כחלון הודה והורשע בעבירות דיווח על פי חוק ניירות ערך בפרשת יונט

שר האוצר לשעבר, משה כחלון, הודה והורשע בעבירות דיווח על פי חוק ניירות ערך בפרשת חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דנה אמיר, אימצה את הסדר הטיעון וגזרה על כחלון שמונה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 180,000 שקל ואיסור כהונה בחברות ציבוריות למשך שנה וחצי.

במקביל אמור להתנהל משפטם של בעלי החברה ומנהליה הבכירים - צחי אזר, שלמה אייזיק (לשעבר נשיא לשכת סוכני הביטוח) ושי פנסו.

כתב אישום והסדר טיעון עם משה כחלון בפרשת יונט

בטיעונים לעונש ציינה הפרקליטות, כי המסר העולה מההרשעה הוא חד וברור, ולפיו נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות לא רק חבים חובת אמונים לחברה ולטובתה כפי שהם תופסים אותה, אלא נושאים בחובה גם כלפי ציבור המשקיעים ובעלי המניות, הנשען על המידע שמפרסמת החברה לצורך קבלת החלטות השקעה מושכלות. בנוסף, לצד הסנקציות והגבלת הכהונה הנלווית, מעבירה ההרשעה מסר ברור הן לנושאי משרה בחברות ציבוריות והן לציבור המשקיעים, כי הדין מגן על עניינם של המשקיעים וכי הפרת החובות כלפיהם גוררת אחריות ועונש.

ההגנה דיברה בטיעונים לעונש על נסיבותיו האישיות של כחלון ועשייתו הנרחבת לטובת הציבור, תוך קידום שורה של רפורמות בתפקידיו כשר וחבר כנסת. עוד נאמר, כי גורמים רגולטוריים ומקצועיים נתנו לו את ברכת הדרך לפני הצטרפותו לחברת יונט. לדברי ההגנה, האי-סדרים החלו לפני תקופתו של כחלון והוסתרו ממנו, הוא סמך על גורמי המקצוע בחברה ולא הפיק טובת הנאה כלשהי מהעבירות בהן הורשע.

כבר לפני ארבע שנים כתבנו על הנושא, על זה ששר האוצר לשעבר מכר את השם שלו לחברת האשראי ועד כמה שזה בעייתי - לחצו על התמונה לטור המלא: 

"מידה החומרה אינה זניחה"

על פי כתב האישום נגד כחלון, בשנת 2021 - לפני שהלה נכנס לתפקידו כיו"ר - נחשפו בעלי השליטה לאי-סדרים חמורים בסניף נצרת שלה, שהוקם שנה לפני כן. הללו כללו צ'קים חסרים במיליוני שקלים, חשד לעסקאות ניכיון פיקטיביות במיליוני שקלים וטענות הדדיות של הבעלים ומנהל הסניף, איציק אביתר, לפיהן מקורם של חלק מהחוסרים הוא בגניבה. רק בינואר 2022 דיווח קצין הציות, יואב צבר, לכחלון על חוסר של 10 מיליון שקל בסניף. השניים שוחחו בימים הבאים וכחלון הורה לצבר שלא למהר לדווח לדירקטוריון.

במארס 2022 אישר דירקטוריון יונט את דוחות 2021, וכחלון לא דיווח על המתרחש בסניף. צבר מסר באותה ישיבה, כי סניף נצרת ייסגר בשל "עבודה שלא כשורה" וייפתח סניף חילופי. בחודשים אפריל-מאי פעל צבר להקטנת חובות הסניף באמצעות הזרמות בעלים ודיווח על כל לכחלון; הדירקטוריון והציבור - שהחזיק במניות יונט - לא קיבלו דיווח. צבר דיווח לדירקטוריון רק במאי 2022, בעת אישור דוחות הרבעון הראשון, והתפטר מתפקידו. הדיווח לבורסה נמסר רק בסוף אותו חודש ומיד לאחר מכן התפטר כחלון. המעורבים האחרים - אזר, אייזיק, פנסו, צבר, בן-נעים ואביתר - מואשמים במרמה והפרת אמונים בתאגיד ובעבירות דיווח. אזר מואשם גם שהשתמש במרמה לצרכיו הפרטיים ב-236,000 שקל.

בגזר הדין מציינת אמיר: "מידת החומרה במעשיו איננה זניחה, בהינתן משך התקופה בה לא דיווח ולא גילה את המידע המהותי" - חמישה חודשים. היא מוסיפה: "אכן, אין להתעלם מכך שחלקו של הנאשם אינו גדול בהשוואה לחלקם הנטען של האחרים בפרשה, ומכך, שבבסיס המידע שלא גולה עבירות נטענות אשר בוצעו על ידי האחרים טרם כניסתו לתפקיד ואשר הוסתרו ממנו עד לחודש ינואר 2022 .

• כתב אישום והסדר טיעון עם משה כחלון בפרשת יונט
• יש פתרון מהיר ויעיל לבניינים שנהרסו: הכנסת רק צריכה להחליט

"לצד זאת, מצופה היה מהנאשם אשר אף כיהן כשר האוצר בעבר, לנהוג על פי חוק ולדווח. זאת גם אם לא כיהן עובר לתפקידו בחברה בתפקיד דומה בחברה ציבורית, גם אם סמך על קצין הציות צבר כטענתו, וגם אם נעשו ניסיונות לאורך התקופה להקטין את הנזק". במקביל, ממשיכה אמיר, הענישה המקובלת במקרים דומים היא מאסר על תנאי וקנס; יש להביא בחשבון את תרומתו של כחלון לציבור ואת הודאתו; ועצם הרשעתו אכן שולחת מסר חשוב לנושאי המשרה ולמשקיעים.

את המדינה ייצגו עוה"ד יוסי צדוק, דרור לוי ודנה שטרום; ואת כחלון - עוה"ד נתי שמחוני, נדב ויסמן, יואב סננס, עדי פרמדר, מעיין אלוני ורחל סיום.