אירופה חוזרת להעלאות ריבית: ה-ECB מעלה ל-2.5% בעיקר בשל המלחמה באיראן

הבנק המרכזי האירופי מחזיר את גוש האירו למסלול של הידוק מוניטרי. ה-ECB מעלה את ריבית הפיקדונות ב-0.25% לרמה של 2.5%, לעומת 2.25% קודם לכן, ואת ריבית המימון המרכזית ל-2.65%. זו העלאת הריבית השנייה השנה, אחרי העלאה דומה ביוני והפסקה ביולי.

מאחורי ההחלטה עומד בעיקר הזינוק במחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באיראן. אירופה עדיין תלויה במידה רבה ביבוא נפט וגז, וכשהמחירים עולים במהירות ההשפעה מחלחלת לדלק, לחשמל, להובלה ולעלויות הייצור.

האינפלציה בגוש האירו עלתה באוגוסט ל-3.3%, לעומת 2.9% ביולי, והתרחקה שוב מיעד ה-ECB שעומד על 2%. מחירי האנרגיה עלו ביותר מ-14% בשנה, והם מסבירים חלק גדול מההאצה במדד.

זה שינוי חד לעומת התמונה בתחילת השנה. אז נראה היה שהאינפלציה באירופה בדרך להתמתן והשאלה המרכזית היתה מתי ניתן יהיה להוריד את הריבית. העלייה במחירי האנרגיה הפכה את הכיוון: ביוני העלה ה-ECB את הריבית לראשונה מאז 2023, מ-2% ל-2.25%, עצר ביולי וכעת מעלה אותה פעם נוספת.

הריבית לא יכולה להוריד את מחיר הנפט

הבעיה של ה-ECB היא שהכלי המוניטרי לא מטפל במקור הישיר של ההתייקרות. ריבית גבוהה יותר לא מגדילה את היצע הנפט ולא מורידה את מחיר הגז. היא כן מייקרת משכנתאות ואשראי, מעלה את עלויות המימון של חברות ועלולה להכביד על הצמיחה.

החשש של הבנק נמצא בשלב הבא. אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים לאורך זמן, חברות עשויות לגלגל את העלויות לצרכנים, עובדים ידרשו שכר גבוה יותר כדי לפצות על יוקר המחיה, וההתייקרות עלולה לעבור מאנרגיה לשאר המשק. בשלב הזה כבר מדובר באינפלציה רחבה יותר שקשה הרבה יותר לבלום.

בינתיים אין סימן מובהק לכך שזה קורה. אינפלציית הליבה, שאינה כוללת אנרגיה ומזון, דווקא ירדה באוגוסט ל-2.4% מ-2.5%, ואינפלציית השירותים ירדה ל-3% מ-3.3%. כלומר, עיקר העלייה באינפלציה הכללית מגיע כרגע מצד האנרגיה ולא מהתחממות חריגה בביקושים.

זו גם הדילמה של ה-ECB: העלאת ריבית אגרסיבית מדי עלולה לפגוע בכלכלה בלי לפתור את בעיית האנרגיה, אבל המתנה ממושכת עלולה לאפשר להתייקרויות לחלחל לשכר ולמחירים. אחרי הניסיון של 2022-2023, אז משבר האנרגיה התגלגל לאינפלציה רחבה, הבנק מעדיף להגיב מוקדם יותר.

ל-ECB יש גם מעט יותר מרחב פעולה מכפי שנראה לפני כמה חודשים. הכלכלה האירופית מחזיקה בינתיים טוב מהצפוי, ההוצאה הממשלתית על ביטחון ותשתיות עולה וההשקעות בטכנולוגיה ממשיכות לתמוך בפעילות. המשמעות היא שהבנק יכול להעלות ריבית בלי לחשוש בשלב הזה שהמהלך לבדו ידחוף את גוש האירו למיתון.

• האינפלציה בגוש היורו קפצה ל-3.8%, השיא מאז 2023, ומקרבת העלאת ריבית נוספת של ה-ECB
• לראשונה מ-2023: העלאת ריבית באירופה

האם תהיה עוד העלאה?

ההחלטה הנוכחית כמעט שלא הפתיעה את השוק. העלאה ל-2.5% כבר היתה מתומחרת במידה רבה, וכל 65 הכלכלנים שנכללו בסקר שנערך לקראת ההחלטה צפו אותה. לכן השאלה החשובה יותר למשקיעים היא מה יקרה מכאן.

כאן התמונה כבר פחות ברורה. רוב הכלכלנים מעריכים שה-ECB יעצור ברמה של 2.5%, בהנחה שמחירי האנרגיה יתייצבו ושהאינפלציה תחזור במהלך 2027 לכיוון היעד. בשוק האג"ח והריבית, עם זאת, גוברים ההימורים על אפשרות להעלאה נוספת אם מחירי הנפט והגז יישארו גבוהים.

עבור משקי הבית והחברות המשמעות היא שהתקופה שבה ניתן היה לצפות לירידה מהירה בריבית באירופה מתרחקת. משכנתאות, הלוואות ואשראי צפויים להישאר יקרים יותר, וגם עלויות המימון של חברות וממשלות יישארו גבוהות. מנגד, ריבית גבוהה יותר באירופה עשויה לספק תמיכה לאירו, בעיקר אם קצב הידוק המדיניות בארה"ב יהיה מתון יותר.

בסופו של דבר, המסלול של ה-ECB תלוי בעיקר באנרגיה. אם המלחמה תירגע ומחירי הנפט והגז ירדו, ההעלאה הנוכחית עשויה להיות האחרונה. אם הנפט יישאר סביב 100 דולר וההתייקרות תתחיל לחלחל גם למוצרים, לשירותים ולשכר, הבנק המרכזי עשוי להידרש להעלות את הריבית פעם נוספת. כרגע ה-ECB מנסה בעיקר למנוע ממשבר אנרגיה להפוך שוב למשבר אינפלציה.

לחוסך הישראלי זה נוגע בשתי דרכים. ריבית גבוהה יותר באירופה מחזקת את האירו מול הדולר, ומי שמחזיק מניות אירופיות בתיק או בקרן מחקה מרגיש את התנועה בתשואה השקלית. מעבר לכך, החלטה של בנק מרכזי גדול להעלות ריבית בגלל אנרגיה מסמנת לשאר העולם שהמלחמה כבר מופיעה במדדים, ולא רק במחיר החבית. לא רק הנפט הגולמי: צוואר הבקבוק החדש של שוק האנרגיה

• חומת חוב של 300 מיליארד דולר ב-2028: תוכנה במוקד הסיכון לפרייבט אקוויטי
• פרישה מרצון בהייטק: כמה משכורות, מניות וביטוח מקבלים בדרך החוצה