בית הדין חישב לפי הנטו - ומנכ"ל חברת הווייפ יקבל עוד כ-15.7 אלף שקל
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חישב את הזכויות של המנכ"ל לשעבר של סוויט ספוט וייפ, לפי שכר של 12,500 שקל. לפי תלושי השכר, זה היה הנטו. הברוטו עמד על 15,808 שקל. בית הדין הארצי לעבודה תיקן את זה ב-16 באוקטובר, והתיקון הוסיף לו כ-15.7 אלף שקל. השלמת פיצויי הפיטורים עלתה מ-4,516 שקל ל-12,025 שקל, פדיון החופשה מ-11,928 ל-16,808 שקל, והפרשי השכר לחודש מרץ 2021 מ-8,080 ל-11,388 שקל. בסך הכל ייפסקו לו כ-58 אלף שקל, לפני ריבית.
סוויט ספוט וייפ משווקת ומפיצה סיגריות אלקטרוניות. היא זכיינית של החברה השווייצרית ויש פרוג'קט, שמקדמת את המותג סוויט ספוט. הוא כיהן כמנכ"ל מאוגוסט 2018, ותפקידו היה להקים ולנהל חנויות למוצרי טבק ותחליפיהם. בתקופת הקורונה הוצא לחופשה ללא תשלום לכמעט חמישה חודשים במצטבר, ולכן הוותק שלו לצורך פיצויים חושב כ-2.27 שנים.
בתביעה טען המנכ"ל לשעבר ששכרו האמיתי היה גבוה בהרבה. לדבריו, הוא התחיל ב-15 אלף שקל נטו והגיע ל-25 אלף, ורוב התלושים הונפקו על מחצית השכר בלבד, כשהיתרה שולמה במזומן או בהעברה בנקאית. הוא תבע, בין היתר, 150 אלף שקל פיצוי לפי הסכם עבודה שלטענתו נחתם, 50 אלף שקל על פיטורים שלא כדין ו-50 אלף שקל חלף הפקדות לקרן השתלמות. החברה השיבה שהוחלפו רק טיוטות שלא נחתמו, ושכספים שקיבל מהחברה השווייצרית שולמו על קידום המותג ואין להם קשר למשכורת.
מה קרה במחסן ב-31 במרץ?
היחסים התפוצצו ביום אחד. לפי גרסת המנכ"ל לשעבר, הוא היה בדרך לצפון לאסוף הכנסות מהחנויות כשהתבקש לחזור כשעתיים כדי לפתוח את המחסן, אחרי שעובד שכח את המפתחות. כשהגיע ומסר את המפתחות, צעק לעברו בעלי החברה השווייצרית: "ועכשיו עוף הביתה". החברה תיארה את האירוע אחרת. לפי גרסתה, כששאלו אותו היכן היה, השיב: "איפה הייתי? איפה שבא לי. הלכתי לשחק", ואחר כך לא התייצב לעבודה עשרה ימים.
בשבועות שאחר כך נוכו ימי ההיעדרות מימי החופשה שלו, ובסוף אפריל הודיעה לו היועצת המשפטית של החברה שמעכשיו הוא בחופשה ללא תשלום. בתחילת מאי זומן לפגישה כדי "לסכם את חזרתך לעבודה סדירה", ושם הוצע לו לחזור בתנאים אחרים. הוא סירב. החברה טענה שהתפטר בלי הודעה מוקדמת, ובתביעה שכנגד דרשה ממנו כ-259 אלף שקל, בהם 100 אלף שקל על הוצאות משפטיות בייצוגית על מוצרים שלא סומנו בעברית ו-90,382 שקל על עמלות שלטענתה קיבל ביתר.
