נפגע בתאונת עבודה - וזו הסיבה שלא יקבל דמי פגיעה

פסק דין שניתן באחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ממחיש עד כמה קריטי לעמוד בלוחות הזמנים כשמדובר בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי. יוסף גז, שנפגע בתאונת עבודה באפריל 2020, גילה על בשרו שגם כשהתאונה מוכרת וגם כשהנסיבות האישיות מצדיקות אמפתיה - החוק לא תמיד גמיש מספיק.

הסיפור מתחיל ב-23 באפריל 2020, כשגז נפגע בתאונה שהוכרה בהמשך כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי. הבעיה? התביעה לתשלום דמי פגיעה הוגשה רק ב-21 בדצמבר 2021, כלומר כשנה ושמונה חודשים לאחר הפגיעה. סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי קובע שתביעה לגמלת כסף צריכה להיות מוגשת בתוך 12 חודשים מיום שנוצרה עילת התביעה, ובמקרה של איחור ניתן לשלם לכל היותר עבור 12 חודשים שקדמו לחודש ההגשה. הביטוח הלאומי דחה את התביעה עבור תקופות מסוימות, ובעקבות כך הגיע ההליך לבית הדין.

גז טען שהגיש את תביעתו כבר ביוני 2020, באמצעות תיבת שירות בסניף הביטוח הלאומי, בתקופה שבה לא הייתה קבלת קהל בעקבות מגפת הקורונה. לדבריו, עד דצמבר 2021 הוא לא היה יכול היה לעקוב אחר גורל תביעתו, בין היתר בעקבות מצבו הרפואי הקשה של בנו, שדרש ממנו תשומת לב מלאה. כשפנה לברר מה קורה עם התביעה, התברר שהמסמכים שהוא הגיש כלל לא נמצאים בידי המוסד, ולכן הוא הגיש את התביעה שלו מחדש. הביטוח הלאומי מצדו, התעקש שהתביעה הוגשה בשיהוי של יותר משנה וחצי, וטען שוויתור על טענת השיהוי יוביל לאפליה בין ציבור המבוטחים.

השופטת הבכירה רווית צדיק, בצירוף נציגות הציבור נורית לפידות ושלומית לוי, דחו את התביעה. בית הדין ציין בפסק הדין כי "חרף ההבנה הרבה למצבו האישי של התובע כעולה מעדותו ולמרות שהלב נחמץ למשמע הנסיבות המתוארות בעדותו, אין כל ראיה כי תביעתו אכן הוגשה בחודש יוני 2020 ולא טופלה על ידי הנתבע".

• "עבודה קשה לא מספיקה": עבד בבנייה - ולא יוכר בבט"ל
• טען ל"כאב, סבל ובושה" בשימוש בתחבורה הציבורית - אך לא יקבל קצבה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יש הבדל מהותי בין סעיף ההתיישנות לבין סעיף 296

בית הדין דן בשאלה המשפטית המרכזית: האם ניתן להאריך את המועד שנקבע בסעיף 296 לחוק? בעניין הזה הוא הסתמך על פסיקת בית הדין הארצי בעניין חיים כהן מינואר 2025, שבה נקבע כי סעיף 296 הוא הסדר מהותי ולא דיוני. כפי שנפסק שם, יש הבדל מהותי בין סעיף ההתיישנות לבין סעיף 296: הראשון מהווה מחסום דיוני למימוש זכות בבית המשפט, ואילו השני מגדיר תנאי מהותי לזכאות לתשלום גמלה. לכן, כפי שנקבע באותו פסק דין, "הרכבת האחד על גבי השני היא בבחינת שעטנז".

בית הדין הוסיף והתייחס לפסק דין עדכני נוסף, מהמקרה של מזרחי דוד ממרץ האחרון, שבו חזר בית הדין הארצי והבהיר כי בהתאם לסעיף 296, לא ניתן לקבל גמלה עבור התקופה שקדמה ל-12 החודשים שלפני הגשת התביעה להכרה, וכי את התביעה לדמי פגיעה צריך להגיש בתוך 12 חודשים מתחילת האירוע שהוביל לאובדן כושר עבודה.

בית הדין אמנם הכיר בכך שהפסיקה מותירה פתח צר לחריגים, אך הבהיר שמדובר במקרים מוגבלים מאוד - למשל כשהמבוטח לא יכול היה לדעת ברמת ודאות סבירה על עצם קיום הנכות, או כשהאפשרות לתביעה הממשית נוצרה רק לאחר ההכרה בפגיעה. המקרה של גז לא נכנס לגבולות של החריגים האלה.

• כ-100 אלף שקל נמחקו מחובותיה של בת 32
• עיריית חולון דרשה מטמפו 3.4 מיליון שקל - ותסתפק ב-9%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ניסתה לפנות שוכרים בשלוש תביעות - ותשלם 356 אלף ש'

גם אחרי שגילה שהתביעה לא התקבלה, לקח זמן עד שהגיש שוב

גם הטענה שלפיה התביעה הוגשה כבר ביוני 2020 לא הועילה. בית הדין הצביע על כך שגם לטענת גז, יותר משנה לאחר הגשת התביעה הנטענת הוא בירר מה עלה בגורלה ונוכח שלא התקבלה, ובכל זאת חלף זמן נוסף ניכר עד שהוא הגיש אותה מחדש. גז עצמו העיד כי "חזרתי לתפקד חלקית כולל מצב התביעה שלי מול ביטוח לאומי ואז התברר לי מהחברה שעבדתי איתם שאין להם בכלל את החומר".

בסופו של דבר, למרות ההערכה למצוקתו האישית הקשה של גז ולצורך הדחוף שלו לטפל בבנו, בית הדין קבע כי "אין הצדקה בדין לסטות מן הכלל לפיו לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על שנים עשר חודשים שקדמו בתכוף לחודש בו הוגשה התביעה". התביעה נדחתה, ומכיוון שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, לא ניתן צו להוצאות משפט.

מי שנפגע בעבודה, חייב להגיש תביעה לביטוח הלאומי בהקדם האפשרי ולוודא שהיא התקבלה. גם נסיבות אישיות קשות, כולל מגפה עולמית וטיפול בבן משפחה חולה, לא ישמשו עילה לחריגה ממועדי סעיף 296, אלא אם מדובר במקרים חריגים ומצומצמים שהוכרו בפסיקה.