רכש דירה מאחורי הגב של המתווכת - וישלם ביוקר
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי רוכש דירה באשדוד עקף את חברת התיווך שהביאה אותו לנכס, ניהל מגעים בעצמו עם המתווך של המוכרים, והסתיר הכל. עכשיו ישלם עמלה מלאה וגם פיצוי מוסכם
פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב מזכיר לרוכשי דירות כלל פשוט: אם חתמת על הזמנת שירותי תיווך, אתה לא יכול פשוט להיעלם ולסגור את העסקה לבד מאחורי הגב - גם אם אתה חושב שחסכת לעצמך כסף.
השופט עדי הדר קיבל במלואה את תביעתה של ריהאוס ישראל נגד דוד אדג'אשווילי, וחייב אותו לשלם לה סכום של 144,876 שקל, שכוללים דמי תיווך בסכום של 70.2 אלף שקל (2% בתוספת מע"מ ממחיר העסקה), פיצוי מוסכם באותו הסכום, והפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, חויב הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 22,360 שקל.
הסיפור התחיל ביוני 2023, כשאדג'אשווילי חתם על הזמנת שירותי תיווך עם ריהאוס ישראל לרכישת דירת ארבעה חדרים ברחוב הציונות באשדוד. נציגת החברה, שרון בוזגלו, הציגה לו את הנכס, ביקרה עמו בדירה שלוש פעמים, יצרה את הקשר בינו לבין נציג המוכרים - מתווך שמזוהה בפסק הדין רק בשם רביבו - והפנתה אותו ליועץ השקעות. בעלי החברה, איגור חנין, אף העביר הצעת רכישה למוכרים בסכום של 2.9 מיליון שקל, וניהל עמם משא ומתן.
ההצעה נדחתה, ומכאן הדברים התחילו להסתבך. הנתבע טען שהתובעת "נעלמה" באוקטובר 2023, ושהוא נאלץ לנהל את המשא ומתן בעצמו ישירות מול רביבו, המתווך של המוכרים. בינואר 2024, הוא רכש את הדירה תמורת סכום של 3 מיליון שקל, בלי לדווח על כך לריהאוס ישראל ובלי לשלם לה את דמי התיווך.
"טריקת דלת בפני התובעת"
בית המשפט לא קנה את הגרסה הזו. השופט הדר קבע שעדותה של שרון בוזגלו היתה עקבית ותאמה את התיאור העובדתי בכתב התביעה, בעוד שגרסת הנתבע קרסה בחקירה. כשהנתבע עומת עם תכתובות שמראות ששרון העבירה לו מסמכים שהוא טען שלא קיבל, הוא שינה גרסה וטען שהמסמכים לא היו בתוקף, אבל גם לא הציג שום ראיה לכך.
השופט ציין שחודש לפני חתימת הסכם הרכישה, כששרון פנתה אליו והתעניינה בהתקדמות המימון, הנתבע הסתיר ממנה שהוא מנהל מו"מ בעצמו עם רביבו. "די בעובדה שהנתבע לא הודיע לתובעת בזמן אמת על ביטול ההתחייבות כלפיה כדי לקבוע שאין ממש בטענותיו הכבושות וכי התחייבותו ביחס לתובעת נותרה שרירה וקיימת", קבע השופט.
בית המשפט אף השתמש בדימוי חד כדי לתאר את ההתנהלות: בעוד שהנתבע טען שהתובעת רק "פתחה דלת", השופט כתב שניתן לסכם את התנהלות הנתבע כ"טריקת הדלת בפניה של התובעת, מיד לאחר שהוא עבר את סף הדלת, הודות לתובעת".
שני מתווכים, אבל אף אחד לא קיבל תשלום
נקודה מעניינת בפסק הדין היא שהנתבע למעשה חתם על הזמנת שירות גם מרביבו, המתווך של המוכרים, בספטמבר 2023 - ולא שילם גם לו. רביבו הגיש תביעה נפרדת, שבמסגרתה הגיעו הצדדים לפשרה. הנתבע טען שלא סביר שהוא ישלם לשני מתווכים, אבל בית המשפט דחה את הטענה הזו, בהסתמך על פסיקת בית המשפט המחוזי בעניין צלניק, שקבעה שהפרת ההסכם מזכה את המתווך בכספים בעקבות ההסכם, ללא קשר למתווכים אחרים.
השופט לא חסך ביקורת מהנתבע, וציין שהוא "מתהדר בהפרת התחייבותו כלפי התובעת לא לעקוף אותה", ומתייחס לעקיפה כהישג כלכלי. עוד קבע בית המשפט ש"אובדן המצפן המוסרי של הנתבע מזדקר כאשר הוא מייחס לתובעת שעומדת על זכותה, 'שימוש פסול בהליכי משפט'".
מעבר לדמי התיווך, בית המשפט חייב את הנתבע גם בפיצוי מוסכם בסכום זהה של 70.2 אלף שקל. השופט ציין שאמנם ייתכן שסכום הפיצוי מופרז, משום שהתובעת לא הפסידה הכנסות בגובה העמלה, אך הנתבע לא טען בכתבי הטענות שלו שצריך להפחית את הסכום. "בעניין זה, אין לנתבע אלא להלין על עצמו", כתב השופט, והבהיר שבית המשפט אינו מוסמך להפחית פיצוי מוסכם ביוזמתו.
