אנדוריל מזנקת לשווי של 61 מיליארד דולר - ושוק הרחפנים הישראלי מתחמם

אנדוריל תעשיות, אחת מחברות הדיפנס־טק הפרטיות הבולטות בארה״ב, השלימה גיוס של 5 מיליארד דולר לפי שווי של 61 מיליארד דולר. מדובר בקפיצה חדה בשווי החברה בתוך פחות משנה, לאחר שבסבב הקודם שלה הוערכה בקצת יותר מ־30 מיליארד דולר.

הגיוס הנוכחי הובל על ידי קרנות ההון סיכון Thrive Capital ו־Andreessen Horowitz, שתי שחקניות מרכזיות בעולמות הטכנולוגיה והסטארט־אפים. העובדה שקרנות מסוג זה מובילות סבב בהיקף כזה בחברת ביטחון ממחישה את השינוי שחל בשנים האחרונות ביחס של עמק הסיליקון לתעשייה הביטחונית.

אנדוריל הוקמה ב־2017 על ידי פאלמר לאקי, מייסד Oculus, והיא נתמכת בין היתר על ידי פיטר תיל. מאז הקמתה החברה מנסה לבנות מודל אחר לתעשיית הביטחון: פחות תלות בתהליכי פיתוח ארוכים ומסורתיים, ויותר דגש על תוכנה, ייצור מהיר, אוטונומיה ובינה מלאכותית. החברה פועלת מול שוק שנשלט במשך שנים על ידי קבלניות ביטחוניות גדולות כמו לוקהיד מרטין, RTX ובואינג. אנדוריל אינה מנסה רק להיות ספקית משנה עבורן, אלא להתחרות בחלק מהתחומים שבהם החברות המסורתיות שלטו כמעט ללא תחרות מצד סטארט־אפים.

שינוי רחב באופי הלחימה המודרנית

הצמיחה של אנדוריל מגיעה על רקע שינוי רחב יותר באופי הלחימה המודרנית. המלחמה באוקראינה הדגישה את החשיבות של רחפנים, מערכות אוטונומיות, חיישנים, תוכנות שליטה ובקרה ויכולות ייצור בקצב גבוה. תחומים שבעבר נחשבו משניים מול טנקים, מטוסים ותחמושת מסורתית הפכו לחלק מרכזי משדה הקרב. אחד ממוצרי הליבה של החברה הוא Lattice, מערכת שליטה ובקרה מבוססת תוכנה ובינה מלאכותית, שמחברת בין חיישנים, פלטפורמות ומפעילים בשטח. לצד התוכנה, אנדוריל מפתחת גם חומרה ביטחונית, ובה רחפנים, מערכות יירוט, כלי טיס בלתי מאוישים ומגדלי תצפית המשמשים גם את רשויות הגבול בארה״ב.

החברה כבר הצליחה לזכות בכמה חוזים משמעותיים מול הפנטגון וממשלות בעלות ברית של ארה״ב. בחודש מרץ זכתה אנדוריל בחוזה של צבא ארה״ב שעשוי להגיע עד 20 מיליארד דולר בעשור הקרוב, לשילוב מערכת Lattice ויכולות חומרה נוספות במערכות מבצעיות.

ב־2024 נבחרה אנדוריל להשתתף גם בתוכנית Collaborative Combat Aircraft של חיל האוויר האמריקאי, שמטרתה לפתח כלי טיס בלתי מאוישים שיטוסו לצד מטוסי קרב מאוישים. הבחירה בה, מול קבלניות ותיקות כמו בואינג ולוקהיד מרטין, נתפסה כסימן נוסף לכך שהפנטגון מוכן להכניס שחקנים חדשים לפרויקטים מרכזיים.

במקביל לגיוס ההון, אנדוריל מרחיבה את יכולות הייצור שלה. אחד המוקדים המרכזיים הוא מפעל Arsenal-1 באוהיו, שבו החברה מתכננת לייצר רחפנים ומערכות נשק נוספות בקנה מידה גדול. הגיוס הנוכחי אמור לסייע לה להגדיל את קיבולת הייצור, להשקיע במחקר ופיתוח ולבנות תשתיות תעשייתיות רחבות יותר.

הכנסות של יותר מ-2 מיליארד דולר ב-2025

לפי החברה, ההכנסות שלה הגיעו ב־2025 לכ־2.2 מיליארד דולר, ובמקביל היא הכפילה בערך את מספר העובדים שלה בתוך שנה. הנתונים האלה ממקמים אותה כבר מעבר לשלב של חברת סטארט־אפ ניסיונית, אך עדיין בתוך מודל עסקי שמבוסס על צמיחה מהירה, השקעות כבדות והרחבת חוזים ממשלתיים.

מנכ״ל אנדוריל, בריאן שימפף, אמר כי בעת הקמת החברה תחום הביטחון כמעט שלא משך השקעות הון סיכון משמעותיות. לדבריו, המצב השתנה משום שמשקיעים מבינים כיום את היקף האתגרים הטכנולוגיים והתעשייתיים שעומדים בפני ארה״ב ובעלות בריתה. שימפף גם תיאר באיגרת למשקיעים את העולם כמי שנכנס לתקופה של “מלחמה קרה חדשה”. לדבריו, ההתעצמות הצבאית של סין, לצד שינוי סדרי העדיפויות של ארה״ב, מחייבים את בעלות הברית לקחת אחריות גדולה יותר על הרתעה אזורית. מבחינת אנדוריל, זו לא רק אמירה גיאופוליטית, אלא גם בסיס לביקוש עתידי למערכות שהיא מפתחת.

