המספר היומי - 30 טריליון דולר, היקף שוק האג"ח האמריקאי שמטולטל מבפנים ומבחוץ

לשם השוואה, שוק האג"ח האירופי כולו מוערך סביב 20 טריליון דולר, אבל הוא מפוצל בין מדינות, רגולציות ומטבעות. ביפן מדובר בשוק של כ-10 טריליון דולר, הנשען בעיקר על ביקוש מצד משקיעים מקומיים. ישראל מן הסתם נמצאת בקצה האחר של הסקאלה. שוק האג"ח המקומי, ממשלתי וקונצרני יחד, עומד על כ-1.2 טריליון שקל, שהם כ-330-350 מיליארד דולר, כך ששוק האג"ח האמריקאי גדול בערך פי 90 מהשוק הישראלי.

המספרים האלה מדגישים לא רק פערי גודל, אלא גם פערי השפעה. השוק האמריקאי מכתיב את כיוון התשואות בעולם, משפיע על עלויות מימון של מדינות וחברות, ומשמש מקלט בתקופות של חוסר ודאות, אבל גם מקור ללחץ כשהתמונה משתנה.

ביום חמישי הקרוב יאיר לפידות, צבי סטפק, יוסי לוי ואיציק שנידובסקי על במה אחת, במה להשקיע ובמה לא להשקיע, ומה צפוי בשווקים בהמשך - הירשמו לוועידת ההשקעות של ביזפורטל

• איך לאומי גייס אג"ח בריבית שקלית של 2.4% מתחת לריבית הגיוס של המדינה? ראיון
• הקרנות הסולידיות המנצחות של 2025, ואחת מעל כולן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יוזמה לייצוב שוק ענק

ככל שהיקף השוק תפח, כך גברה הרגישות שלו לניהול המדיניות. גירעונות פיסקליים גבוהים, חוב פדרלי שמתקרב ל-35 טריליון דולר והיצע גדול של אג"ח חדשות, חידדו את הצורך במחשבה מחודשת על האופן שבו השוק מתנהל. בהקשר הזה בולטת יוזמה שמקדם קווין וורש, שנבחר על ידי הנשיא טראמפ לעמוד בראש הפד' במקום ג'רום פאוול שיפרוש בחודש מאי. 

היוזמה של וורש מבקשת לחזק את התיאום בין המדיניות הפיסקלית של הממשל למדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי, כך שהנפקות האג"ח האדירות לא ייצרו זעזועים חדים ומיותרים בתשואות. מדובר בניסיון להכניס לשוק סוג של מסגרת יציבה יותר, או לפחות לצמצם מצבים שבהם צעדי ממשלה ופד פועלים זה מול זה.

• משבר האמון במניות התוכנה - השוק מתמחר מחדש את עידן הבינה המלאכותית
• הזהב חוזר מעל 5,000 דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ירידות מסביב לגלובוס - גל מכירות באסיה, הביטקוין ממשיך לצנוח

אומנם קשה לראות איך ניתן לנהל בפועל שוק של 30 טריליון דולר באמצעות הסכמות ותיאומים, במיוחד כשמדובר בשוק גלובלי עם אלפי שחקנים, אבל עצם העלאת הרעיון משדרת מודעות לסיכון המערכתיוניסיון להתמודד עם העובדה ששוק כזה לא יכול להמשיך לפעול ללא מחשבה על ההשלכות הרחבות.

לחצים חיצוניים מהשחקנית השנייה בגודלה

במקביל לניסיונות לחזק את היציבות מבפנים, שוק האג"ח האמריקאי מתמודד גם עם לחצים חיצוניים. סין, מהשחקניות הגדולות בשוק, מאותתת לבנקים שלה לצמצם חשיפה לאג"ח אמריקאיות ולנכסים דולריים בכלל. מדובר בהמשך מגמה של הפחתת תלות בדולר, על רקע מתיחות גיאו פוליטית ושיקולים אסטרטגיים ארוכי טווח.

היקף ההחזקות הסיני באג"ח אמריקאיות עומד כיום על כ-800 מיליארד דולר, פחות מהשיאים של העשור הקודם, אבל עדיין מדובר בסכום משמעותי. הצמצום נעשה בהדרגה, ולכאורה לא מדובר במכירות אגרסיביות. עם זאת, כשהשחקנית השנייה בגודלה בעולם מאותתת על שינוי כיוון, גם תהליך איטי משפיע על סנטימנט, על התשואות ועל פרמיות הסיכון.

מצד אחד, העומק והנזילות של השוק מאפשרים לו לספוג שינויים כאלה. מצד שני, העובדה ששחקנים מרכזיים בוחנים מחדש את רמת החשיפה מדגישה את המתח הגובר סביב שוק החוב האמריקאי, במיוחד בתקופה של ריביות גבוהות והיצע מתרחב.

ההשפעה של שוק האג"ח האמריקאי חורגת הרבה מעבר לגבולות ארה"ב. התשואות שם משמשות כעוגן כמעט לכל שוק חוב אחר. בישראל, למשל, עלייה בתשואות בארה"ב מתורגמת לרוב לעלייה גם בתשואות המקומיות, בד בבד עם השפעה על שוק המניות ועל שער החליפין.

עם זאת, יש הבדל מהותי. היקף החוב של ישראל קטן בהרבה, והנפקות האג"ח מצומצמות יחסית. לכן הסיכון המערכתי המקומי נמוך יותר, אבל התלות בהתפתחויות בארה"ב גבוהה. במילים אחרות, שוק האג"ח האמריקאי קובע את הקצב, והשווקים הקטנים יותר, כולל ישראל, מגיבים בהתאם.