שיא תרומות לישראל בעקבות "חרבות ברזל": 4.1 מיליארד דולר התקבלו מארה"ב ב-2023

שנת 2023 הייתה שנה של משבר לאומי מהקשים שידע העם היהודי, אבל המספרים שנחשפים כעת לראשונה מלמדים כי זו הייתה גם שנת שיא היסטורית ביחסי ישראל ויהדות ארצות הברית: 4.1 מיליארד דולר נתרמו לעמותות בישראל - זינוק של 14% שמוסבר ברובו בהתגייסות המהירה של שלושת חודשי המלחמה הראשונים.

הנתונים שנאספו במחקר חדש ומקיף של אוניברסיטת תל אביב ו-NYU, מראים כי למרות התמיכה הרחבה, מפת הנתינה נשענת על קומץ של כ-100 ארגונים בלבד האחראים ל-80% מהסכום. הכסף שנצבר מימן בין היתר ציוד מציל חיים, אמבולנסים וסיוע למפונים. על פי ההערכות, זוהי רק נקודת הפתיחה - נתוני 2024 ו-2025 צפויים לשבור את השיאים הללו פעם נוספת.

המחקר שנערך בהובלת המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב, בחן את היקף ודפוסי הפילנתרופיה המוסדית מארצות הברית לעמותות בישראל בשנים 2023-2015. מהמחקר עולה כי כ-50% מסך התרומות למגזר השלישי בישראל מקורן בארצות הברית. בשנת 2023 ובעקבות אירועי ה- 7.10, הסתכמו התרומות הארגוניות מארצות הברית לישראל ב-4.1 מיליארד דולר - הנתון הגבוה ביותר שנמדד בתקופת המחקר. בשנים 2015–2023 נרשמה עלייה ריאלית ממוצעת של 6.8% לשנה. עם זאת, העלייה בין 2022 ל-2023 בולטת במיוחד: תוספת של כ-659 מיליון דולר, המשקפת גידול של 14% במחירים קבועים - פי שניים מקצב הגידול השנתי הממוצע.

הקורונה לא עצרה את הנדבנים

מדובר במחקר ראשון מסוגו, מקיף ועדכני שנערך על ידי ד״ר אסנת חזן ועו"ד גליה פייט מהמכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף ד״ר ג׳יימי לוין דניאל מבית הספר וגנר ב- NYU. המחקר מתבסס על ניתוח נתוני דיווח רשמיים של ארגונים אמריקאיים ל-IRS, לאורך מספר גלי איסוף, ומציג תמונה רחבה של מגמות עומק לצד תגובות לאירועי משבר גלובליים ומקומיים.

• ביהמ"ש שינה את הסדר הטיעון: ישיבה תשלם 400 אלף ש'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מממצאי המחקר עולה שלמרות ציפיות לירידה בתרומות בעקבות מגפת הקורונה, בשנת 2020 נרשמה דווקא עלייה קלה של 1% בהיקף הכולל. אמנם תרומות מארגוני "ידידים" ירדו ב-6% באותה שנה, אך ממצאי המחקר מראים כי הירידה נבעה בעיקר משיקולים פנימיים כגון תזמון קמפיינים ולא בהכרח מהמשבר עצמו.

מחצית מהכספים הגיעו מ-25 תורמים

המחקר מצביע על ריכוזיות גבוהה במבנה התרומות: כ-8% בלבד מהגופים התורמים (כ-100 ארגונים) אחראים ליותר מ-80% מסך התרומות, ו-25 התורמים הגדולים מהווים כמחצית מכלל הכספים המועברים לישראל. לצד זאת, ניכר כי העלייה ב-2023 אינה מוסברת רק על ידי מספר מצומצם של תורמים גדולים, אלא משקפת התגייסות רחבה יחסית של סוגי ארגונים שונים.

הגופים התורמים נחלקים לשלוש קטגוריות עיקריות: ארגוני "ידידים" (Friends of) , מוסדות קהילתיים יהודיים (כגון פדרציות והסוכנות היהודית), וקרנות משפחתיות. לאורך השנים נשמרה יציבות יחסית בהתפלגות בין הקבוצות, כאשר ארגוני ה"ידידים" מחזיקים בנתח הגדול ביותר מהיקף התרומות, וכמעט כל תקציבם מיועד לישראל.

• S&P משאירה את ישראל בדירוג A: המשק מקבל קרדיט, הגירעון נשאר הסיפור המרכזי
• הונאת הקול של AI: נשמע כמו הילד שלכם ומבקש כסף
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תוכנית להצלת שער הדולר באמצעות משרד האוצר

 הזינוק החריג ב-2023 מיוחס כאמור במידה רבה למלחמת ה-7 באוקטובר ולהשלכותיה על החברה הישראלית. ארגוני "ידידים" הובילו את הגידול עם תוספת של כ-358 מיליון דולר - 54% מכלל העלייה בין 2022 ל-2023 - ושימשו צינור מרכזי להעברת תרומות חירום מארצות הברית לישראל. גופים אלו הפעילו במהירות רשתות תורמים, השיקו קמפיינים ייעודיים והקימו קרנות חירום.

"בשעת משבר התמיכה מתעצמת"

עיקר הכספים הופנו למענה מידי בתחומי חירום, ביטחון, רפואה וסיוע אזרחי. בין הדוגמאות הבולטות ניתן למנות את "ידידי איחוד הצלה" ו"ידידי מגן דוד אדום", אשר יחד הגדילו את היקף מענקיהם בכ-140 מיליון דולר לעומת השנה הקודמת - לטובת חיזוק מערכי רפואה דחופה, ציוד מציל חיים ואמבולנסים.

גם "ידידי צה״ל" הרחיבו משמעותית את פעילותם, לרבות תמיכה בחיילי מילואים ובמשפחותיהם. בנוסף, פלטפורמות של קרנות תורמים (DAF) ומנגנוני מימון המונים הקימו מסלולי חירום ייעודיים שאפשרו הזרמה מהירה של משאבים ליישובי הדרום והצפון, למפונים, לסיוע נפשי ולשיקום קהילתי.

גם המוסדות הקהילתיים היהודיים בארצות הברית הגדילו באופן חריג את היקף תמיכתם - תוספת של כ-214 מיליון דולר - כחלק מקמפיינים חירומיים רחבי היקף. ממצא זה מדגיש כי התמיכה בישראל לא באה על חשבון מחויבויות מקומיות בלבד, אלא משקפת התגייסות קהילתית כוללת.

לדברי החוקרות, "שנת 2023 ממחישה כי בעת משבר ביטחוני עמוק, התמיכה הארגונית האמריקאית בישראל אינה רק יציבה - אלא מתעצמת. היכולת להגדיל במהירות את היקפי המענקים ולהתאים את מנגנוני הנתינה לצרכים משתנים מעידה על עומק הקשרים המוסדיים והקהילתיים בין יהדות ארצות הברית לחברה האזרחית בישראל".