אושר: רוקחים בחוזה אישי יוכלו להגיש ייצוגית נגד לאומית

באולם בית הדין הארצי לעבודה בירושלים שררה אווירה דרוכה כשניתן פסק הדין שעשוי לשנות את כללי המשחק עבור רוקחים המועסקים בחוזים אישיים בקופות החולים. השופטים, בראשות הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, קיבלו את ערעורם של קבוצת רוקחים נגד קופת חולים לאומית וקבעו כי ניתן לנהל תובענה ייצוגית גם כשמדובר בעובדים בחוזה אישי. ההחלטה לא רק פותחת פתח להליך ייצוגי, אלא גם מבהירה באופן חד משמעי לקופות החולים ולמעסיקים גדולים כי הם מחויבים להבטיח תנאי העסקה הוגנים לכלל עובדיהם.

במרכז ההליך עמדה סוגיה שנשמעת שולית לכאורה אך נוגעת בליבת זכויות העובדים: תגמול עבור שירות שניתן מעבר לשעות המשמרת. הרוקחים טענו כי הם נדרשים לא אחת להישאר לאחר סיום המשמרת או להגיע באופן מיוחד כדי לתת שירותים מצילי חיים, אך הם לא קיבלו שום תמורה אוטומטית עבור הזמן הנוסף הזה. בהתאם למדיניות הנהוגה בלאומית, כך נטען, עליהם לפנות למנהל הישיר בבקשה לאישור תשלום - פרקטיקה שלטענתם מרתיעה עובדים מלדרוש את זכויותיהם. בית הדין הארצי התייחס לכך במלים חדות בפסק הדין שפורסם. לדברי השופטים, "הפרקטיקה של דרישת אישור מנהל כתנאי לקבלת שכר בגין עבודה בפועל היא פרקטיקה מכבידה, העלולה ליצור אפקט מצנן ולהרתיע עובדים מלעמוד על זכויותיהם".

פסק הדין מתאר כיצד המערערים, קבוצת רוקחים המועסקים בחוזים אישיים ולא במסגרת ההסכמים הקיבוציים, ביקשו לאשר תביעה ייצוגית בגין אי-תשלום גמול עבור עבודה מעבר לשעות שנקבעו להם. בית הדין האזורי דחה בתחילה את הבקשה, לאחר שקבע כי לא התקיימה עילת תביעה משותפת וכי כל מקרה יש לבחון לגופו. בערעור שהגישו הרוקחים נטען כי מדובר בשיטה מערכתית הפוגעת בכל העובדים, ולכן הדרך הייצוגית היא הדרך ההולמת. השופטים בבית הדין הארצי קיבלו את עמדתם, והדגישו בהכרעתם כי, "האפשרות הסבירה היא ששאלות המחלוקת יוכרעו לטובת הקבוצה, ולכן מן הראוי לאפשר בירור בדרך ייצוגית".

אין מניעה לאחד את ענייני הרוקחים להליך אחד

בנימוקיהם עמדו השופטים על החשיבות הציבורית של בירור ההליך. לדבריהם, "ההליך הייצוגי הוא כלי חשוב לאכיפת זכויות עובדים במקומות שבהם קיים קושי אינהרנטי לעובד הבודד לעמוד על שלו". עוד הם הוסיפו כי העובדה שמדובר ברוקחים בחוזה אישי אינה שוללת את האפשרות לאחד את ענייניהם להליך אחד, בייחוד כשהטענה נוגעת לפרקטיקה אחידה של המעסיק. בפסק הדין אף צוין כי חיזוק להגשת תובענה ייצוגית טמון בהיבט ההרתעתי. "קיימת חשיבות להבהיר למעסיקים כי אין הם רשאים להתנות תשלום שכר בעבודה בפועל באישור בדיעבד של מנהל, באופן העלול לפגוע בעובדים ולהשאירם ללא תמורה על טרחתם", קבעו השופטים.

המשמעות המעשית של ההחלטה רחבה: מאות רוקחים המועסקים בחוזה אישי בקופת חולים לאומית, ואולי גם בקופות האחרות, יוכלו להצטרף להליך ולתבוע גמול רטרואקטיבי עבור שעות עבודה נוספות. בכך מסיר בית הדין את המחסום שהיה קיים עד כה בפני עובדים בחוזה אישי, שלעתים נמנעו מהגשת תביעות מחשש להשלכות אישיות. "החשש מפני תיוג כבעייתיים או מפני פגיעה ביחסי העבודה הוא מוחשי", כתבו השופטים בהכרעתם, "וההליך הייצוגי נועד לאפשר בירור קולקטיבי שיגן על העובדים מפני חשיפה אישית".

