תבע מתווכת ב-36 אלף שקל על הפליה - וישלם לה 3,500 שקל הוצאות
בכתב התביעה, הסיפור של נור אדין ג'בארה נשמע פשוט. ב-13 במאי 2026 הוא ניסה ליצור קשר בוואטסאפ עם המתווכת אתי דבש, והיא לא ענתה. כשניסה ממספר אחר היא ענתה, ולטענתו הודתה שהיא "עושה סלקציה על רקע לאום ערבי ויהודי" ואינה עונה לערבים. הוא תבע ממנה 36,000 שקל לפי חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים, שמאפשר פיצוי גם בלי להוכיח נזק.
השופטת רבקה גלט מבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה דחתה את התביעה, וחייבה את ג'בארה לשלם למתווכת 3,500 שקל הוצאות. מה שהפך את התמונה הוא היום שקדם להודעה.
מה קרה ב-12 במאי?
מהראיות עלה שהמתווכת בכלל לא הייתה זרה לו. יום לפני כן חתמה בת זוגו על הזמנת שירותי תיווך לשכירת דירה, שלמתווכת הייתה עליה בלעדיות מטעם המשכירה מאז ינואר. באותו יום המתווכת קידמה מול המשכירה את חוזה השכירות, ובת הזוג ביקשה בוואטסאפ שהחוזה ייערך על שם ג'בארה. בני הזוג ביקרו בדירה עם המתווכת, ובערב נחתם חוזה השכירות בנוכחותה. הם שילמו את דמי התיווך וקיבלו קבלה, ובת הזוג אף שלחה למתווכת הודעה מחמיאה וסיפרה שהפנתה אליה לקוחות נוספים.
באותו ערב הכל התהפך. בת הזוג הודיעה שהבינה ש"טעתה", כי כבר ראתה את הדירה לפני שחתמה על הסכם התיווך, ודרשה את דמי התיווך בחזרה. המתווכת סירבה, ותהתה איך הגיעו לדירה שלא דרכה כשהבלעדיות אצלה, ומדוע הפעילו אותה מול המשכירה. למחרת שלח לה ג'בארה הודעה, ובה כתב שאם לא תחזיר לפחות חצי מהסכום הוא יפעל נגדה "בכל דרך חוקית, ודרך כל גורם הקשור אלייך. אני לא מאיים אבל קיבלתי כל החומר ואם אצטרך אפעל בהתאם".
המתווכת החזירה לו 2,000 שקל, כדי להשקיט את הרוחות, אף שחשבה שהצדק איתה. באותו יום, בשעה 14:37, שלחה לו הודעה: "המגזר הפסיד היום מתווכת טובה, יש לכם אתה ואשתך יד בזה". היא כתבה שהיא גומרת עם זה, לא עונה ללקוחות מהמגזר ולא רוצה אותם כלקוחות. "איבדתם חברה, מישהי שנלחמת עם המציאות הגזענית מול יהודים ששונאים ערבים", הוסיפה. על ההודעה הזאת בנה ג'בארה את התביעה.
האם הודעה כועסת היא הפליה?
השופטת הייתה חריפה כלפי הדרך שבה הוצגה התביעה. "למקרא תכתובת זו, ברי כי התובע בחר להציג את עניינו באופן מגמתי ומטעה, העלים מבית המשפט את מסכת העובדות לאשורה, וזאת במידה העולה כדי חוסר תום לב בניהול ההליך", כתבה. גם כשבית המשפט ניסה להעמיד אותו על הבעיה, ג'בארה התעקש שאין קשר בין התביעה לבין מה שקרה לפני 13 במאי. לדבריה ייתכן שהיה מקום לדחות את התביעה על הסף, אבל למען הזהירות היא בחנה אותה גם לגופה.
גם שם לא נמצאה הפליה. ג'בארה אישר בעדותו שביקר בדירה עם המתווכת ושהחוזה נחתם בנוכחותה. המתווכת המשיכה להתכתב עם בני הזוג גם כשלחצו עליה להחזיר את הכסף. על ההודעה שלא נענתה כתבה השופטת ש"לא חלה על הנתבעת חובה כלשהי לתת מענה לכל פנייה בוואצאפ". ג'בארה גם הודה שפנה אליה משני פרופילים שונים, כדי לבדוק אם היא "מסננת" אותו, "כך שאין לו להלין אלא על עצמו".
את ההודעה עצמה קראה השופטת אחרת. "ברור הוא כי הנתבעת נפגעה מאד מהתייחסות בני הזוג שכך גמלו לה על מאמציה עבורם, ותשובתה אליהם באה להביע כאב ותו לאו", כתבה. ההודעה נשלחה אחרי שהתובע ובת זוגו תקפו אותה מאז הערב הקודם, כולל ההודעה ששלח, שלדברי השופטת היה בה כדי לעורר חשש בלב כל אדם סביר. היא הוסיפה נקודה משפטית: כדי שתתגבש עוולת הפליה, לא מספיק להראות שמישהו הצהיר על יחס מפלה, צריך להראות שהוא הפלה בפועל. כאן המתווכת נתנה שירות מלא, עד הרגע שבו הותקפה ונדרשה להחזיר כסף בניגוד לרצונה.
מחלוקות על דמי תיווך מגיעות לבתי המשפט לא מעט, ולרוב הן נסובות על השאלה אם הלקוח עקף את המתווך. כך היה במקרה של קונה שרכש דירה מאחורי הגב של המתווכת ושילם ביוקר, וכך גם כשמתווך תבע 210 אלף שקל מאלמנה ונשאר בלי כלום.
- משנה מקום, משנה מזל? מעבר דירה לא נגמר בהובלה - ויכול לעלות עשרות אלפי שקלים
- עורך הדין חתם על ההסכם בלי לקרוא - וישלם על זה
שאלה אחת השופטת השאירה פתוחה: האם חוק איסור הפליה חל בכלל על מתווכי מקרקעין. המתווכת טענה שלא, בהסתמך על הלכה של בית המשפט העליון בעניין מי-טל נגד סלמאן, שעסקה במכירת דירות. לדעת השופטת השאלה מורכבת, וספק בעיניה אם אפשר להקיש ממי שעיסוקו במכר דירות למי שעיסוקו בתיווך, אבל כאן לא היה צורך להכריע בה. את 3,500 השקלים ג'בארה צריך להפקיד במזכירות בית המשפט תוך 30 יום.
