שבוע עם חיישן אור על היד ו-MRI כעבור שלוש שנים: כך נראה הלב של מי שישן באור
11,071 בני אדם ענדו על פרק כף היד חיישן אור במשך שבוע שלם, כדי שהמכשיר ימדוד כמה אור באמת מגיע אליהם בשעות הלילה. שלוש שנים מאוחר יותר הם עברו סריקת MRI של הלב. מי שנחשף לרמות גבוהות יותר של אור לילי הגיע לבדיקה עם לב שנראה אחרת.
המחקר פורסם בכתב העת European Heart Journal והוא מבוסס על נתוני מאגר הביובנק הבריטי. ההשוואה נעשתה בין אנשים שנחשפו ליותר משלוש לוקס בלילה ובין אנשים שישנו כמעט בחושך מוחלט.
"מחקרי תצפית קודמים קשרו בין חשיפה לאור בלילה ובין סיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, אבל ידוע מעט על השינויים המבניים והתפקודיים בלב שקשורים לכך", אומר פרופ' לו צ'י מאוניברסיטת טוליין שבניו אורלינס, שהוביל את המחקר. "זהו המחקר הראשון מסוגו, והוא מראה שחשיפה לרמות גבוהות של אור בלילה קשורה בשינוי מבני בלב".
שלוש לוקס זה פחות ממה שנדמה
שלוש לוקס נשמע כמו הרבה, ובפועל מדובר בכמות אור זעירה. זה בערך מה שנותנים שלושה נרות דולקים במרחק של כמטר. נורת לילה קטנה, מסך טלפון שנשאר דלוק על השידה, אור שחודר מהרחוב דרך התריס או טלוויזיה שנשארה פועלת בסלון הסמוך מייצרים בקלות את הרמה הזו ואף יותר ממנה.
זו גם הסיבה שהשיטה כאן שונה מרוב המחקרים בתחום. במקום לשאול משתתפים כמה חשוכה החדר שלהם, החוקרים מדדו את האור בפועל, ברזולוציה של שבוע שלם, וכך נמנעו מהטיית הדיווח העצמי שמאפיינת את הספרות הקיימת.
מה בדיוק השתנה בלב
בסריקות התגלו כמה שינויים. דופן החדר השמאלי של הלב הייתה עבה יותר, והנפח הפנימי של החדר קטן יותר. נמצאו גם סימנים לכך שהגמישות של שריר הלב בזמן הפעימה פחתה, ושינויים נוספים הופיעו בחדר הימני ובעלייה השמאלית. הקשר היה מדורג: ככל שהחשיפה לאור גדלה, הממצאים החמירו.
הצירוף הזה של דופן מעובה, חלל מצומצם וגמישות מופחתת הוא מה שהרפואה מכנה שינוי מבנה של הלב, והוא נחשב לסימן מוקדם שמקדים לעיתים אי ספיקת לב ופרפור פרוזדורים.
"חשיפה לאור בלילה עשויה להשפיע על הלב בין היתר דרך קיצור משך השינה ואיכותה", מסביר צ'י את המנגנון האפשרי. שעון הגוף מווסת גם קצב לב, גם הפרשת הורמונים וגם תהליכי דלקת, ואור בשעה הלא נכונה מזיז אותו.
"הגיע הזמן שרופאים, ובעיקר אלה שמטפלים בחולי אי ספיקת לב או פרפור פרוזדורים, יתחילו לשאול על סביבת השינה", כותב פרופ' תומאס מינצל מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי במיינץ שבגרמניה, בפרשנות שליוותה את הפרסום. לדבריו החושך ראוי להיחשב לסימן חיוני, ממש כמו מדדי הדם השגרתיים שנבדקים בכל ביקור.
- מחקר על 132 אלף מטופלים: מי שהתחיל סטטינים בתוך שנה מאבחון הסוכרת הראה 15% פחות דמנציה
- המחקר שבדק 15 אלף מטופלים מצא קשר בין סמגלוטייד לירידה של 21% באשפוז פסיכיאטרי
הסייגים, ולמה זה עדיין מתאם
הסייג המרכזי הוא שמדובר במחקר תצפיתי. "הממצאים הם מתאמיים", מדגיש ד"ר אנגוס ברנס, מרצה לרפואה בבית הספר לרפואה של הרווארד. "הם מראים את אותם קשרים בין אור בלילה ובין שבץ, אוטם שריר הלב ואי ספיקת לב" שנמצאו בעבודות קודמות, אבל מתאם אינו סיבתיות.
יש גם מגבלה מעשית. החיישן מודד כמה אור הגיע, ולא מאיפה הוא הגיע. אי אפשר לדעת מהנתונים אם מדובר במנורה בחדר, במסך שנשאר דולק, בטלוויזיה בחדר הסמוך או באור שחודר מבחוץ, וזה משנה מאוד את סוג ההתערבות שאפשר להציע.
ומעל הכול, בעבודה מסוג זה אי אפשר לשלול גורם שלישי שמסביר את שני הצדדים גם יחד. אנשים שישנים באור רב עשויים להיות שונים מלכתחילה בשעות העבודה, במגורים, ברמת ההכנסה או בהרגלי הבריאות.
ההקשר הרחב תומך בכיוון. עבודות קודמות על אותו מאגר בריטי, שכללו יותר מ-88 אלף משתתפים, קשרו חשיפה אישית לאור בלילה עם שכיחות גבוהה יותר של מחלות לב וכלי דם ואף עם תמותה. להרחבה: הקפה של הבוקר והלב, והמחקר שמציע להסתכל גם על השעה.
ישראל היא מהמדינות המוארות בעולם
לישראל יש כאן מקום מיוחד, ולא לטובה. לפי האטלס העולמי של בהירות שמי הלילה המלאכותית, 61% מתושבי ישראל חיים תחת שמיים בהירים במידה קיצונית, שבה העין אינה מצליחה להסתגל לראיית לילה מלאה. 98% מהאוכלוסייה אינם יכולים לראות את שביל החלב מהבית.
- עטלף אחד חי 7 שנים והשני 50: המחקר שמצא בגנום שלהם קשר בין אריכות ימים לווירוסים
- חודש אחד עם מטהר אוויר בבית: מעל גיל 40 המבחן הקוגניטיבי הושלם מהר ב-12%
המשמעות אינה אסטרונומית בלבד. צפיפות עירונית גבוהה, תאורת רחוב חזקה ותריסים שאינם אוטמים לחלוטין הופכים את החשיפה הלילית בגוש דן לגבוהה יחסית, ואת ההמלצה המעשית לפשוטה במיוחד: להחשיך את חדר השינה עד כמה שאפשר, ולהוציא ממנו מסכים דולקים. להרחבה: חודש אחד עם מטהר אוויר בבית והמבחן הקוגניטיבי.
