בית הדין הארצי מאותת: דברו בלי לחשוש שזה ישמש נגדכם

לאחרונה פורסם פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, אשר עסק במקרה בו מנהלת משאבי אנוש בחברת סייבר טענה, כי המנהל הממונה עליה הטריד אותה מינית. במרכז פסק הדין עמדה מחלוקת אודות שיחה בין העובדת לממונה והאירועים שבאו אחריה. חשיבות פסק הדין אינה רק בהכרעה בשאלת ההטרדה המינית, אלא גם, ואולי בעיקר, בשיעור החשוב שהוא נותן לצדדים ליחסי עבודה בנוגע להקלטת שיחות ולכך ששתיקה לא תמיד תיחשב כהודאה, אלא לעיתים יש לה משמעויות אחרות.

ביה"ד הארצי: שיחת יציאה מן הארון של מנהל לא הייתה הטרדה מינית

האירועים שבמרכז פסק הדין החלו בכך שהמנהל, אדם נשוי וחובש כיפה, "יצא מהארון" בפני העובדת כמי שנמשך לגברים. לטענת העובדת, לאחר אותה שיחה המנהל הטריד אותה עוד מספר פעמים, בין היתר בכך ששיתף אותה בכך שהוא נמשך אליה.

העובדת הגישה תביעה, בין היתר בטענה לנזקים נפשיים כתוצאה מההטרדה הנטענת. ביחס לשיחה שהחלה את מסכת האירועים, קיבל בית הדין האזורי את גרסת המנהל, בעיקר משום שהעובדת נמנעה מלהציג הקלטה שלה, למרות שטענה שהקליטה אותה.

לעומת זאת, בקשר לשיחות הבאות בין העובדת למנהל, קבע בית הדין האזורי, כי המנהל הטריד מינית את העובדת בכך שהתוודה בפניה על משיכתו אליה. בית הדין  לעבודה ביסס את מסקנתו על שיחה מאוחרת יותר שהקליטה העובדת, בה הטיחה במנהל שהוא אמר לה שהוא נמשך אליה והוא לא הכחיש.

אינטראקציות בין בני אדם

בית הדין הארצי קיבל את ערעור המנהל וקבע שלא הטריד מינית את העובדת. הוא אימץ את קביעת בית הדין האזורי ביחס לשיחה הראשונה, ואילו ביחס לשיחות הבאות  קבע, כי לא הוכח שהמנהל אכן אמר את מה שייחסה לו העובדת.

בית הדין הארצי ציין, כי אין כל ראיה התומכת בטענות העובדת, מלבד הקלטת השיחה המאוחרת. בעניין זה נקבע, כי יש להיזהר בהערכת משקלה הראייתי של שיחה אותה הקליט בסתר צד אחד. יש לבחון בזהירות את תוכן הדברים והקשרם, והאם המוקלט התבטא בחופשיות ומיוזמתו, או שמא טמונה בשיח הובלה של המקליט את המוקלט למחוזות אליהם לא בהכרח היה מגיע.

עוד נקבע, כי יש להיזהר מהסקת מסקנות על בסיס שתיקה. בית הדין האזורי הטיל על המנהל נטל בלתי סביר, בכך שציפה ממנו להגיב מיידית ולהכחיש כל טענה המוטחת בו. בית הדין הארצי הבחין בין מצב בו אדם עומד על דוכן העדים, לאחר שקיבל ייעוץ משפטי והוא מודע להשלכות המשפטיות האפשריות של דבריו, לבין שיחה רגילה בין שני אנשים, בה ניתן לפרש שתיקה בכמה אופנים. הוא הכיר באפשרות שהמנהל ביקש לאפשר לעובדת "לפרוק" את אשר על ליבה מבלי להגיב ולקטוע אותה.

זוהי קביעה חשובה בעולם יחסי העבודה של ימינו. במקרים רבים, צדדים ליחסי עבודה מוותרים מלכתחילה על ניסיון כן ואמיתי לפתור את המחלוקות ביניהם באופן ישיר ולתת הזדמנות אמיתית לשיקום והצלחת היחסים, ובמקום זאת בוחרים "לדבר למכשיר ההקלטה" כהכנה לתביעה עתידית. בכך נפגע האמון ביחסי העבודה, נגרם שיתוק ניהולי ונוצרת תרבות של עימות, במקום מציאת פתרונות.

• 1,635 גני ילדים נסגרו ביום אחד: השביתה שלא הוכרזה ולא גבתה מחיר
• ביה"ד הארצי: שיחת יציאה מן הארון של מנהל לא הייתה הטרדה מינית

בית הדין הארצי מכיר בכך שלעיתים הצדדים יעדיפו להימנע מעימות, להכיר ברגשותיו של הצד שכנגד או לתת לו "לפרוק" את שעל ליבו ברגע של זעם. הצדדים הם בראש ובראשונה בני אדם, המוצאים עצמם באינטראקציות אנושיות, ואין לצפות מהם לנהוג בכל מצב כזה כאילו הם נחקרים על דוכן העדים או נזהרים בדבריהם בשל החשש שמא הם מוקלטים בסתר. בית הדין מאותת למעשה לעובדים ולמעסיקים, כי הם יכולים לנהוג כבני אדם הרגישים לזולתם, מבלי לחשוש שהדבר יפגע בהם בהליך משפטי עתידי. בסופו של יום, יחסי עבודה בריאים אינם נמדדים במה שנקלט בהקלטה, אלא במה שנאמר - ובמה שנעשה - בין בני אדם.

עו"ד אלי בלושבסקי, מחלקת דיני עבודה, משרד ברנע-ג'פה-לנדה (צילום: נועה שרביט)