל לרדת והכלכלה האמריקאית תמשיך להראות חוסן מרשים כך ששיעור פשיטות הרגל לא יזנק.
מנגד, יש לא מעט אסטרטגים וכלכלנים שמעריכים שגם היום עדיין שיש הרבה יותר סיכון באג"ח הארוכות, גם הממשלתיות וגם הקונצרניות. לכן, משקיע שרוצה לראות תשואות סבירות תוך הגבלת הסיכון צריך להתמקד בחלק הקצר של העקום. קרנות סל מסוימות, כמו זו של חברת Vanguard, מציעות כיום תשואה פנימית של 5.3% במח"מ של 2.8 שנים על השקעה באג"ח ממשלתי. אבל, יש גם סיכונים כמובן. אם הפד יחזור להעלות את הריבית ב-1% במצטבר, הקרן עשויה לרדת ב-3% לפחות.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- מנכ״ל מנועי בית שמש: “העולם במצוקת מנועים ואנחנו בעמדה מצוינת"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
מדד המחירים לצרכן בארה"ב רשם בחודש מרץ עלייה של 0.4% לרמה שנתית של 3.5%, מעל לצפי לעליה של 0.3%. גם אינפלציית הליבה עלתה ב-0.4% מעל לצפי של 0.3% לרמה שנתית של 3.8%. מדובר בחודש השלישי ברציפות שהאינפלציה מגיעה מעל לצפי בשוק.
סמי שער, הכלכלן הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר, מציין בסקירה שפרסם כי השווקים, שצפו בעבר שישה או שבעה הורדות ריבית על ידי הפד ב-2024, מצפים כעת רק לאחת או שתיים. לדבריו, "אינפלציית השירותים המתמשכת עדיין גורמת לדאגה, כאשר הנתון הראשי של מדד המחירים לצרכן (CPI) נותר מעל היעד. חלק מהמגמות האחרונות במדד המחירים לצרכן עשויות לשקף נורמליזציה מאוחרת מהזעזועים מתקופת המגפה, כגון התאמות איטיות בעלויות הדיור והתייקרות בעלויות השירותים הקשורים למכוניות".
עם זאת, מרכיבים אחרים של האינפלציה בארה"ב, כמו מזון, יורדים, ומחירי הסחורות נמצאים בטריטוריה דפלציונית. האינפלציה הצמודה לשכר נבדקת מקרוב, והנורמליזציה בעיצומה, כאשר צמיחת השכר בארה"ב יורדת לטווח התואם את יעד 2% של הפד. "בצד הביקוש, מניעים מתמשכים של צמיחה פיסקלית או שכר יהיו הכרחיים לגל שני של אינפלציה, אך גורמים אלה מאטים. סיכונים גיאופוליטיים, במיוחד אלה הקשורים למחירי אנרגיה ושרשרות אספקה גלובליות, עלולים להשפיע על האינפלציה. עם זאת, אלא אם כן יש הפרעה משמעותית, ייתכן שהפד לא יגיב. בסך הכל הדחיפות להורדת הריבית פוחתת".
אם נחזור לשוק המקומי, מדד ה-CDS של ישראל, שמבטא סוג של ביטוח מפני מצב של חדלות פירעון של ממשלת ישראל עלה משמעותית בשבוע האחרון. בשבוע האחרון הוא עלה בכ-20% כשמתחילת המלחמה הוא עלה פי 2.
לאחרונה אמר לנו בשיחה הפרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, כי ""אנחנו רואים שחרף העובדה שיהיו פה גיוסים מאוד גדולים על ידי הממשלה, עובדה שכבר מגולמת בשוק אגב, אז הגורם העיקרי שמשפיע זה מה שקורה בשוק האג"ח האמריקאי". הוא צודק, כמובן. גורם נוסף שמשפיע הוא הגירעון הממשלתי וזה, לדבריו, "עלול להגיע השנה עד לרמה של 8.5% או 9% מהתקציב".
גם בארץ נראה שקצב האינפלציה מתגבר, מה שיקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית בחודשים הקרובים. מדד חודש מרץ עלה ב-0.6% וקצב האינפלציה השנתי טיפס ל-2.7%.