בפסק הדין יש גם מסר חד עבור המעסיקים לגבי חובת השקיפות והוודאות בנוגע לזכויות השכר. השופטים מתחו ביקורת על המצב שבו עובד צריך לפנות ולבקש תשלום על עבודה שביצע בפועל. "החובה לפנות לממונה על מנת לקבל שכר עלולה להוות חסם, במיוחד כאשר מדובר בעובדים המצויים במעמד נמוך יחסית בהיררכיה הארגונית", נכתב בהכרעת הדין. נקבע כי בירור התביעה בדרך ייצוגית הוא "הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת", ויש בו גם פוטנציאל לחולל שינוי רוחבי במערך התגמול.

צעד משמעותי בדרך להשגת הסעד

החלטת בית הדין הארצי אינה מהווה סוף פסוק במובן הכספי - היא מאפשרת את בירור התביעה לגופה בבית הדין האזורי, אך מדובר בצעד משמעותי בדרך להשגת סעד. כעת תידרש לאומית להציג את עמדתה המהותית ולהתגונן מפני הטענות לגופן. גורמים משפטיים העריכו כי הסיכוי להגעה להסדר פשרה גדל לאחר ההחלטה הזו, שכן הסיכון הכלכלי לחשיפה שכרוכה בתביעה ייצוגית הוא משמעותי.

השופטים אף התייחסו להיבט הכלכלי-חברתי הרחב של ההכרעה. לדבריהם, "הזכות לשכר היא מזכויות היסוד של העובד, והנטל להבטיח את מימושה מוטל על המעסיק. כאשר מדובר בעובדי שירות חיוני, יש ליתן משנה תוקף להבטחת תגמולם ההוגן". הדברים האלה מהדהדים היטב בעידן שבו מגזרי בריאות רבים סובלים ממחסור בכוח אדם ותלונות על עומס עבודה. ההחלטה עשויה לשמש גם קריאת כיוון למעסיקים בענפים אחרים שבהם נהוגים חוזים אישיים, ולהבהיר כי גם שם קיימת אפשרות לאכיפת זכויות בקולקטיב.

מה בעצם קרה כאן, ולמה זה כל כך חשוב?

פסק הדין הזה חשוב כי הוא מאפשר לרוקחים שמועסקים בחוזה אישי, ולא בהסכם קיבוצי, להתאגד יחד ולהגיש תביעה ייצוגית נגד קופת החולים. זה נותן להם כוח משפטי להתמודד עם קופת חולים גדולה ולא להישאר לבד במאבק.

מה הטענה המרכזית של הרוקחים?

הם אומרים שבפועל הם נשארים אחרי המשמרת או מגיעים במיוחד לעבודה כדי לתת שירותים חשובים, אבל לא מקבלים על זה תשלום באופן אוטומטי. כדי לקבל תשלום הם צריכים לפנות למנהל ולבקש את אישורו, וזה משהו שמרתיע עובדים מלדרוש את מה שמגיע להם.

למה בית הדין קרא לזה "פרקטיקה מכבידה"?

כי מבחינת השופטים זה מכביד על העובדים - במקום לקבל שכר על מה שעבדו, הם צריכים להתחיל לרדוף אחרי מנהלים ולבקש אישורים. השופטים אמרו שזה יכול לגרום לכך שהעובדים יוותרו מראש ולא ידרשו את הכסף.

זה אומר שהרוקחים כבר ניצחו וקיבלו כסף?

לא. זה רק השלב הראשון. בית הדין הארצי אישר את ניהול התביעה כייצוגית, כלומר שהשאלות יתבררו יחד. עכשיו התיק חוזר לבית הדין האזורי, שיצטרך לדון בטענות עצמן ולקבוע אם מגיע להם תשלום ובאיזה סכום.

כמה עובדים מושפעים מזה?

מדובר כנראה בעשרות ואולי אף מאות של רוקחים שמועסקים בחוזה אישי בקופת חולים לאומית, ואולי גם בקופות אחרות במצבים דומים. אם התביעה תתקבל, הם עשויים לקבל תשלומים רטרואקטיביים על שעות עבודה שלא שולמו להם.

האם זה יכול להשפיע גם על עובדים בחוזים אישיים במקומות אחרים?

בהחלט. פסק הדין קובע כי גם אם העובד בחוזה אישי, הוא עדיין יכול לאחד כוחות עם עובדים אחרים ולדרוש את הזכויות שלו בצורה ייצוגית. זה עשוי לעודד עובדים בענפים אחרים ללכת בדרך דומה.

מה השופטים אמרו על הזכות לשכר בכלל?

הם כתבו שמדובר בזכות יסוד של כל עובד, ושחובה על המעסיק להבטיח שהעובד יקבל את מה שמגיע לו - בלי שום מכשולים ביורוקרטיים.