ארבע שנות מאסר לשוטר מג"ב שהכניס פלסטינים תמורת שוחד

דוד מלול, ששירת במשמר הגבול, ירצה ארבע שנות מאסר על הכנסת פלסטינים לישראל תמורת שוחד. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ירון מינטקביץ. מלול הודה בעבירות שיוחסו לו, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה על העונש; שלושה אנשי מג"ב לשעבר נוספים ממתינים לגזירת דינם.

מלול שירת בין אוגוסט לנובמבר 2025 בשירות חובה במג"ב, בפלוגה שבין היתר איישה את מחסום ראס בידו שבין הכפרים בידו ובית איכסא. "בכפר בידו ישנה פעילות משמעותית של ארגון החמאס ויצאו ממנו מפגעים רבים, ואילו בית איכסא הוא כפר אשר ניתן לעבור ממנו בנקל אל שטחי ישראל ועל כן נדרש אישור מיוחד על מנת להכנס אליו. לאור זאת, על פי הנהלים חלות במחסום הנחיות בידוק מחמירות על מעבר אנשים וכלי רכב, ויש למנוע מעבר של אנשים וכלי רכב ללא אישור", מציין מינטקביץ.

מלול יצר קשר עם גורמים פלסטינים וסיכם עימם שיאפשר מעבר תושבים, סחורות וכלי רכב ללא בדיקה, ובתמורה קיבל 25,000 שקל. הוא גם קישר בין מסיעי שב"חים לבין שוטרים נוספים בפלוגה, שכאמור שלושה מהם אפשרו אף הם כניסה ללא בדיקה. מלול הודה, כי עשה זאת תוך מודעות מלאה לסיכון הבטחוני ותוך זלזול ואדישות לסכנה שיצרו מעשיו, והמשיך בהם גם לאחר שבספטמבר 2025 התרחש בצומת רמות פיגוע קטלני והוא חשש שמא העביר במחסום את מבצעיו.

שירות המבחן המליץ על מאסר

מלול הורשע בריבוי עבירות של קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים, כמו גם בסחר בנשק (לאחר שגנב שני רימוני הלם ומכר אותם למסיע שב"חים ב-1,300 שקל). המדינה ביקשה לגזור על מלול שבע שנות מאסר, ואילו ההגנה ביקשה להסתפק ב-20 חודשי מאסר. מלול טען, כי ביצע את העבירות בשל מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו ואמר שהעביר לה את כספי השוחד.

מינטקביץ אומר, כי מעשיו של מלול חטאו באופן החמור ביותר לעקרונות המינהל הציבורי התקין, וזאת לצד הסיכון הבטחוני החמור, במיוחד לאחר 7 באוקטובר. "גם אם אקבל שלמרבה המזל הסיכון הבטחוני שיצר הנאשם לא התממש, הדבר לא היה משום שהנאשם ניסה לצמצם את הסיכון, אלא רק בשל יד המזל". אדישותו של מלול בולטת עוד יותר לנוכח המשך מעשיו לאחר הפיגוע בצומת רמות, מדגיש מינטקביץ.

מינטקביץ קבע מתחם של שלוש-שש שנות מאסר לעבירות העברת השב"חים ומתחם של 36-20 חודשי מאסר לעבירת הנשק. שירות המבחן העריך, כי קיים סיכון משמעותי לכך שמלול ישוב לעבור על החוק, ובצורה נדירה למדי המליץ על מאסר בפועל, תוך התחשבות בגילו הצעיר, בעברו הנקי ובהתנהגותו החיובית במעצר.

מינקטביץ אומר: "עיקר שיקולי הענישה פועלים לזכותו של הנאשם: הנאשם הוא אדם צעיר, ללא כל מעורבות קודמת בפלילים, אשר קיבל אחריות למעשיו הן בחקירתו והן לפנַי, וכפי שנמסר, שיתף פעולה עם החוקרים באופן מלא ואף הביא להפללתם של מעורבים אחרים.  מעבר לכך, כעולה מהתסקיר ומחומר שהציג בא כוח הנאשם, דרכו של הנאשם לא היתה קלה, והוא מתמודד עם קשיים שונים ומהותיים במישור המשפחתי, הכלכלי והאישי. למרות קשיים אלו הנאשם התגייס לשירות חובה במסגרת משטרת ישראל, ואניח כי למרות העבירות בהן נכשל, כוונתו היתה לתרום ולשרת את החברה ואת המדינה. 

"מנגד, אני ער להתרשמותו השלילית של שירות המבחן מהנאשם ולהערכתו בדבר הסיכון כי הנאשם ישוב ויבצע עבירות. לאור נתונים אלה, ובעיקר בשל גילו הצעיר של הנאשם והודאתו, אעמיד את ענשו על הצד הנמוך של המתחמים אותם קבעתי, תוך חפיפה חלקית בין העונשים". מינטקביץ נמנע מלהטיל על מלול קנס, בשל מצבו הכלכלי, והורה לחלט 2,000 שקל מכספי השוחד שנתפסו ברשותו. את המדינה ייצגה עו"ד רותם דוד, ואת מלול - עו"ד נדב גדליהו.