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון ממשיכים, בסקירה שפרסמו, "להעדיף את האפיקים הצמודים במח"מ קצר-בינוני. העלייה בתשואות הארוכות בישראל (ובפרמיית הסיכון של ישראל) מעלה את האטרקטיביות, זאת בהנחה של רגיעה מסוימת באזור". זאת, בשעה שהם צופים האצה בקצב האינפלציה בחודשים הקרובים.
- 1.משה 24/04/2024 16:18הגב לתגובה זולא ברור לי כשכותבים שיש יותרסיכון באגח ארוך טווח. אם רכשתי אגח ל20 שנה עם תשואה של 4% ואני מחזיק אותו 20 שנה אז הסיכון היחיד הוא שמנפיק האגח מתרסק לפני. אם רכשתי אגח של ארה"ב וארה"ב התרסקה, אז יש לעולם צרות הרבה יותר גדולות מירידת ערך האגח...
רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.
שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
הבורסה היא מונופול שנשלט ומנוהל על ידי איתי בן זאב ושכבת מנהלים שדואגת בעיקר לרווחתם - הם מרוויחים יותר ממנהלי בנקים (ששכרם מוגבל), למרות שהמודל העסקי שלהם מוגן בדומה לבנקים, על ידי המדינה. הנה המימושים האחרונים של המנהלים
איתי בן זאב מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שווה קרוב ל-300 מיליון שקל. הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. מתפקיד בכיר בבנק הוא דילג לפני כ-8 שנים לתפקיד מנכ"ל הבורסה ודאג בחוכמה גדולה לרכז את הכוח בידיו. הבורסה היא דוגמה לחברה שמנוהלת ונשלטת על ידי מנהליה. בדרך הזו, אין בעל בית שדורש תוצאות, אין בעל בית שמגביל את השכר, אין מדינה שמגבילה את השכר (אחרי הכל בורסה היא סוג של גוף סמי ציבורי). יש הפקרות ושכר של מיליונים רבים לשכבה גדולה של אנשים כשבכלל - כפי שבדקנו והצגנו בעבר, השכר הממוצע של כל עובדי הבורסה הוא שמן מאוד - שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק.
בורסה, צריך להזכיר היא מונופול. המודל העסקי שלה ברור ומוגן כמונופול שאין לו תחרות. אין כאן חוכמה גדולה ויכולות פנומנליות כדי להעביר אותה לרווחים מרשימים. השוק טוב - הרווחים יעלו. למעשה, הבורסה, למרות הגדלת הרווחים והעליה המטאורית במניה, נכשלה בתפקיד ה עיקרי שלה - להפוך את הבורסה לנגישה לציבור, להרחיב את מגוון ההשקעות ולהביא לכאן חברות טובות להנפקה.
ההצלחה שלה נובעת בעיקר כי הפוטנציאל ענק - נקודת הפתיחה שבה קיבל איתי בן זאב את הבורסה לידיו היתה כל כך נמוכה שמשם אפשר רק לעלות. אז זה היה גוף למען הציבור, סוג של מלכ"ר שהוחזק על ידי הבנקים והברוקרים שקיבלו את "הרווחים" כחלק מקיזוזי העמלות בסוף שנה. הוא לא היה מכוון למטרת רווח, אבל בורסה היא תמונת ראי של הכלכלה, והכלכלה החזקה של ישראל לא השתקפה במספרים שלה. בהדרגה, בן זאב עשה סדר והפך אותה לגוף עסקי. הוא הצליח וזה מרשים, אבל שימו כל מנכ"ל סביר בראש ארגון כזה והוא יצליח. הבסיס של העסק מצויין.
ולכן, התגמול נראה מופרע לחלוטין, במיוחד שהמדינה היא זו שנתנה את הרשיון להדפיס כסף ובמיוחד מכיוון שהמדינה הגבילה את השכר של מנהלי הבנקים. למה בן זאב מרוויח 30-50 מיליון שקל בשנה ומנכ"ל בנק - חנן פרידמן, ידין ענתבי מרוויחים כ-3-4 מיליון בשנה?
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- הבורסה לניירות ערך: קפיצה של 80% ברווחים למרות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, בכירים בבורסה ניצלו בשבוע האחרון את העליות ומימשו אופציות למניות שהוענקו להם לאורך השנים ומכרו אותן במחיר של 74 שקל למניה, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-72 מיליון שקל. הרווח הכולל מהמכירה: 52 מיליון שקל ברוטו.
מי מימש וכמה?
בין המוכרים הבולטים:
