בית הדין הארצי לעבודה הוא הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר במערכת בתי הדין לעבודה בישראל, ומשמש כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של בתי הדין האזוריים לעבודה הפזורים ברחבי הארץ. בית הדין דן במגוון רחב של סוגיות הנוגעות ליחסי עבודה, ובהן פיטורים, זכויות סוציאליות,
הסכמים קיבוציים וסכסוכי עבודה קיבוציים בין ארגוני עובדים למעסיקים.
לצד תפקידו כערכאת ערעור, לבית הדין הארצי סמכות ייחודית לדון בסוגיות מסוימות כערכאה ראשונה, ובהן שביתות והשבתות ארציות והסכמים קיבוציים כלליים החלים על ענפים שלמים במשק. פסיקותיו מהוות
תקדים מחייב לערכאות הנמוכות ממנו, ומעצבות לאורך השנים את הדין המצוי בתחום דיני העבודה בישראל, לרבות בנושאים הנוגעים לתנאי העסקה, שכר מינימום וזכויות עובדים מפוטרים.
בית הדין הארצי לעבודה יושב בירושלים, ולצדו פועלים בתי דין אזוריים בערים המרכזיות, במסגרת
מערכת שיפוטית נפרדת מבתי המשפט האזרחיים הרגילים, שהוקמה במיוחד להתמחות בדיני עבודה וביטוח לאומי ולזרז את בירור הסכסוכים בתחום זה.
פסק דין חדש של בית הדין הארצי לעבודה דן בשאלה עקרונית ומעשית: מתי ייחשב ערעור מאוחר, והאם תקלות טכניות במערכת נט המשפט עשויות להצדיק את הארכת המועד. המבקש טען כי פסק הדין היה זמין לצפייה רק למחרת היום שבו ניתן, בעוד שהמשיבה התעקשה כי ההמצאה בוצעה במועד.
הרשמת קבעה כי הערעור הוגש באיחור, אך בגלל "טעמים מיוחדים" - האיחור נמחק והמועד הוארך
אשה עצרה בדרכה למקום עבודתה כדי לקנות קפה, נפלה ונפצעה. לאחר שהביטוח הלאומי סירב לבקשתה להכיר בכך כתואנת עבודה, היא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה, שדחה את התביעה. לאחר מכן ערערה האשה לבית הדין הארצי לעבודה, שקבע: "לא כל סטייה מנתקת את הקשר לעבודה. יש
להפעיל שיקול דעת מהותי ולבחון האם מדובר בסטייה של ממש או בפעולה מינורית המהווה חלק בלתי נפרד מהנסיעה"
בית הדין הארצי לעבודה דחה את עתירת ההסתדרות כנגד סופר פארם וקבע כי היא אינה חייבת לנהל משא ומתן עבור הסכם קיבוצי. למרות זאת קיבל בית הדין את טענת ההסתדרות וקבע בפסק דין תקדימי כי קיימת אפשרות להכיר במי שאינו המעסיק הישיר כמעסיק, לצורך חוק הסכמים קיבוציים, ובתוך כך להטיל עליו חובה לנהל משא ומתן קיבוצי וזאת אם אכן בידיו השפעה משמעותית על תנאי העסקה של עובדי הזכיין