הבעל דרש את הבית תמורת 900 אלף למרות שהוערך ב-4.15 מיליון - מה קבעה השופטת

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה את תביעתו של גרוש שביקש לקבל לידיו את הבית שנבנה על המגרש המשותף לו ולגרושתו, תמורת 900 אלף שקל שיעביר לה. השופטת גלי רון קבעה כי הצדדים יפעלו לפי הסכם הגירושין שלהם: בתוך 30 יום מקבלת טופס 4, האישה תעביר לבעל רבע משווי הבית לפי הערכת שמאי. רק אם לא תעשה זאת, היא תקבל בחזרה את מה שהשקיעה ועוד 400 אלף שקל, והבית יעבור במלואו לבעל.

באותו פסק דין נדחתה גם בקשת האם להגדיל את המזונות של שלוש הבנות ל-2,100 שקל לכל אחת. השופטת השאירה את הסכום שנקבע בהסכם, אבל מינתה את האם ל"הורה מרכז" שינהל את חשבון המזונות המשותף. בחשבון הזה הצטברו כ-70 אלף שקל, והכסף לא שימש את הבנות.

מה נקבע בהסכם על המגרש?

בני הזוג נישאו ב-2016 והתגרשו בתחילת 2023. ב-2017 קנו מגרש שנרשם על שם שניהם בחלקים שווים, אבל הבנייה החלה רק ב-2021, כארבע שנים אחרי הקנייה. את ההסכם עם הקבלן חתם הבעל לבדו. במאי 2022 חתמו השניים על הסכם שלום בית ולחילופין גירושין, שקיבל תוקף של פסק דין.

לפי ההסכם, עלויות הבנייה ימומנו במשותף. בשלב הראשון הבעל יעמיד את המימון, ואחרי קבלת טופס 4 ייטלו בני הזוג משכנתא לפי הערכת שמאי, והכסף יעבור לבעל להחזר ההלוואות. חלקה של האישה במימון נקבע על 700 אלף שקל. ההסכמים בין בני זוג נועדו לתת ודאות, אבל הסכם בין בני זוג לא תמיד מבטיח ודאות מלאה כשהנסיבות משתנות.

סעיף נפרד קבע מה קורה אם הצדדים נפרדים לפני שנלקחה משכנתא. האישה תשיב לבעל רבע מהערכת השמאי, ואם לא תעמוד בכך יוחזרו לה 700 אלף שקל, בתנאי שהעבירה אותם, ועוד 400 אלף שקל, והבעלות בבית תעבור לבעל. באוקטובר 2022 הודיע הבעל על הפרידה, לפני שנלקחה משכנתא.

מי שילם על הבנייה?

ביוני 2023 הגיש הבעל תביעה לאכיפת ההסכם. "אכיפת ההסכם משמעה, שהבעל יעביר לאישה סך הכולל של 900,000 ₪ ובתמורה יועבר הנכס המשותף, המצוי בבנייה, לבעלותו המלאה", נכתב בתביעה. לטענתו, האישה הפרה את ההסכם הפרה יסודית כשהעבירה רק 500 אלף שקל מתוך 700 אלף. הוא טען שנשא לבדו בהוצאות הבנייה, ושנצבר חוב של כ-630 אלף שקל.

האישה ביקשה לדחות את התביעה ולפרק את השיתוף בבית במכירה, כך שכל צד יקבל מחצית. שמאי מטעמה העריך את הבית ב-4.15 מיליון שקל. לטענתה, הבעל הסתיר ממנה מידע על הבנייה, והיא זכאית לחלק שווה. "מגיע לי את החצי כאילו מהבית", אמרה בחקירתה.

השופטת קבעה כי מעבר ל-500 אלף השקלים שהעבירה האישה, הכסף לבנייה הגיע מהבעל ומבני משפחתו. האישה עצמה העידה: "אני לא עקבתי אחרי הכסף". השופטת דחתה את טענתה שהבנייה מומנה מכספים משותפים, וציינה שהאישה ידעה כי עליה לשלם כדי לקבל את חלקה בבית.

למה הבעל לא קיבל את הבית?

