ביה"ד הארצי: שיחת יציאה מן הארון של מנהל לא הייתה הטרדה מינית

בית הדין הארצי לעבודה ביטל את חיובו של מנהל לשעבר בחברת סייבר לפצות את מי שהייתה מנהלת משאבי האנוש ב-100,000 שקל על הטרדה מינית, בדמות חשיפת נטייתו המינית בפניה. השופט דורי ספיבק (אז בארצי, כיום באיזורי בתל אביב) קיבל את ערעורו של המנהל ודחה את ערעורה של העובדת, שתביעתה עמדה על 2.4 מיליון שקל.

חברת הסייבר הוקמה ב-2019, האירועים התרחשו ב-2021 לאחר שנרכשה בידי חברה אמריקנית והעסיקה 45 עובדים; היא נסגרה ב-2022 וכל עובדיה פוטרו. הנתבע היה אחד ממייסדי החברה ומנהל מרכז הפיתוח שלה בישראל. התובעת החלה את עבודתה בפברואר 2021 ועבדה בצמוד לנתבע. לאחר חודש וחצי הביע הנתבע את חוסר שביעות רצונו מן התובעת, ובתיאום עם נציגת החברה האמריקנית סוכם על תקופת ניסיון של שבועיים-שלושה.

למחרת אותו סיכום קיימו השניים שיחת זום בנושאים מקצועיים. התובעת טענה, כי במהלכה החל הנתבע לתאר בצורה גרפית התנסויות מיניות שהיו לו עם גברים. הנתבע טען, כי רצה להפגין את אמונו בתובעת ולכן סיפר לה פרטים על נטייתו המינית. לדבריו, התובעת שיתפה פעולה וסיפרה לו פרטים מיניים על עצמה. התובעת פוטרה בסוף אפריל 2021 וטענה להטרדות מיניות רבות מצד הנתבע.

לא הגישה את ההקלטה

החברה מינתה את השופטת בדימוס דינה אפרתי למבררת, והיא קבעה שהיו מקרים של הטרדה מינית והתנכלות מצד הנתבע. הנתבע שיתף את התובעת בהתנסויות מיניות, הפנה אליה שאלות מיניות והזיז אותה מפרויקטים. המנהל התפטר מיד לאחר מסירת הממצאים והעובדת המשיכה לעבוד בחברה עד סגירתה לאחר שנה.

בית הדין האיזורי לא שלל את האפשרות אותה העלה המנהל, ולפיה דווקא העובדת היא שהחלה את השיח המיני והיא גררה אותו אליו, בידיעה שהיא מקליטה את השיחה. עם זאת, המנהל נושא באחריות לחלקו בשיחה והיה עליו לצפות שהעובדת - המועמדת לפיטורים - תשתמש במיניותה כקלף מיקוח. מאחר שמדובר היה בתקופה קצרה בלבד של הטרדה והתנכלות, חויב כאמור המנהל בפיצוי של 100,000 שקל.

בקבלו את ערעורו של המנהל אומר ספיבק, כי לממצאיה של אפרתי אין משקל בהליך המשפטי ועל בית הדין להגיע בעצמו למסקנות. העובדת לא הגישה את ההקלטה המלאה של השיחה, ובצדק קבע בית הדין האיזורי כי הדבר נזקף לחובתה. בערעור אמנם טענה העובדת שאין הקלטה כזאת, אך ספיבק אומר שהראיות מלמדות על קיומה.

לא סביר לדרוש הכחשה גורפת

בית הדין האיזורי נתן משקל לכך לא הכחיש בזמן אמת את טענות העובדת, אך ספיבק סבור אחרת: " בית הדין הטיל בנסיבות המקרה נטל בלתי סביר על המנהל, שנדרש להגיב מיידית ובזמן אמת על כל טענה שהוטחה בו ברצף, על אף שלא הייתה לו כל סיבה להעריך באותה נקודת זמן כי אי הכחשת הדברים באופן מיידי וחד-משמעי עשויה להוביל לכך שיידרש לפצות את פלונית בגין הטרדה מינית. 

"מדובר בסטנדרט תגובה הנדרש ואף מצופה בדרך כלל ולמעט בנסיבות חריגות מבעל דין יודע דבר הניצב על דוכן העדים בבית הדין לאחר שקיבל ייעוץ משפטי, אך אין מקום להציבו בכל מקרה ובכל שיחת חולין המתנהלת בין עמיתים לעבודה. נהפוך הוא, ייתכנו בהחלט נסיבות, שבהן יהא זה אך לגיטימי כי מנהל, הניצב בפני עובד נסער המטיח בו האשמות כאלה ואחרות, יאפשר לאותו עובד 'לפרוק' את טענותיו כלפיו, מבלי להגיב ולקטוע את רצף הטענות המועלות נגדו מצד אותו העובד. לדעתנו, בנסיבות המקרה שלפנינו, ניתן בהחלט להגיע למסקנה עובדתית שזה מה שאירע באותה שיחה, להבדיל ממסקנה ראייתית לפי העדר הכחשה מיידית מצידו של המנהל היווה הודאה מצידו בנכונות הדברים".

חיזוק לתזת ההדדיות

ספיבק מוסיף: "דבר נוסף המחזק את תזת ההדדיות (ואי-הכפיה) היא שבמקרה זה, השניים שוחחו באופן הדדי על נטייה או משיכה מינית אישית - שלה וגם שלו. המערער סיפר לפלונית על כך שאולי הוא נמשך גם לגברים, הרבה לאחר שהיא סיפרה, כבר בסמוך לתחילת עבודתה, שהיתה לה התנסות עם אישה. 

• ביה"ד הארצי אשרר ייצוגית נגד אלטשולר-שחם על יידוע עמיתי קופות הגמל
• הארצי אישר: דפוס ישלם 500,000 שקל על פגיעה בהתארגנות עובדיו

"משכך הם פני הדברים, הרי שמדובר בשיחת יציאה מהארון, שהיא מטבעה אינטימית מאוד, מורכבת, ועל נושאים שרגישותם עצומה. אנו סבורים כי גם אם אדם אחר יכול היה לנהל טוב יותר ומדויק יותר את שיחת היציאה מהארון, הרי שבהתחשב בכלל נסיבות העניין איננו סבורים כי יש לראות בה הטרדה מינית. כך בכלל, וכך במיוחד משמדובר באדם נשוי וחובש כיפה, ובהינתן המורכבות הנפשית הכרוכה ביציאה מהארון, אפילו בפני אדם אחד, בסיטואציה שכזו".

השופטים רועי פוליאק וחני אופק-גנדלר ונציגי הציבור שמואל ויסמן ונעמי זנדהאוז הסכימו עם ספיבק. הוא ציין, כי אינו מחייב את התובעת בהוצאות, כדי למנוע אפקט מצנן בתביעות על הטרדה מינית. את המנהל ייצג עו"ד גיא פלנטר, ואת העובדת - עו"ד רוני אלוני-סדובניק.