האם שוק העבודה הוא הברבור השחור של השווקים?

מי שרוצה לזהות מגמות מוקדם, לא פעם צריך פשוט להרים את הראש ולהסתכל מעבר לים. מה שקורה בשוק העבודה האמריקאי זה לא אחת "פרומו" למה שמגיע בהמשך לישראל, זה יכול לקחת רבעון או שניים זה יכול לקבל התאמות אבל אפשר כבר לזהות מגמה. כך היה בעבר בגלי גיוס ופיטורים בהייטק, כך קרה בלחצי שכר, וכך גם היום. בארה״ב מתחילים להצטבר סימנים ברורים של התקררות בשוק העבודה וזה יפגוש די מהר אותנו כי הסיבה להתקררות נמצאת גם כאן. ה-AI.

אבל בישראל, לפחות לפי הנתונים היבשים, התמונה עדיין נראית אחרת. שוק העבודה הדוק, שיעור האבטלה נמוך והשכר הממוצע ממשיך לעלות. אלא שכאן בדיוק מסתתר העיוות. העלייה בשכר לא משקפת בהכרח התחזקות רוחבית של שוק העבודה, אלא נובעת במידה רבה ממחסור חריף בעובדים בענפי שירות ושכר נמוך, כאלה שנחשבים ל"עבודות שחורות". כשאין מספיק ידיים שיעשו את העבודות האלה, השכר הממוצע כולו נדחף מעלה, גם אם הביקוש לעובדים במשרות אחרות כבר מתחיל להיחלש.

ביום חמישי הקרוב יאיר לפידות, צבי סטפק, יוסי לוי ואיציק שינדלובסקי על במה אחת, במה להשקיע ובמה לא להשקיע, ומה צפוי בשווקים בהמשך - הירשמו לוועידת ההשקעות של ביזפורטל

במקביל, ודי בשקט, מתרחש תהליך הפוך בענפים המקצועיים ובמשרות צווארון לבן. פה, כמו בארה"ב, חברות מתחילות להתייעל, מצמצמות גיוסים ומוותרות על חלק מהמשרות, לא בגלל מיתון, אלא בגלל שינוי טכנולוגי. אימוץ של כלים ופתרונות AI מאפשר לבצע חלק גדל והולך מהעבודה עם פחות עובדים, בעיקר בתחומים של מחקר, פיתוח, שירותי מידע, תקשורת ומקצועות משרדיים. התוצאה היא שוק עבודה שנראה חזק כלפי חוץ, אבל הולך ומתפצל מבפנים, עם לחצי שכר מלאכותיים מצד אחד ופגיעה שקטה במשרות מקצועיות מצד שני.

• אלכס זבז'ינסקי: "התערבות בשוק המט"ח עלולה להכניס את ישראל לרשימה השחורה של משרד האוצר האמריקאי"
• "הזרים עשויים לחזק את המומנטום": זבז'ינסקי מסמן את הדלק הנוסף לראלי בת"א
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על הרקע הזה, סקירה שפרסם אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ברוקראז’, מציגה תמונת מצב עגומה של שוק העבודה בישראל וממחישה איך המחסור בעובדים בענפי שכר נמוך ומהפכת ה-AI מתחברים יחד לכדי שינוי מבני עמוק.

"סך משרות שכיר במשק (כולל העובדים הזרים והפלסטינאים) גדל, אך הוא עדיין נמוך מהמגמה ארוכת הטווח". כותב זבז’ינסקי, "המחסור הגדול ביותר לעומת המגמה קיים בענפי ניהול ותמיכה, אירוח ואוכל, שירותים אחרים, תחבורה אחסנה, ובידור ופנאי. ענפים אלה מתאפיינים ברמת שכר נמוכה יחסית.

"מחסור לעובדים, במיוחד בענפים בעלי שכר נמוך יחסית מייצרים לחצים לעליית השכר. במגזר הממשלתי קצב עליית השכר הממוצע ירד כמעט לאפס, כאשר במגזר הפרטי הוא דווקא נמצא במגמת עלייה. השכר במגזר הציבור קוצץ במסגרת ההסכמים בעקבות המלחמה, אך השנה צפוי לחזור לתוואי הרגיל שלו.