למרות זאת, תביעת הבעל נדחתה. "עולה מן האמור, כי אין כל בסיס לטענת האיש, כי האישה הפרה את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא העבירה את מלוא חלקה במימון בסך 700,000 ₪", כתבה השופטת. לפי ההסכם, הפיצוי של 400 אלף שקל והעברת הבית לבעל חלים רק אם האישה לא תשלם לו רבע משווי הבית במועד שנקבע.

• מימנה 1.16 מיליון שקל בדירה, והבעל עדיין מקבל רבע ממנה
• ריבית והצמדה על חוב מזונות: גרוש ביקש לבטל, ובג"ץ דחה את העתירה

המועד הזה עוד לא הגיע. הבית טרם קיבל טופס 4, כפי שאישר הבעל עצמו בדיון. השופטת שאלה אותו מה יקרה אם האישה תעביר לו רבע מהערכת השמאי, והעירה: "אם היא מחזירה לך רבע, אז ממשיכים עם ההסכם הזה!".

הבעל ביקש גם לחייב את האישה בחלק מהחוב לקבלן, אבל השופטת דחתה את הדרישה, משום שההסכם עם הקבלן נחתם רק על ידו. "לפיכך, אני קובעת כי על הצדדים לפעול לפי הוראות ההסכם, כתובו ולשונו", פסקה. אם האישה תשלם את הרבע בתוך 30 יום מקבלת טופס 4, השניים ימשיכו לפי הסעיף שמסדיר את עתיד הבית המשותף. לפי השמאות שהוגשה, רבע מהשווי הוא קצת יותר ממיליון שקל.

בעניין הריהוט, הבעל אישר בחקירתו שלא שילם לאישה 20 אלף שקל כפי שנקבע בהסכם, והשופטת קבעה שהיא זכאית לסכום. מחלוקות על דירה משותפת אחרי פרידה מגיעות לבתי המשפט בתצורות שונות, כמו במקרה של בני זוג שהתגרשו, חזרו לחיות יחד והדירה נותרה משותפת.

האם משכורת גבוהה יותר מצדיקה מזונות גבוהים יותר?

בהסכם נקבעו משמורת משותפת וזמני שהות שווים. כל הורה מפקיד 1,800 שקל בחודש לחשבון בנק משותף, יחד 3,600 שקל ו-1,200 שקל לכל בת, ומממן את ההוצאות בזמן שהבנות אצלו.

במרץ 2023 תבעה האם מזונות של 2,100 שקל לכל בת, מחצית מהוצאות המדור ו-75% מההוצאות החריגות. לדבריה, ההסכם נחתם תחת לחץ, והאב לא משתף פעולה בשימוש בחשבון. בכתב התביעה נכתב שהיא לא יכלה לשער "כי לעת פרידת הצדדים, בצוק העיתים, לא תעבוד ותשתכר". האב השיב שלא חל שינוי נסיבות מהותי מאז החתימה.

• טען ל-7,500 שקל בחודש בשחור, ויקבל 54 אלף שקל משומרה
• רוכב אופנוע נהרג בדרך לעבודה: הפול ישלם למשפחתו 1.9 מיליון

השופטת ציינה שבזמן אישור ההסכם השתכרה האם 2,400 שקל בחודש, והיום היא משתכרת 11,700 שקל נטו ועוד 600 שקל מהוראה. "לכן, טענה זו אינה יכולה להצדיק הגדלת דמי המזונות", כתבה. האם אישרה בחקירתה שההסכם גובש בגישור שנמשך כשנה ושהציגה אותו לעורכת הדין שלה. "אני לוקחת את האחריות הזאת", אמרה.

עם זאת, השופטת מצאה שהחשבון המשותף לא עובד. היתרה בו הגיעה לכ-70 אלף שקל, והאב עצמו אמר בחקירתו: "אין שיתוף פעולה". מעכשיו האם תנהל את החשבון, ושני ההורים ימשיכו להפקיד בו את הסכום שנקבע. הכללים לחלוקת מזונות ילדים מגיל 6 בין שני ההורים השתנו בשנים האחרונות, אבל כאן ההורים קבעו את החלוקה בעצמם. גם בקשת האם לשנות את המשמורת נדחתה, וכל צד יישא בהוצאותיו.