
טראמפ אומר שיוכל לפתור את הסכסוך על פוקלנד - ומטיל ספק בנכונות בריטניה להילחם
דונלד טראמפ אומר שיוכל לפתור את הסכסוך בין בריטניה לארגנטינה על איי פוקלנד, אבל לצד ההצעה הוא מטיל ספק בנכונותה של בריטניה לצאת שוב למלחמה על האיים. במהלך ביקור בדבלין אמר הנשיא האמריקאי שאם יידרש להתערב, הוא מעריך שיוכל להביא להסדרה. הוא לא הציג תוכנית או הסכמה של הצדדים למשא ומתן.
בדבריו על האיים התייחס טראמפ למרחק הגדול מבריטניה ולבעיות האנרגיה וההגירה שלה. מבחינת לונדון, הטלת הספק בנכונותה להגן על האיים רגישה במיוחד. בארגנטינה היא עשויה להתפרש כהזדמנות להגביר את הלחץ.
למחלוקת יש גם קשר ישיר לשוק ההון הישראלי. נאוויטס מחזיקה ב-65% מפרויקט הנפט סי ליון, מצפון לאיי פוקלנד, ומשמשת כמפעילה שלו. ההפקה הראשונה מתוכננת למחצית הראשונה של 2028, ובמקביל להתקדמות הפיתוח ממשלת ארגנטינה מחריפה את הצעדים נגד החברות המעורבות. דברי טראמפ אינם משנים את רישיונות הפרויקט, אבל מוסיפים אי ודאות לעמדה האמריקאית בסכסוך.
בריטניה נשענת על רצון התושבים, ארגנטינה דורשת ריבונות
איי פוקלנד, שנקראים בארגנטינה מלווינס, נמצאים בדרום האוקיינוס האטלנטי ומנוהלים כטריטוריה בריטית מעבר לים. ארגנטינה תובעת עליהם ריבונות. ב-1982 היא פלשה לאיים, ובריטניה החזירה אותם לשליטתה לאחר מלחמה שנמשכה כעשרה שבועות.
העמדה הבריטית נשענת על זכות התושבים לקבוע את עתידם. במשאל העם שנערך ב-2013 תמכו 99.8% מהמצביעים בהמשך המעמד כטריטוריה בריטית מעבר לים. מבחינת לונדון, אי אפשר להגיע להסכם על הריבונות בלי הסכמתם. תוצאות המשאל והעמדה הבריטית.
ממשלת חאבייר מיילי מפעילה לחץ גם דרך הפעילות הכלכלית. ארגנטינה הודיעה על כוונה להגיש תלונה פלילית נגד חברות בקבוצת נאוויטס וחברות נוספות, וגם נגד דירקטורים ומנהלים. לטענתה, הפעילות נעשית ללא אישורה באזור שהיא תובעת עליו ריבונות. זו טענה של הממשלה הארגנטינאית, ולא קביעה שיפוטית בדבר עבירה.
נאוויטס הבהירה שהיא פועלת לפי חוקי איי פוקלנד, באישור ממשלת האיים ובתמיכה בריטית, ושהיא אינה צד לסכסוך המדיני. החברה מסתמכת על הרישיונות שקיבלה; ארגנטינה אינה מכירה בסמכות שהעניקה אותם.
זה גם הקושי בהצעת טראמפ: הצדדים חלוקים אפילו על נושא המשא ומתן. ארגנטינה מבקשת לדון בריבונות, ובריטניה מדגישה את רצון התושבים. אפשר לנסות לקדם הבנות כלכליות בלי לפתור את המחלוקת כולה, אבל טראמפ עדיין לא הציג דרך לעשות זאת.
הסיכון לנפט נמצא גם בחוזים ובמימון
סי ליון נמצא כ-220 קילומטר מצפון לאיים. החלטת ההשקעה הסופית כבר התקבלה, והשלב הראשון כולל 11 בארות שיחוברו למתקן צף להפקה, אחסון ופריקת נפט. התוכנית מכוונת לתפוקת שיא של כ-50 אלף חביות ביום בשלב הראשון, ובהמשך לתוספת של 12 בארות. רוקהופר הבריטית מחזיקה ב-35% הנותרים. תוכנית הפיתוח.
הסיכון המדיני יכול להשפיע על פרויקט כזה גם בלי עימות צבאי. בנקים, מבטחים וקבלנים בוחנים חשיפה משפטית ומסחרית לפני התקשרות. ספק בינלאומי שפועל גם בארגנטינה עשוי לשקול כיצד השתתפות בפרויקט תשפיע על עסקיו שם. אם פחות ספקים יהיו מוכנים להשתתף, הגמישות בבחירת קבלנים ובניהול העלויות עלולה להצטמצם.
אלה סיכונים אפשריים, ולא עדות לעיכוב שכבר נגרם. השפעה ממשית תתבטא בשינוי בחוזים, במימון, בעלויות או בתחזית ההפקה. הצהרה מדינית לבדה אינה מלמדת שהפיתוח נפגע.
המתח בין הפוליטיקה לעסקים ניכר גם אצל אדוארדו אלשטיין, שמחזיק השקעה בחברה הפעילה באיים. איש העסקים הארגנטינאי, בעל השליטה לשעבר באי.די.בי ומקורב למיילי, הציג גישה של בניית קשרים והשפעה באמצעות השקעות. ממשלת ארגנטינה בוחרת כעת להגביר את הלחץ על החברות שפועלות שם.