• נכס בקו ראשון למים: כמה עולה להיות סקיפר ומה עדיף - בעלות על יאכטה או מינוי במודל שיתופי?
• זכיתם בדירה במחיר למשתכן או דירה בהנחה? רשות המסים עלולה לדרוש מכם מס רכישה נוסף
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוד הנדל"ן: איך הציבור החרדי קונה דירות בלי הון עצמי?

"האתגר לאייש משרות בענפי השירות בעלי רמות שכר נמוכות מתגבר נוכח הירידה הנמשכת בשיעור השתתפות בכוח העבודה של הצעירים, במיוחד היהודים. בתוך העשור האחרון שיעור ההשתתפות בגילאי 18-24 ירד בשיעור חד מ-73% ל-64% ובגילאי 25-34 מ-86% ל-82%. הירידה החדה בהשתתפות הצעירים היהודים התקזזה במעט עם העלייה בהשתתפות המבוגרים. בגילאי 60-64 עלתה ההשתתפות מ-68% ל-71%, אצל בני 65-69 מ-44% ל-46% ואצל בני 70 ומעלה מ-11% ל-14% (תרשים 4). מבחינה זו ישראל, למרות היותה מדינה צעיריה עם אוכלוסייה צומחת, מציגה מאפיינים של מדינות מזדקנות שהאוכלוסייה בהן מתכווצת.

הקריסה של ענקיות הטק - תמרור אזהרה נוסף לשוק העבודה הישראלי

שוק העבודה הוא רק אחד הערוצים שדרכם השינויים בענף הטכנולוגיה מחלחלים למשק, אבל הוא רחוק מלהיות היחיד. ההתקררות שנרשמת בהדרגה בתעסוקה, במיוחד במשרות מקצועיות, מתחילה לבוא לידי ביטוי גם בשוק ההון. הירידות האחרונות במניות הטכנולוגיה בארה"ב, ובעיקר בחברות תוכנה, אינן רק תיקון מחירים או תנודתיות רגעית, אלא עשויות לשקף חשש רחב יותר משינוי מבני בענף, כזה שמשפיע ישירות על השקעות, תעסוקה וקצב הצמיחה. בישראל, שבה משקל ההיי טק בכלכלה גבוה במיוחד, ההתפתחויות בשוקי המניות הופכות לכן לאינדיקטור חשוב להבנת הסיכון שמצטבר גם מחוץ לשוק ההון עצמו.

"הירידות במניות הטכנולוגיה בארה"ב, במיוחד של חברות תוכנה, הקרינו על מניות הטכנולוגיה בישראל שחלקן ירדו בחדות". ממשיך זבז’ינסקי בסקירה, "אולם, המניות מחוץ לסקטור הטכנולוגיה בסה"כ הציגו ביצועים סבירים ומדד ת"א 125 עלה בסיכום שבועי. עד כמה ההתפתחויות האחרונות יכולות להשפיע על הכלכלה הרחבה בישראל? בארה"ב שוק ההון הרבה יותר חשוף לתחום הטכנולוגיה מאשר בישראל (משקל מניות הטכנולוגיה ב-S&P500 33%, בת"א 125 16%), אך בישראל הכלכלה תלויה יותר בהתפתחויות בתחום הטכנולוגיה מאשר הכלכלה האמריקאית. בארה"ב תרומת מגזר הטכנולוגיה לתמ"ג עומדת על כ-10%, ובישראל כ-17.3%. בישראל כ-11.5% מהעובדים מועסקים בהיי טק, בארה"ב רק כ-6%. לכן, שינויים מבניים בענף הטכנולוגיה נוגעים לכלכלה הישראלית יותר מאשר במרבית הכלכלות בעולם, בפרט האמריקאית.

