החלום הישראלי נשחק: המעמד הבינוני בישראל מהקטנים ב-OECD

המעמד הבינוני, שנחשב במשך שנים לעוגן הכלכלי והחברתי של ישראל, ממשיך להישחק. דוח חדש שפרסם היום מרכז מרכז אדוה מציג תמונת מצב מדאיגה של החברה הישראלית: המעמד הבינוני בישראל הוא מהקטנים במדינות ה-OECD, ורבים ממשקי הבית המשתייכים אליו חיים למעשה קרוב מאוד לקו העוני.

לפי הדוח, שנכתב על ידי אתי קונור-אטיאס וד"ר מירי אנדבלד סבג, בשנת 2023 השתייכו 54.4% ממשקי הבית בישראל לרובד הבינוני. אמנם מדובר ביותר ממחצית מהציבור, אך שיעור זה עדיין נמוך משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD, שם עומד המעמד הבינוני על כ-62% מהאוכלוסייה. ישראל נמצאת למעשה, בתחתית הרשימה של המדינות המפותחות, כאשר רק ארצות הברית, צ'ילה ו-מקסיקו מציגות מעמד בינוני קטן יותר.

 מי באמת נחשב "מעמד בינוני"?

 בדוח מגדירים את המעמד הבינוני לפי ההכנסה הפנויה לנפש תקנית ביחס להכנסה החציונית במשק. משקי בית שהכנסתם נעה בין 75% ל-200% מההכנסה החציונית מוגדרים כחלק מהמעמד הבינוני. אלא שמתחת לנתון הכולל מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר: 33.8% ממשקי הבית בישראל משתייכים לרובד הנמוך. רק 11.9% מוגדרים כרובד גבוה.

בתוך המעמד הבינוני עצמו, הרובד הבינוני הנמוך גדול משמעותית מהרובד הבינוני הגבוה. לפי הנתונים: 29.4% ממשקי הבית נמצאים ברובד הבינוני הנמוך וק 25% נמצאים ברובד הבינוני הגבוה. המשמעות היא שחלק גדול מהמעמד הבינוני בישראל נמצא למעשה קרוב יחסית לסף הכניסה אליו ולא רחוק מהידרדרות כלכלית.

עוד עולה מהדוח כי כמעט רבע ממשקי הבית בישראל חיים מתחת לקו העוני או בקרבתו: 16.8% מתחת לקו העוני. 8.1% נוספים מוגדרים כמצויים בקרבת עוני.

 המעמד הבינוני הצטמק לאורך השנים

 הדוח מצביע גם על מגמה ארוכת טווח של שחיקה במעמד הבינוני הישראלי. בשנות ה-80 וה-90 היוו משקי הבית מהמעמד הבינוני כמעט 60% מהאוכלוסייה. אלא שבמהלך השנים, במקביל לעלייה באי־השוויון ובהיקפי העוני, נשחק חלקו של המעמד הבינוני והגיע לשפל של כ-48% בשנת 2009 לאחר המשבר הפיננסי העולמי. מאז נרשמה התאוששות חלקית בלבד, כאשר בעשור האחרון נע שיעור המעמד הבינוני סביב 53%–55%, ללא שינוי משמעותי. 

במרכז אדוה מסבירים כי גודלו של המעמד הבינוני קשור באופן ישיר לרמת אי-השוויון במדינה: ככל שהפערים הכלכליים קטנים יותר, כך המעמד הבינוני רחב ויציב יותר. לכן, במדינות סקנדינביה ומרכז אירופה שבהן אי־השוויון נמוך יחסית - המעמד הבינוני רחב יותר באופן משמעותי מאשר בישראל. 

גם מי שנמצא במעמד הבינוני מתקשה לסגור את החודש אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע לפער בין ההגדרה הסטטיסטית של "מעמד בינוני" לבין המציאות הכלכלית בפועל. 

 במרכז אדוה מדגישים כי בישראל של השנים האחרונות, גם השתייכות למעמד הבינוני אינה מבטיחה יציבות כלכלית אמיתית. 

הסיבה המרכזית לכך היא יוקר המחיה הגבוה. לפי נתוני ה־OECD, ישראל מדורגת כיום במקום השני בגובה רמת המחירים מבין מדינות הארגון. מחירי הדיור, המזון והשירותים הבסיסיים עלו בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר יותר מהאינפלציה הכללית - מה שמכביד במיוחד על משפחות מהמעמד הבינוני. 

 אתי קונור־אטיאס, המנהלת האקדמית של מרכז אדוה, מסבירה כי "יותר ממחצית ממשקי הבית בישראל מוגדרים מעמד בינוני, אך חלק גדול מהם נמצא קרוב לחלקו התחתון של סולם ההכנסות. עבור רבים ממשקי הבית, ההשתייכות למעמד הבינוני מתקיימת לצד קרבה לעוני ועומס מתמשך על תקציב המשפחה".

 ד"ר מירי אנדבלד סבג מוסיפה כי ההשוואה הבינלאומית מחדדת את עומק הבעיה: "כאשר מחברים למעמד בינוני קטן גם שיעור עוני גבוה ורמת מחירים מהגבוהות ב־OECD, מתקבלת תמונה ברורה - בישראל גם מעמד בינוני אינו מבטיח בהכרח רווחה כלכלית יציבה". 

 המשמעות למשק הישראלי 

 השחיקה במעמד הבינוני אינה רק סוגיה חברתית — אלא גם אתגר כלכלי רחב. המעמד הבינוני נחשב למנוע מרכזי של הצריכה הפרטית, מקור חשוב להכנסות המדינה ממסים וחלק משמעותי מכוח העבודה במשק.

כאשר חלק גדול ממנו מתקשה להתמודד עם יוקר המחיה, נפגעים גם הצריכה, החיסכון והיכולת הכלכלית של המשק כולו. 

 הדוח מצטרף לשורה של אזהרות בשנים האחרונות מפני העמקת הפערים הכלכליים בישראל, דווקא בתקופה שבה מחירי הדיור, המזון והוצאות המחיה ממשיכים לעלות - בעוד שהשכר הריאלי של חלק גדול מהציבור מתקשה להדביק את הקצב.