דיני העבודה בישראל בנויים משכבות: חוקי מגן שאי אפשר להתנות עליהם, צווי הרחבה ענפיים, הסכמים קיבוציים וחוזה אישי. הם קובעים את שכר המינימום, גמול השעות הנוספות, ימי המחלה והחופשה, ההפרשות הפנסיוניות ופיצויי הפיטורים, וגם את המועד שבו איחור בתשלום השכר
הופך לחוב נושא פיצוי. עבור מעסיקים מדובר בעלות שכר גבוהה בעשרות אחוזים מהברוטו, ועבור עובדים בכסף שנשאר על השולחן כשהם מוותרים על תביעה. הכללים של פיצויי הלנת שכר ממחישים כמה מהר החוב תופח,
והפסיקה בבית הדין לעבודה מראה כיצד הם מיושמים, לצד סקירת פיצויי הפיטורים.
עובדת לשעבר בקונסוליה האיטלקית בירושלים תובעת 900,000 שקל, אך הקונסוליה טענה שיש לנהל את ההליך באיטליה. בית הדין האיזורי ובית הדין הארצי קבעו: התיק יתנהל בישראל
לאחר כמעט 30 שנה של הקלדה בבית המשפט, התובעת ניסתה להוכיח קשר בין עבודתה לליקוי ביד שמאל - אך שני מומחים רפואיים קבעו שהמדע השתנה. אף שהיא קיבלה הכרה לפגיעה דומה ביד ימין ב-2015, הפעם קבעו המומחים כי לא הוכח קשר לעבודתה
בית הדין בחיפה קבע כי המעסיק חישב בצורה שגויה את זכאות העובדת לעמלות ושעות נוספות. הנתבעת טענה שהעובדת קיבלה עודף תשלום, אך השופטת דחתה את הטענה וקבעה כי מדובר ב"חישוב לא נכון המבוסס על הנחת יסוד שגויה"
כמעט 24 שנות עבודה בבנק הפועלים הסתיימו במפולת: עובדת במרכז המזומנים הודתה שגנבה מכספי לקוחות, הסתבכה בפלילים - והבנק נאבק על הפיצויים שנצברו לה. ביה"ד לעבודה קבע כי מעשיה היו חמורים ומתמשכים, אך גם הנסיבות האישיות הקשות שלה נשקלו. התוצאה: שלילה של
75% מפיצויי הפיטורים, חיוב בתשלום עשרות אלפי שקלים לבנק, ופסק דין שמשרטט את גבולות הענישה הכלכלית על הפרת אמון במערכת הפיננסית
השופטת קבעה כי המפעל נתן לנער "הדרכה חפוזה ונמהרת" ולא פיקח על עבודתו, שעה בלבד אחרי שהתקבל לעבודה. קטיעת שלוש אצבעות ביד הדומיננטית הפכה את ימי הקיץ של התובע לסיוט רפואי מתמשך. העדויות שנשמעו בבית המשפט חשפו פערים גדולים בגרסאות, והובילו למסקנה חד־משמעית:
רשלנות המעביד היא שגרמה לתאונה. הפיצוי הכולל שישולם לנער מגיע ליותר מ-981 אלף שקל
בכיר שנפרד מתפקידו לאחר יותר מעשור טען שצבר 134 ימי חופשה - הרבה מעבר למותר בהסכם. החברה טענה שהצבירה מנוגדת להסכם ושלא מגיע תשלום, אך בית הדין קבע כי בפועל ההנהלה אישרה את ההתנהלות במשך שנים, גם במסגרת דו"חות כספיים ורבעוניים. השופטת: “התובע הצליח
להוכיח כי הנתבעת אפשרה לו לצבור חופשה שנתית ללא קשר למפורט בהסכם ההעסקה”
סגן מנהל מחלקה בסניף מרכנתיל באום אל־פחם חזר לביתו אחרי יום עבודה, והסיוט כבר המתין לו שם. ירייה אחת, לעיני בנו, הובילה לחודשים של פחד, להצתת רכבו ולשיחת טלפון מאיימת שטלטלה את חייו והבהירה לחלוטין את המצב. פסק דין חדש קובע: לא מדובר בסכסוך אישי, אלא
בפגיעה שנובעת מעבודתו בסניף המוגדר "בסיכון גבוה". בית הדין קיבל את גרסתו וקבע כי האירוע יוכר כתאונת עבודה
ויקטוריה בלייבה עבדה לילות ארוכים במאפייה בדרום, בלי תלושי שכר אמיתיים, בלי פנסיה ובלי תוספת שכר עבור עבודתה בלילה. אחרי שש שנים של עבודה מפרכת, היא הגישה מכתב התראה והתפטרה. בית הדין קבע: מדובר בהתפטרות בדין מפוטרת, ופסק לה יותר מ-390 אלף שקל. “התובעת
הועסקה שש שנים מבלי ששולמו זכויותיה הבסיסיות”, כתבה השופטת רינת סיני־אלוש בהכרעתה
עובד ותיק בחברת סימון כבישים פוטר לאחר שטען למחלה בת 72 יום, אך מנהליו גילו תמונות שלו כשהוא עומד בדוכן בתערוכת זוחלים. בית הדין קבע כי החברה לא היתה רשאית לפטר אותו בתקופת המחלה, וכי לא הוכח שהוא עבד אכן בפועל בתערוכה. בפסק הדין נקבע כי הוא יפוצה בסכום
כולל של כ-350 אלף שקל בגין שעות נוספות, שימוע ודמי הודעה מוקדמת
ג'סיקה ממן עדכנה את מנהליה בגט ובתיגבור ביום האחרון לעבודתה, אך השתיים לא פנו לקבלת היתר כנדרש על פי חוק עבודת נשים. בית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי גם אם הן לא ידעו על ההיריון בזמן הפיטורים, היה עליהן לבקש
היתר מיידי, והורה לשלם לה פיצוי בסכום כולל של יותר מ-100 אלף שקל בגין פיטורים ללא היתר, אי־עריכת שימוע ונזק לא ממוני