רשות החשמל מציעה לפתוח מחדש את הדרך לחיבור חוות שרתים לרשת, אבל תחת מגבלות חדשות שנועדו למנוע מצב שבו גל הביקושים מצד ענקיות הטכנולוגיה ויזמי ה-AI מכביד על מערכת החשמל. לפי המתווה המוצע, יוקצו 1,000 מגה וואט לחיבורים חדשים, כאשר כל מתקן יוגבל להספק של עד 200 מגה וואט. אם המכסה תמומש במלואה, חוות השרתים עשויות להגיע לכ-20% מצריכת החשמל המשקית בישראל. מדובר בשיעור חריג בקנה מידה בינלאומי, שעשוי להציב את ישראל בין המדינות שבהן נתח הדאטה סנטרים בצריכת החשמל הוא מהגבוהים בעולם.

מ-27 אלף מגה וואט של בקשות למכסה של 1,000

המתווה מגיע לאחר שביולי הורתה הרשות לנגה לעצור זמנית את מתן התשובות לבקשות חדשות של חוות שרתים. הסיבה היתה היקף בקשות חריג של כ-27 אלף מגה וואט - סדר גודל שלא ניתן היה לחבר לרשת בלי לבחון מחדש את סדרי העדיפויות ואת ההשפעה על שאר המשק.

מאז קיימה הרשות בחינה של התחום שכללה שיחות עם יזמים וחברות טכנולוגיה, השוואות בינלאומיות ועבודה עם משרד האנרגיה, האוצר, משרד המשפטים והמטה לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה. כעת היא מפרסמת להתייחסות הציבור את המסקנות הנוגעות לחוות שרתים בהספק של יותר מ-8 מגה וואט.

כבר הבוקר פורסם בביזפורטל כי הרשות צפויה להגביל חוות שרתים בודדות ל-200 מגה וואט כחלק מהניסיון להתמודד עם הצפת הבקשות ולמנוע תפיסה של קיבולת רשת שלא תתממש בפועל. לכתבה מהבוקר בביזפורטל

מי שרוצה חשמל יצטרך להוכיח שהפרויקט אמיתי

אחד השינויים המרכזיים במתווה הוא הדרישה לבטוחות משמעותיות. יזמים עשויים להידרש להעמיד בטוחות בהיקף של כ-2 מיליון שקל לכל מגה וואט של חיבור, כך שבקשה לחווה בהספק של 100 מגה וואט עשויה לחייב בטוחות של כ-200 מיליון שקל. המטרה היא לצמצם בקשות ספקולטיביות ולמנוע מצב שבו יזם שומר לעצמו מקום ברשת במשך שנים בלי יכולת ממשית להקים את הפרויקט. לצד הבטוחות ייקבעו גם לוחות זמנים להשלמת עבודות החיבור, דרישות סטטוטוריות ותנאים טכניים נוספים.

החוות יידרשו גם להציג פתרונות גיבוי ויכולת ייצור עצמית שתאפשר להן להתמודד עם מנגנוני השלת עומס באירועי קיצון. מבחינת רשות החשמל, מדובר בדרך להכניס צרכני חשמל גדולים מאוד לרשת מבלי לפגוע ביכולת לספק חשמל למשקי בית, לתעשייה ולתחבורה.

עם זאת, גם עמידה בתנאי הסף לא תבטיח בהכרח חיבור. הרשות מבקשת כעת את עמדת הציבור לגבי קריטריונים נוספים שיקבעו מי יקבל עדיפות במקרה שבו הביקוש ימשיך להיות גבוה מהקיבולת הזמינה.

הדילמה היא רחבה יותר מהקמת חוות שרתים. מצד אחד, המדינה רוצה למשוך השקעות בענן, AI ותשתיות מחשוב, תחומים שצורכים כמויות גדולות של חשמל אבל גם יכולים להפוך לחלק משמעותי מהכלכלה המקומית. מצד שני, כל מגה וואט שמוקצה לדאטה סנטר הוא קיבולת שאינה זמינה באותו רגע לצרכים אחרים.

הרשות מדגישה כי נכון לעכשיו אינה צופה השפעה משמעותית על תעריף החשמל לצרכנים. להערכתה, יציבות משק החשמל בישראל מאפשרת בשלב זה להימנע ממנגנוני הגנה מורכבים על התעריף מהסוג שנדרש בחלק מהשווקים בארה"ב, שבהם התרחבות מהירה של דאטה סנטרים כבר מעוררת ויכוח על מי צריך לממן את הרחבת התשתיות.

• סאנפלאואר מקדמת שני פרויקטים בפולין בהשקעה של עד 56 מיליון אירו
• מהפכת ה-AI משנה את שוק החשמל: גולדמן זאקס צופה צמיחה של 3.5% בשנה עד 2030

ישראל רוצה את ה-AI - אבל לא בכל מחיר

ההחלטה משקפת שינוי בגישה כלפי חוות השרתים: במקום לאפשר למרוץ אחר חיבור לרשת להתנהל ללא מסגרת מוגדרת, הרשות מנסה להפוך את החשמל עצמו למשאב שמוקצה לפי היתכנות, מוכנות ויכולת ביצוע.

עבור היזמים, המשמעות היא שהיתרון לא יהיה רק למי שמגיש בקשה מוקדם, אלא למי שיכול להוכיח שהפרויקט בשל, ממומן וניתן להקמה בלוחות הזמנים שנקבעו. הדרישה לבטוחות בהיקפים גבוהים עשויה להרחיק חלק מהשחקנים הקטנים ולהשאיר את השוק בעיקר בידי חברות בעלות גב פיננסי משמעותי.