"אחד ההשפעות העיקריות של ענף הטכנולוגיה על המשק הישראלי עוברת דרך שוק העבודה. לא רק בגלל משקל גבוה של עובדי ההיי טק, אלא שעל פי בנק ישראל השכר החציוני של עובדי ההייטק בישראל גבוה פי 2.7 מזה של העובדים בשאר הענפים. היחס הזה גבוה ב-50% מאשר ממוצע ה-OECD שעומד על פי 1.8. לכן, לשינויים בתחום הטכנולוגיה יש השפעות רחבות על הצריכה הפרטית, הכנסות ממיסים, שוק הנדל"ן וכו'.

"אחד ההשפעות העיקריות של ענף הטכנולוגיה על המשק הישראלי עוברת דרך שוק העבודה. לא רק בגלל משקל גבוה של עובדי ההיי טק, אלא שעל פי בנק ישראל השכר החציוני של עובדי ההייטק בישראל גבוה פי 2.7 מזה של העובדים בשאר הענפים. היחס הזה גבוה ב-50% מאשר ממוצע ה-OECD שעומד על פי 1.8. לכן, לשינויים בתחום הטכנולוגיה יש השפעות רחבות על הצריכה הפרטית, הכנסות ממיסים, שוק הנדל"ן וכו'.

"ההתפתחויות במספר העובדים בתחום הטכנולוגיה בישראל ובארה"ב היו די דומות עד לפני שנה. מאז סוף 2022 מספר העובדים התחיל לרדת גם בישראל וגם בארה"ב, אך בארה"ב המשיכה ירידה גם בשנה האחרונה כאשר בישראל מספר העובדים בתחום עבר לעלייה קלה (תרשים 6). מבט מפורט יותר מגלה שגם בישראל נרשמה ירידה משמעותית במספר עובדי ההיי טק המוגדרים כעובדים במרכזי מחקר ופיתוח תוכנה והעובדים במחקר ופיתוח מדעי. לעומת זאת, מספר העובדים בענף תכנות מחשבים נותר יציב ואף עלה בשנה האחרונה (תרשים 5).

תרשים 5 - מקור: הלמ"ס, סקירת מיטב ברוקראז'

תרשים 6 - מקור: הלמ"ס, סקירת מיטב ברוקראז'

"הירידה במספר העובדים במרכזי מחקר ופיתוח ובענף מחקר ופיתוח מדעי מראה שהמגמה בישראל לא ממש שונה מארה"ב והאמת שהיא לא אמורה להיות מאוד שונה נוכח הכוחות המשפיעים עליה. ההתפתחות הטכנולוגית בתחום, במיוחד בהקשר של AI שגורמת לירידה בביקוש לעובדים צפויה להשפיע גם על ישראל. לכן, היינו מגדירים את ההתפתחויות האחרונות בתחום הטכנולוגיה והשפעתן על העובדים כסיכון לכלכלה הישראלית.

"מלבד תחום הטכנולוגיה, נראה שהפיתוחים האחרונים משפיעים על שוק העבודה בישראל גם בענפים נוספים. כמות משרות שכיר במשק עלתה בשנה האחרונה ב-2.4% (ממוצע חודשי ספטמבר-נובמבר). אולם, בחלק מהענפים שמפורטים בטבלה מטה נרשמה דווקא ירידה. הענפים בהם ירד מספר המשרות הם אלה שחשופים יותר להתייעלות באמצעות פיתוחי AI למיניהם – מחקר מדעי ופיתוח, שירותי מידע, שירותי תקשורת, שירותי חשבונאות, שירותים משפטיים, שירותי משרד. בענפים אלה שצמצמו משרות, השכר הממוצע עלה בשנה האחרונה הרבה יותר מאשר בכלל המשק (3.4%). המשמעות של עלייה חזקה בשכר תוך ירידה במשרות היא שהירידה במשרות הייתה על חשבון פיטורים ו/או אי גיוס של העובדים בעלי שכר נמוך, בדרך כלל הצעירים. נראה ששוק העבודה בישראל כבר מושפע ממהפכת AI שצפויה ככל נראה להתרחב ולהעמיד בשנה הקרובה אתגר לעובדים ולקובעי המדיניות.