זהב וכסף. קרדיט: רשתות חברתיות
זהב וכסף. קרדיט: רשתות חברתיות

הזהב יורד דווקא כשהסיכון במפרץ עולה: השוק חושש מאינפלציה יותר משהוא מחפש מקלט

החסימה המתמשכת במצר הורמוז, העלייה במחירי האנרגיה והזינוק בתשואות האג"ח הפכו את הכיוון בזהב. במקום ליהנות מהמתיחות הביטחונית, המתכת היקרה נסוגה בגלל החשש שהפד ייאלץ להחזיק ריבית גבוהה יותר, ואולי אף להעלות אותה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב

הזהב ממשיך לרדת. מחיר המתכת יורד בכ-1% לכ-4,495 דולר לאונקיה, אחרי שנגע במהלך המסחר באזור 4,480 דולר. זאת בהמשך לירידה של קרוב ל-4% בשבוע שעבר וכ-15% מאז פרוץ המלחמה מול איראן.

לכאורה, זהב אמור להיות בדיוק הנכס שנהנה ממלחמה, אי ודאות וסיכון גיאופוליטי. אבל בשוק הנוכחי זה עובד אחרת. הפחד מהסלמה כבר לא מספיק. מה שמוביל עכשיו הוא החשש שהפגיעה בזרימת הנפט דרך הורמוז תתגלגל לעליית מחירים רחבה, ושהאינפלציה שכבר נראתה בשליטה תחזור לסדר היום.

לזהב יש בעיה פשוטה עם ריבית גבוהה: הוא לא משלם ריבית. כשתשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק, המשקיעים מוצאים מקומות טובים יותר לחנות את הכסף. הזהב נדחק הצידה, לא בגלל שאיש לא מפחד, אלא בגלל שיש פתאום אלטרנטיבה שמשלמת.

ולמה האינפלציה בעלייה?

מצר הורמוז הוא הסיפור הגדול. דרכו עוברים יותר מרבע מהמסחר הימי בנפט ובמוצריו, ובשנת 2025 כמעט 20 מיליון חביות נפט גולמי ביום, כ-20% מהמסחר העולמי. כל עיכוב או חסימה מתגלגלים מהר מאוד למחירי האנרגיה, לתעשייה ולצרכן. זו אינפלציה מהסוג הלא נוח לבנקים המרכזיים, לא כזו שמגיעה מביקוש חזק ובריא אלא ממחסור, עלויות שינוע ופרמיות ביטוח. זה עלול להעלות את הריבית.

אם המלחמה תעמיק ותפגע בצמיחה, הכיוון עשוי להתהפך. האטה כלכלית תחזיר את הורדות הריבית לשולחן, ואיתן גם את הביקוש לזהב. זה מה שמשאיר את המתכת תקועה בין שני כוחות שמושכים לכיוונים הפוכים, ולכן גם תנודתית.

המשקיעים ממתינים כעת לפרוטוקול החלטת הריבית של הפד מאפריל. כבר מדברים על טון קשוח יותר, אחרי שנרשמו סימני התייקרות מחודשים. גם הכסף מרגיש את זה: ירידה של כ-2.5% לכ-74 דולר לאונקיה, אחרי יותר מ-5% בשבוע הקודם. כל המתכות היקרות נסוגות.

בהודו, אחת מצרכניות הזהב הגדולות בעולם, המצב מורכב יותר. הביקוש נחלש בגלל מכסי יבוא מחמירים שהידקה הממשלה כדי להגן על הרופי שנחלש. הסוחרים מתמודדים עם עלויות גבוהות יותר, והיבוא ירד לרמות נמוכות. סין, לעומת זאת, עשויה לאזן חלק מהפער. בנקים מרכזיים ברחבי העולם, וסין בראשם, ממשיכים לרכוש זהב כחלק מאסטרטגיה ארוכת טווח של גיוון יתרות והקטנת תלות בדולר. זה לא מבטל את הירידות, אבל זה מונע מהן להפוך לנפילה חופשית.

קיראו עוד ב"גלובל"

התחזיות עדיין רחוקות מקונצנזוס. יש גופים שמעריכים שהזהב יכול להגיע לאזור 6,000 דולר לאונקיה עד אמצע 2027, אם הצמיחה תיחלש והבנקים המרכזיים יעברו למדיניות מקלה. בינתיים, השאלה שהשוק מנסה לפצח היא פשוטה: באיזה קצב יחזרו אספקת האנרגיה, הביטוח הימי ואמון המשקיעים. עד שהתשובה תתבהר, הזהב ימשיך לנוע לפי מה שמפחיד יותר באותו יום.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה