ערבות של 200 מיליון שקל כרטיס כניסה: כך יסננו את הבהלה לחוות השרתים
אחרי שבקשות החיבור לרשת החשמל תפחו ל-27 גיגה-וואט, יותר מכל מה שישראל צורכת בשיא, מתגבשים תנאי סף חדשים ליזמי חוות השרתים: ערבויות של מיליוני שקלים על כל מגה-וואט ואישור של מטה הבינה המלאכותית במשרד ראש הממשלה. מי שירוויח הם היזמים עם ההון והלקוחות האמיתיים, ומי שיפסיד הם היזמים שתפסו מקום בתור בחינם
יזם שירצה להקים בישראל חוות שרתים של 100 מגה-וואט יצטרך בקרוב להפקיד, לפי ההערכות בענף, ערבות בסדר גודל של 200 מיליון שקל עוד לפני שקיבל היתר בנייה. הכסף יוחזר לו כשההיתר יינתן, אבל בינתיים הוא יישב בצד שנה או שנתיים, והמימון שלו לבדו יכול לעלות מיליוני שקלים בשנה. זה עיקרון תנאי הסף שמתגבשים ברשות החשמל לקראת פתיחה מחודשת של חלוקת אישורי החיבור לרשת, אחרי שביולי נעצרה החלוקה כליל.
בקשות החיבור של יזמי חוות השרתים הצטברו לכ-27 גיגה-וואט, בזמן שצריכת החשמל הממוצעת של ישראל כולה נעה סביב 9 גיגה-וואט ושיא הביקוש ההיסטורי קרוב ל-17 בלבד. היזמים ביקשו לעצמם, על הנייר, יותר חשמל מכפי שכל המדינה צורכת ברגע העמוס ביותר שידעה. מנגד, מטה הבינה המלאכותית הממשלתי העריך שצורכי המחשוב של ישראל מסתפקים בכ-2 גיגה-וואט, ובתעשייה מעריכים שיוקצו לכל היותר 2.5 גיגה-וואט בשנים הקרובות. כלומר, יאושר בערך אחד מכל עשרה מגה-וואט שהתבקשו.
עד העצירה, הגשת בקשת חיבור הייתה חינם לגמרי: בלי ערבות, בלי בדיקת יכולת פיננסית, בלי דרישת ניסיון, ובתור שמתנהל לפי כל הקודם זוכה. בתנאים כאלה ההיגיון הכלכלי של כל יזם היה להגיש כמה שיותר בקשות על כמה שיותר קרקעות, מתוך הנחה שגם אם יאושר חלק קטן, אישור חיבור הופך מגרש חקלאי או לוגיסטי לנכס ששווה הרבה יותר. כך נרשמו ברשימת הבקשות שנחשפה בחודש שעבר גם קבוצות נדל"ן ואנרגיה מוכרות, ובהן מהדרין מקבוצת דלק נדל"ן, נופר אנרג'י, אמפא ודוראל, לצד שני יזמים שמרכזים את עיקר הביקוש: מגה די סי של צחי נחמיאס, עם בקשות של כ-12 גיגה-וואט, קרוב למחצית מהרשימה, ו-SDS של יוסי שינפלד, מחלוצי התחום בישראל, עם קרוב ל-2 גיגה-וואט.
שני מחסומים חדשים: כסף מקדימה ורגולטור חדש
הערבות היא המחסום הראשון: סכום של כמה מיליוני שקלים על כל מגה-וואט מבוקש, שמופקד כבר בהגשת הבקשה. מי שמבקש חיבור ענק, בסדרי גודל של ג'יגה-וואט, יידרש לערבויות של יותר מ-2 מיליארד שקל. הקמת חוות שרתים אמיתית עולה ממילא מיליארדי שקלים, כך שיזם רציני יכול לעמוד בהפקדה, ומי שהגיש בקשות בשביל לתפוס מקום בתור ייעלם מעצמו.
המחסום השני חדש עוד יותר במפת הרגולציה הישראלית: אישור פרטני של מטה הבינה המלאכותית במשרד ראש הממשלה, גוף שהוקם בשנה האחרונה בראשות ארז אסקל, לשעבר בכיר בחיל המודיעין. עד היום עסק המטה בתוכנית הלאומית ל-AI ובמכרזים בתחומי המחשוב, ועכשיו הוא מקבל לראשונה סמכות של שומר סף: הוא יבחן אם ליזם יש ידע וניסיון בהקמת חוות שרתים, יכולת מימון מוכחת ולקוחות ממשיים, כמו חברות ענן וחברות שמריצות מודלים של בינה מלאכותית. בקשה בלי לקוח אמיתי מאחוריה, גם אם היא מגובה בקרקע ובכסף, תתקשה לעבור.
מי מרוויח ומי מפסיד
בצד המרוויחים נמצאים קודם כל היזמים המנוסים עם המאזנים הגדולים. מי שכבר מפעיל חוות שרתים, מחזיק בלקוחות חתומים ויכול להעמיד ערבויות של מאות מיליונים, יקבל תור קצר יותר ושוק מסודר יותר, עם פחות מתחרים מדומים שמנפחים את המחירים של קרקעות ושל נקודות חיבור. חברות האנרגיה שכבר נכנסו למרוץ, שמביאות איתן יכולת לייצר חשמל בעצמן ולא נשענות על הרשת בלבד, מקבלות יתרון נוסף, כי משק חשמל עמוס יעדיף פרויקטים שמייצרים לפחות חלק מהצריכה שלהם. גם משקי הבית והתעשייה מרוויחים: הגבלת ההקצאה לכ-2.5 גיגה-וואט נועדה לוודא שהבינה המלאכותית לא תבוא על חשבון אספקת החשמל לכל השאר.
בצד המפסידים נמצא כל מי שהמודל שלו היה נדל"ני יותר ממחשובי. יזמים שהגישו בקשות בחינם על עשרות מגרשים, בתקווה למכור את הקרקע עם אישור החיבור ברווח גדול, יצטרכו עכשיו לבחור: להעמיד ערבויות ענק על כל בקשה, או לוותר. בעלי קרקעות שראו את השווי שלהן מטפס על סמך בקשת חיבור סמוכה עלולים לגלות שהבקשה נמחקה. וגם היזמים הגדולים ייאלצו להצטמצם: מי שביקש 12 גיגה-וואט לא יעמיד ערבויות על כולם, ויצטרך להחליט אילו אתרים באמת שווים לו את הכסף. בינתיים כולם משלמים מחיר של אי ודאות, עם חשש מביטול חוזים מול לקוחות עתידיים כל עוד הקריטריונים לא נסגרו סופית.
ישראל מפעילה היום יותר מ-40 מרכזי נתונים בהספק כולל של כ-400 מגה-וואט בלבד, והמודל העסקי של הענף בנוי על ביקוש שרובו עוד לא הגיע: חברות ענן גלובליות, מודלים של AI שדורשים חשמל וקירור בהיקפים חסרי תקדים, וממשלה שרוצה יכולות מחשוב ריבוניות בתוך הגבולות. ההכרעה מי יקים את התשתית הזאת ובאיזה קצב תעצב את מפת הכוח בענף לעשור הקרוב. את המתווה הסופי אמורה רשות החשמל לפרסם להערות הציבור בחודשים הקרובים, והחלוקה מחדש של האישורים תתחיל אחריו.