הרקע לתביעה שכנגד היה שימוע מאוקטובר 2020. במכתב הזימון נכתב שהמנכ"ל מוזמן "עקב טעויות רבות בניהול החברה כמנכ"ל", ושהחברה סובלת מהפסדים מהותיים. החברה טענה שבתקופתו נפתחו חנויות שנסגרו כעבור שנה בזמן שחוזי השכירות נמשכו, ושהעמלות והבונוסים שקיבל "עולים פי 30 מהסכומים להם היה זכאי". בסוף אותו שימוע היא החליטה להשאיר אותו בתפקיד. האזורי קבע שזה סוגר את הדלת: "שעה שהנתבעת ערכה שימוע לתובע והחליטה להותירו בעבודה, ללא טענות באותה עת לאחריות לנזקים כספיים, אין מקום להעלות את הטענות בדיעבד".
למה הארצי קבע שהוא פוטר?
השופטת חופית גרשון-יזרעאלי ונציגות הציבור באזורי קבעו שהמנכ"ל לשעבר פוטר, ודחו את התביעה שכנגד במלואה. מנגד, הן קבעו שלא הוכח שנחתם הסכם עבודה ושלא שולם לו שכר מעבר לתלושים, ולכן רוב הרכיבים הגדולים בתביעה נדחו. הארצי לא התערב בממצאים האלה. "הערעור בעניינים אלה מופנה כלפי קביעות עובדתיות המבוססות על התרשמותו הבלתי אמצעית של בית הדין מהעדויות שבפניו", נכתב, "ולא מצאנו הצדקה לעשות כן חרף הקשיים עליהם הצביע העובד". בעניין סיום העבודה הגיע הארצי לאותה תוצאה בדרך אחרת. לפי פסק הדין, ההתכתבויות מאפריל הראו שהצדדים ראו את היחסים כנמשכים, וגם הונפק תלוש לאפריל. היחסים הסתיימו רק בשיחה של 9 במאי. "המעסיקה בקשה לשנות את תנאי ההעסקה של העובד וזה לא הסכים לכך", כתבו השופטים. "הסירוב להמשיך להעסיק את העובד בתנאים שקדמו לאותה שיחה מהווה פיטורים".
מה עלה בערעור החופשה?
החברה ערערה גם על פדיון 21 ימי חופשה. לטענתה, העובד כבר ניצל אותם באפריל, כשלא עבד. הארצי דחה את הטענה, מנימוקים אחרים משל האזורי. היועצת המשפטית הודיעה לו רק ב-12 באפריל שהוא בחופשה מתחילת החודש, והחוק מחייב לקבוע את תחילת החופשה 14 יום מראש. מכאן, לפי פסק הדין, שהתשלום על אפריל הוא תשלום על השהייה בבית לפי הוראת המעסיקה, ולא חופשה על חשבון הצבירה.
חלק מהערעור של העובד נדחה. הוא דרש הפרשי הפקדות לפנסיה, אבל לא הגיש תחשיב שמתאים לשכר שבתלושים. דרישה לחלף הודעה מוקדמת לא נכללה בסיכומים שלו באזורי, ולכן לא נדונה. השופטים העירו שבכתב התביעה העובד עצמו התייחס לאפריל כחודש ההודעה המוקדמת, והשכר עליו שולם. הארצי לא שינה גם את הפיצוי של 14 אלף שקל על פיטורים שלא כדין, ואת דחיית הדרישה של החברה להחזיר עמלות. פסקי דין שבהם השכר הקובע נלקח מהשורה הלא נכונה ממחישים כמה טעויות בתלוש עולות לעובד, בעיקר כשמחשבים פיצויי פיטורים.
- בית הדין הארצי מאותת: דברו בלי לחשוש שזה ישמש נגדכם
- בית הדין אפשר לפטר בכיר בעיריית חיפה שטען שחשף אירוע סייבר ושחיתות
החישוב החדש פשוט: 15,808 שקל כפול 2.27 שנות ותק, פחות 23,859 שקל שכבר נצברו בקופה, נותן 12,025 שקל, פי 2.7 מהסכום שפסק האזורי. זה אותו עיקרון של חודש שכר לכל שנת עבודה, רק לפי הברוטו. כל צד יישא בהוצאות הערעור שלו. שכר הטרחה של 6,000 שקל שנפסק באזורי לטובת העובד נשאר בעינו.
