הרים שק כביסה שלישי, חש "קנאק" בגב - וביה"ש הכיר בפגיעה בעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע הכיר בפגיעת גב שספג עובד בית החולים סורוקה כ"פגיעה בעבודה", בדחותו את עמדת המוסד לביטוח לאומי שלפיה מדובר באירוע שהתרחש כחלק משגרת עבודתו הרגילה. השופטת אביגיל בורוביץ', בהרכב עם נציגי הציבור מר סאלם ריאתה ומר יואב גזית, קבעה כי גרסת התובע - הנתמכת בעדות מנהלו ובמסמכים רפואיים - עמדה בנטל הנדרש להכרה בתאונה.

התובע, המכונה בפסק הדין בראשי התיבות ח.ק., מועסק בבית החולים סורוקה כראש צוות במחסן, ועיקר עבודתו מתבצע מול מחשב. נוסף על כך הוא עובד בעבודה נוספת המכונה "ססיות", במסגרתה הוא משמש כסניטר במכון הגסטרואנטרולוגיה, משנע מיטות של חולים ומעמיס שקי כביסה. אין מחלוקת כי האירוע, ביום 18.12.2023, אירע דווקא במהלך אחת ה"ססיות" ולא בעבודתו העיקרית.

לפי הממצאים, בסוף המשמרת התובע מעמיס על עגלת שירות שישה עד שמונה שקי כביסה. ביום האירוע, כשהרים את השק השלישי במספר - מגובה של כ-30 ס"מ מהרצפה לגובה של כ-150 ס"מ - הרגיש בגבו, בלשונו, "כמו קנאק כזה". התובע העיד כי המשמרת הייתה ה"ססיה" הראשונה אליה שובץ לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023, "אז כנראה הגוף שלי שכח איזה חודשיים".

לטענת התובע, הוא עמד בנטל להוכיח כי נפגע באירוע תאונתי מוגדר בזמן ובמקום, ואף דיווח עליו לממונה עליו למחרת. עוד נטען כי בפגיעות גב אין צורך להוכיח "אירוע חריג", אלא די בכך שניתן לייחס את הפגיעה לאירוע. מנגד, טען המוסד לביטוח לאומי כי האירוע אירע תוך כדי עבודתו הרגילה של התובע, שהעיד בעצמו כי לא היה דבר שונה או מיוחד באותו יום, וכי הוא רגיל בהרמה ובשינוע של משקלים כבדים. עוד עמד המל"ל על כך שלפי הפסיקה "לא כל עלייה בעומס במקום העבודה מצביעה על גידול בעומס המוטל על היחיד באופן העולה כדי אירוע מיוחד".

בית הדין סקר את התשתית הנורמטיבית וקבע כי סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי מקים חזקה שלפיה תאונה שאירעה תוך כדי העבודה רואים אותה כאילו אירעה גם עקב העבודה, "אלא אם הוכח ההפך" - חזקה המעבירה לכתפי המוסד את נטל הסתירה. אשר לפגיעות גב, הפנה בית הדין להלכה ותיקה: "ניסיון החיים לימד את בית הדין שהכרה בפגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה, תלויה בעיקר בשאלה האם הוכח שבמהלך העבודה אירע משהו שבגינו 'נתפש' גבו של המבוטח, או שפקדוהו לפתע כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד. ביסודם של דברים עומדת שאלת אמינות גרסתו של התובע".

השופטת בורוביץ' מצאה כי גרסת התובע אמינה ונתמכת בראיות חיצוניות. מנהלו הישיר אישר בעדותו כי התובע סיפר לו על האירוע למחרת, ותיאר אותו כמי שהיה "מכופף, מתפתל מכאבים". גם המסמכים הרפואיים תמכו בגרסה: במכתב השחרור מהמחלקה לרפואה דחופה בסורוקה מיום 25.12.2023 נכתב כי התובע מתלונן על כאבי גב תחתון ש"התחיל ביום חמישי לאחר עבודה ממושכת", ובהפניה מאוחרת יותר לייעוץ אורתופדי נרשם "גב תחתון, התחיל ביום 18/12 לאחר עבודה ממושכת". התובע העיד כי פנה לחדר מיון רק כשבוע לאחר האירוע, "כשכבר לא הצלחתי לקום מהמיטה".

בית הדין הבחין בין אירוע תאונתי שנגרם מתנועה לא שגרתית לבין אירוע המתרחש כחלק משגרת היום וללא סיבה נראית לעין, וקבע כי הרמת השק - גם אם משקלו לא היה יוצא דופן - מהווה גורם חיצוני הנראה לעין, המקים את הזכאות. "אנו סבורים, אפוא, כי גרסתו של התובע שוקלת לטובת הכרה באירוע כפגיעה בעבודה", כתבה השופטת. בית הדין אף דחה את פסקי הדין שאליהם הפנה המל"ל, בקובעו כי אינם רלוונטיים משום שעסקו בטענות ל"אירוע חריג" שנדחו על רקע ממצאים עובדתיים - בשונה מהמקרה דנן.

סוגיית ההכרה בפגיעות גב וטראומה מצטברת מעסיקה תדיר את בתי הדין לעבודה, ולא תמיד מסתיימת לטובת המבוטח - כפי שקרה במקרה שבו עובד בניין ותיק לא הוכר כנפגע מיקרוטראומה. במקרים אחרים דווקא עמידה בתנאי הזכאות הפורמליים היא שמכריעה, כפי שאירע לעובד שנפגע בתאונת עבודה אך לא קיבל דמי פגיעה בשל מועד הגשת התביעה.

בשורה התחתונה, התביעה התקבלה. בית הדין קבע כי ביום האירוע חש התובע "קנאק" בגבו בעת הרמת השק השלישי, וכי מצבו הרפואי יוכרע בהמשך ההליך. המוסד לביטוח לאומי חויב לשאת בהוצאות התובע בסך 4,000 ש"ח, ונקבע כי בטרם ימונה מומחה רפואי יודיע המל"ל את עמדתו להמשך ההליך.

• מחר בחשבון - מי יקבל מביטוח לאומי 1,204 שקל לילד?
• מהמחזור ועד המס: כך נראה חשבון המסים של עצמאי בישראל