דיני העבודה בישראל בנויים משכבות: חוקי מגן שאי אפשר להתנות עליהם, צווי הרחבה ענפיים, הסכמים קיבוציים וחוזה אישי. הם קובעים את שכר המינימום, גמול השעות הנוספות, ימי המחלה והחופשה, ההפרשות הפנסיוניות ופיצויי הפיטורים, וגם את המועד שבו איחור בתשלום השכר
הופך לחוב נושא פיצוי. עבור מעסיקים מדובר בעלות שכר גבוהה בעשרות אחוזים מהברוטו, ועבור עובדים בכסף שנשאר על השולחן כשהם מוותרים על תביעה. הכללים של פיצויי הלנת שכר ממחישים כמה מהר החוב תופח,
והפסיקה בבית הדין לעבודה מראה כיצד הם מיושמים, לצד סקירת פיצויי הפיטורים.
טכנוסו מערכות בקרה חויבה לשלם למנהל הטכנולוגיות לשעבר שלה 509 אלף שקל, כולל חמישה חודשי שכר, פנסיה, פיצויים ופדיון חופשה. החברה קיבלה מביטוח לאומי את הפיצוי על המילואים ולא העבירה אותו לעובד
עובד בית החולים סורוקה, ששימש גם כסניטר, נפגע בגבו כשהרים שקי כביסה מגובה 30 ס"מ לגובה 150 ס"מ; המוסד לביטוח לאומי טען שמדובר בשגרת עבודה רגילה - אך בית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל את התביעה וחייב את המל"ל ב-4,000 ש"ח הוצאות
עובד סיעודי בבית החולים כרמל תבע להכיר בליקויים בכתפו הימנית ובאגודליו כפגיעה בעבודה, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע כי עבודתו אמנם פיזית וקשה, אך היא מגוונת ומשתנה ואינה עונה על דרישת התנועות החוזרות והזהות
- ודחה את התביעה בלא למנות מומחה רפואי
פועל זר מסודן טען כי סוכם עמו שכר של 50 ש"ח לשעה וכי מחצית משכרו שולמה לו במזומן "מתחת לשולחן", ודרש להחיל עליו את צו ההרחבה בענף הבנייה. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי תלושי השכר משקפים נאמנה את שכרו האמיתי (31-32 ש"ח לשעה), דחה את טענת הפיקטיביות
- אך חייב את חברת כוח האדם בפיצוי בגין היעדר הודעה לעובד ובגמול שעות נוספות