הפסיקה מחלחלת: 35,000 שקל הוצאות בשל בקשת סרק לתביעה ייצוגית
צבי ושרה ברק מנהלים מה שנראה כ"עסק משפחתי" בתחום הייצוגי - אבל הבקשה לתביעה נגד רשת KSP התבררה כחסרת בסיס חוקי ועובדתי, ועלתה בהוצאות משמעותיות בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון
שרה ברק תשלם לרשת KSP הוצאות בסך 35,000 שקל בשל התעקשותה לנהל בקשת סרק לתביעה ייצוגית נגדה, תוך כדי זלזול בבית המשפט. כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, כרמית בן-אליעזר, תוך יישום פסיקת בית המשפט העליון מן החודש שעבר בדבר הטלת הוצאות ממשיות במקרים מסוג זה.
ברק טענה - באמצעות בעלה, עו"ד צבי ברק - כי KSP הפרה את חובתה לציין בעברית את שם היצרן וכתובתו ולספק הוראות שימוש ואזהרות בעברית. KSP טענה בתגובה, כי מדובר ב"עסק משפחתי" של הגשת עשרות בקשות לתביעות ייצוגיות, וכי ברק ובני משפחתה רכשו ממנה עשרות מוצרים לפני ואחרי הגשת הבקשה ללא כל תלונה. לדבריה, אין חובה לכתוב את שם היצרן וכתובתו בעברית כאשר מדובר במוצרים מיובאים, והמוצרים בהם עסקה הבקשה היו פשוטים להפעלה. היא משווקת 100,000 מוצרים ומדובר בתקלות נקודתיות שתוקנו, הוסיפה.
הפרות מינוריות ביותר שלא גרמו נזק
בן-אליעזר קובעת: "מדובר בהפרות מינוריות ביותר, אשר נראה כי לא גרמו כל נזק ללקוחות, ואף לא הניבו רווח או תועלת למשיבה. כך, המוצרים שלגביהם נטען כי הופרה חובת תרגום ההוראות לעברית, הם, לפחות בחלקם, מוצרים בסיסיים, שהשימוש בהם נפוץ ואינטואיטיבי (קורא כרטיסים, כרטיס זיכרון, אוזניות של אפל, מטען אלחוטי). עיון בהוראות שנטען כי לא תורגמו מעלה כי מדובר בהוראות אלמנטריות ולא מורכבות. חלק מן ההוראות שלא תורגמו (הערה לגבי נפח האחסון בכרטיסי הזיכרון ואחריות לגבי האוזניות) הופיעו בעברית על גבי החשבוניות.
"בנסיבות אלו, הגם שאכן הופרו לכאורה הוראות הדין ביחס למוצרים ספציפיים אלו, הרי שמדובר בהפרות מינוריות, אשר ספק אם גרמו נזק ללקוחות. לקוח הרוכש מטען או אוזניות למכשיר סלולרי מתקדם, בדרך כלל אינו נדרש להוראות השימוש הבסיסיות למדי.
- ביהמ"ש: דוכני הפיס אינם עילה לייצוגית ב-140 מיליון שקל
- מבקשי הייצוגית נגד הבנקים זלזלו בלקוחות ורצו להוביל לתוצאה בלתי סבירה בעליל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מכל מקום, גם אם נגרם למי מהלקוחות שנזקק להוראות השימוש והאנגלית אינה שגורה בפיו נזק, הרי שלכל היותר מדובר בנזק של אי נוחות קלה, שכן גם מקום בו אכן נדרש הלקוח להוראות שימוש, אין חולק כי הוא יכול היה בקלות יחסית לפנות לקבלת הסבר מן המוכרן או לתרגם את הוראות באמצעות הכלים הטכנולוגיים העומדים כיום לרשותו של הלקוח הממוצע שרוכש מוצרים מסוג זה".
בן-אליעזר מוסיפה, כי מבחינה לשונית ייתכן שחוק הגנת הצרכן מחייב לפרסם בעברית את שמו וכתובתו של יצרן זה, אך מבחינה תכליתית אין מקום לפרשנות זו, שכן המטרה היא להעניק ללקוח כתובת לפנות אליה. הרשות להגנת הצרכן תמכה בעמדת KSP, לפיה יש לציין בעברית את פרטי היבואן ולא את פרטי היצרן".
התנהלות מכבידה תוך זלזול בבית המשפט
הבקשה אינה עומדת כמעט בכל תנאי היסוד לתביעה ייצוגית, ממשיכה בן-אליעזר. חלק מן המוצרים נרכשו בידי בני משפחתה של ברק, וחלקם - רק כדי לבסס עילת תביעה. ברק לא הוכיחה שנגרם לה נזק כלשהו, לאור העובדה שהיא דוברת אנגלית היטב. ספק רב אם מדובר בהתנהגות שיטתית של KSP היוצרת קבוצה מיוצגת, ונראה שמדובר בתקלות נקודתיות בלבד. יש ממש בטענה שמדובר ב"עסק משפחתי" ללא הפרדה בין צבי ברק לבין המבקשים (אשתו או בתו). מכל מקום, גם אם הייתה עילה - KSP תיקנה את הליקויים.
- החוק לשפיטת אנשי הנוח'בה מלמד: אנחנו לא הם
- עיריית ת"א תשלם 2.48 מיליון ש' לדייר מוגן ליד החוף
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים
אין פסול בניהול הליכים ייצוגיים למטרות כלכליות, והללו הן המנוע של ההליכים. אולם, מדגישה בן-אליעזר, "אין בכך כדי להכשיר התנהלות שיטתית, שכל תכליתה איתור, בדרך של 'ליקוט דובדבנים' (cherry picking) הפרות שוליות וזניחות, רק לשם נקיטת הליך ייצוגי, שהעלויות הכרוכות בו למשיבה ולבית המשפט הן גבוהות, והוא לא צפוי להניב תועלת ממשית לאיש, למעט הציפייה לקבלת גמול ושכר טרחה למבקש ולבא כוחו. התנהלות כזו גובלת בעשיית שימוש לרעה בכלי החשוב של התובענה הייצוגית, ואין לקבלה.
"על כך יש להוסיף, כי במהלך ניהול ההליך שוקפו הדברים למבקשת ולבא כוחה והיו להם מספר הזדמנויות להסתלק מבקשת האישור ולסיים את ההליך... אך הם לא השכילו לעשות זאת והתעקשו על ניהול ההליך עד תום, ואם לא די בכך, ניהלו את ההליך באופן שגרם לסרבול ולקושי לצד שכנגד ואף היה בו כדי לבטא זלזול בבית המשפט". את KSP ייצגו עוה"ד רונית סיטון-זלקינד ורוית קורן-פרי (משרד פירון).