• אנדוריל קוראת לשנות את כללי יצוא הנשק של ארה"ב

אנדוריל מסתכלת על ישראל - ושוק הרחפנים מתחמם

 ההתפתחות של אנדוריל מעניינת במיוחד גם מהזווית הישראלית. בפברואר האחרון הגיע מייסד החברה, פאלמר לאקי, לביקור שקט בישראל, שבמהלכו נפגש עם ראש הממשלה, בכירים במערכת הביטחון, נציגי מפא״ת וחברות דיפנס־טק מקומיות.

עבור חברה שמתמחה ברחפנים, מערכות נגד רחפנים, אוטונומיה ותוכנות שליטה ובקרה מבוססות AI - ישראל היא שוק טבעי: גם בגלל הצרכים המבצעיים הדחופים, וגם בגלל ריכוז חריג של חברות ביטחוניות וטכנולוגיות שפועלות בדיוק בתחומים האלה.

 ישראל כמעבדת קרב לרחפנים

המלחמות באוקראינה, בעזה ובגבול לבנון הפכו את הרחפנים לאחד הכלים המרכזיים בשדה הקרב. רחפנים קטנים וזולים יחסית משמשים לאיסוף מודיעין, תקיפה, הכוונת אש, פגיעה בכוחות קרקעיים ושיבוש תנועה של כוחות. במקביל, האיום מצד רחפני נפץ, רחפני FPV ונחילי רחפנים יצר ביקוש עצום למערכות גילוי, שיבוש ויירוט.

בישראל פועלות כמה מהשחקניות הבולטות בתחום. אלביט מערכות מחזיקה פעילות רחבה במל״טים, רחפנים, מערכות שליטה ובקרה ופתרונות נגד רחפנים, ובאחרונה אף דווח כי היא נערכת למסירת מערכות Watchkeeper X לרומניה - מדינה שנמצאת בקו החיכוך של המלחמה באוקראינה וסובלת מחדירות רחפנים ושברי כלי טיס.

מול אנדוריל ניצבות בישראל גם התעשייה האווירית, רפאל, נקסט ויז׳ן, סמארט שוטר, אקסטנד וחברות נוספות. התעשייה האווירית חזקה במיוחד במל״טים גדולים וחימושים משוטטים; רפאל בולטת במערכות הגנה אווירית, יירוט ולוחמה מתקדמת; אלביט משלבת מל״טים, מערכות קרקעיות, מודיעין ותקשוב; ונקסט ויז׳ן הפכה לשם חם בזכות מצלמות מיוצבות לרחפנים וכלים בלתי מאוישים. 

• שוק הסולאר הביתי בארה"ב נחלש אחרי ביטול הטבת המס
• מניית הקוונטים שמזנקת ב-14%

בשוק ההון הישראלי אכן עלו הערכות שלפיהן מצלמות של נקסט ויז׳ן משולבות במערכות של אנדוריל, אך החברה לא אישרה זאת רשמית - ולכן נכון להתייחס לכך כהערכה בלבד ולא כעובדה מוכחת.

רפאל בדרך לבורסה, אלביט כבר נהנית מהגל הביטחוני

העניין הגובר ברחפנים ובמערכות נגד רחפנים משתלב גם במהלך הרחב יותר של פתיחת התעשיות הביטחוניות לשוק ההון. לפי דיווחים, המדינה בוחנת הנפקה של מניות מיעוט ברפאל ובתעשייה האווירית בבורסה בתל אביב, תוך שמירה על שליטת המדינה. רויטרס דיווחה כי מדובר במכירה אפשרית של 25%–30% מכל חברה בשלבים, כדי לא להציף את השוק וכדי למקסם שווי.

רפאל עשויה להגיע לבורסה בתקופה שבה תחומי ההגנה האווירית, הרחפנים, היירוט והלייזר נמצאים במרכז סדר היום הביטחוני בעולם. לפי דיווח ב״כלכליסט״, ההיערכות להנפקת רפאל מתקדמת לפי שווי שעשוי לעלות על 20 מיליארד דולר - נתון שממחיש עד כמה השתנה התיאבון של המשקיעים לחברות ביטחוניות ישראליות.

 אלביט, לעומת זאת, כבר נסחרת בבורסה בתל אביב ובנאסד״ק, ולכן לא מדובר בהנפקה מתוכננת שלה אלא בגל ביקושים שממשיך לתמוך במניה ובשווי החברה. החברה נהנית מצבר הזמנות גדול, ביקוש באירופה ועניין גובר בפתרונות בלתי מאוישים, מערכות נגד רחפנים, חימוש מדויק ופתרונות מבוססי AI.

במובן הזה, אנדוריל אינה רק מתחרה פוטנציאלית היא גם סמן למקום שאליו השוק הולך: פחות פלטפורמות כבדות בלבד, ויותר שילוב בין חומרה זולה יחסית, תוכנה, אוטונומיה, חיישנים ויכולת להגיב במהירות לאיומים משתנים. 

עבור רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, זהו גם אתגר וגם הזדמנות - מי שיצליח לחבר בין ניסיון מבצעי ישראלי, ייצור בקנה מידה גדול וטכנולוגיות AI לרחפנים וליירוטם- עשוי ליהנות מביקוש עולמי חריג בשנים הקרובות