שאול אלוביץ (צילום: תמר מצפי)
שאול אלוביץ (צילום: תמר מצפי)
פרסום ראשון

ביהמ"ש: אפשר יהיה לחייב את אלוביץ במלוא חובות יורוקום נדל"ן

השופטת סיגל יעקובי דחתה את בקשתו של אלוביץ לקבוע, כי מפרקי יורוקום נדל"ן אינם יכולים לתבוע ממנו 100 מיליון שקל בטענה למרמה ובלא צורך להוכיח קשר סיבתי בין מעשיו לחובות

איתמר לוין |

מפרקיה של חברת יורוקום נדל"ן יכולים לתבוע את בעל השליטה לשעבר, שאול אלוביץ, על פי סעיף 373(א) לפקודת החברות. סעיף זה מאפשר להטיל עליו אחריות לכל חובות החברה, אם יוכח שניהל את עסקיה בתרמית, וזאת בלא להוכיח קשר סיבתי בין מעשיו לבין החובות. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, סיגל יעקובי, בדחותה של בקשתו של אלוביץ למחוק סעיף זה מהתביעה נגדו, העומדת על 100 מיליון שקל. תביעה זו נפרדת מכתבי האישום נגד אלוביץ בנוגע להתנהלותו בקבוצת בזק ולחלקו הנטען בתיק 4000 נגד בנימין נתניהו.

יורוקום נדל"ן הייתה חלק מקבוצת יורוקום בה שלט אלוביץ, ואשר באמצעותה שלט גם בקבוצת בזק. הצו לפירוקה ניתן במאי 2018 - למעלה משנה לפני שנכנס לתוקפו חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי. לוח זמנים זה הוא שיצר את הסוגייה המשפטית התקדימית שהובאה להכרעתה של יעקובי. אם הייתה מתקבלת בקשתו של אלוביץ, הייתה התביעה מוגבלת לעילות מרמה ותרמית על פי הדין הכללי - מה שהיה מחייב את המפרקים להוכיח קשר סיבתי בין מעשיו של אלוביץ לבין החובות הנטענים.

מפרקי יורוקום נדל"ן, עוה"ד שאול קוטלר ושולי גולדבלט, ביקשו בינואר 2023 - במסגרת תיק הפירוק - לחייב את אלוביץ לשלם לקופת הפירוק 370 מיליון שקל בגין חובות החברה. לחילופין, הם ביקשו לחייב אותו לפצות אותה ב-780 מיליון שקל על נזקיה הנטענים. בהמלצת בית המשפט, העבירו קוטלר וגולדבלט בשנת 2025 את התביעה לפסים רגילים, במסגרת תביעה בסך 100 מיליון שקל. כאמור, הם ביקשו לבסס אותה הן על סעיף הרוחב של ניהול חברה בתרמית, והן על עילות ספציפיות של מרמה ותרמית.

אלוביץ הזכיר את החלפת סעיף 373(א) בסעיף 290(1), לפיו בית המשפט רשאי לקבוע "כי נושא המשרה יישא באחריות לנזקים שנגרמו לתאגיד כתוצאה מניהול התאגיד במרמה" - דהיינו, יש להוכיח קשר סיבתי בין המעשים לנזקים. לטענתו, מאחר שסעיף 373 היה בעל אופי עונשי - יש להחיל את הנורמה בתחום הפלילי, ולפיה יופעל סעיף מקל שנכנס לתוקפו לאחר תחילת ההליך. לשיטתו, אמנם חוק חדלות פרעון נכנס לתוקף לאחר פירוק יורוקום נדל"ן, אך יש להחיל על התביעה נגדו את ביטול סעיף 373.

קוטלר וגולדבלט טענו, כי אלוביץ אינו יכול לבצע סינון מוקדם של עילות התביעה, סעיף 373 אינו עונשי מעין-פלילי, וגם הדין הכללי מכיר באפשרות של הטלת אחריות בגין מרמה גם בלא הוכחת קשר סיבתי. עוד טענו, כי חוק חדלות פרעון החדש אינו חל על הליכים שהחלו לפני כניסתו לתוקף. הממונה על חדלות פרעון סבר גם הוא, שהחוק החדש אינו חל על הליך זה, שנפתח מוקדם יותר.

הוראת המעבר ברורה

יעקובי מתחילה בלשון חוק חדלות פרעון, לפיה "על הליכי פירוק לפי פקודת החברות... שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה". אלוביץ טען, כי התביעה נגדו איננה הליך פירוק ולכן סעיף מעבר זה אינו חל עליה. יעקובי אינה מסכימה עימו: "אין המדובר בתביעה על פי עילה שעמדה לחברה עובר לפירוק, אלא תובענה הנלווית להליך הפירוק ושואבת ממנו את עצם קיומה".

יעקובי מוסיפה: "גם תכלית הוראת המעבר מובילה לאותה תוצאה. הוראת המעבר נועדה להבטיח רציפות נורמטיבית ולמנוע החלה של שתי מערכות דינים על הליך חדלות פירעון אחד. אכן, פרשנותו של הממונה אינה מחייבת את בית המשפט, אלא שבעניינו, אני סבורה עמדת הממונה מבוססת ומעוגננת בלשון החוק ותכליתו. מנגד, פרשנותו של אלוביץ' מובילה לתוצאה שאינה מתיישבת עם תכלית זו: זכויותיה של אותה קופת נשייה, בגין אותם מעשים, ייגזרו מן המועד שבו הוחלט, מטעמים של יעילות והוגנות דיונית, לברר את התביעה בהליך נפרד".

עוד דוחה יעקובי את ההשוואה שעשה אלוביץ בין סעיף 373 לבין דיני העונשין. סעיף זה אינו יוצר עבירה פלילית, אלא מאפשר הצהרה במישור האזרחי על אחריות נושא המשרה לחובות החברה. הוראת המעבר, כאמור, מחילה במפורש את סעיף 373 על הליכים שנפתחו לפני חוק חדלות פרעון החדש - שאיננו הסדר מקל, אלא הסדר חדש. את אלוביץ ייצגו עוה"ד ארז דר-לולו, אלה בן-דור וצח כהן; את קוטלר וגולדבלט ייצגו עוה"ד נמרוד לאופר-שקד ודניאל טבקוב-סדן; ואת הממונה - עו"ד אסף ברקוביץ.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה