אייר בי אנד בי
צילום: Pixabay
הטור של גרינברג

חברת האירוח האלטרנטיבי שמתקרבת לשיא כל הזמנים

כשמגפת הקורונה פרצה ב-2020, היא איימה לחסל את Airbnb בגלל העצירה בפעילות התיירות והנופש הגלובלית. אבל בזכות המייסד-המנכ"ל הצליחה החברה להתאושש ואף להנפיק בוול סטריט ולכבוש את מעמדה כמובילה הבלתי מעורערת של התעשייה שלה וכמי שמגדירה את הקטגוריה כולה שהמומחים מאמינים שהיא נמצאת רק בתחילת דרכה

שלמה גרינברג |


כאשר מפקפקים בהיקף התרומה הכלכלית של מהפכת הטכנולוגיה כדאי למפקפקים לשאול עצמם מה גודלה של תעשיית האירוח הביתי לטווח קצר וארוך, חוויות ושירותים (The global homestay market או "כלכלת השיתוף באירוח"). כן, הכוונה היא לתעשייה שכיום מובילה חברת Airbnb (סימול:ABNB). 

מדובר על תעשייה שבתחילת המאה כמעט ולא הייתה קיימת והשנה תגיע למכירות של למעלה מ-39 מיליארד דולר, וחזויה לגדול להיקף של 112 מיליארד עד 2024, קצב צמיחה שנתי מצטבר של 14%. 

החלום התחיל ב-1995 כאשר חברת הנסיעות, התיירות והנופש אקספדיה (סימול:EXPE) הוציאה לשוק את חברת Vrbo שניסחה מחדש את כללי המשחק בעולמות התיירות והנדל"ן הגלובליים ולמעשה יצרה את התשתית להתפתחות תעשיית האירוח הביתי, 12 שנים מאוחר יותר. 

זה קרה ב-2007, כאשר שני חברים מסן פרנסיסקו, מהנדס העיצוב בריאן צ'סקי ומהנדס הגרפיקה ג'ו גביה (שמאוחר יותר עזב כאשר מונה על ידי הנשיא טראמפ למעצב של הסטודיו הלאומי של ארה"ב לעיצוב), יזמו רעיון שנועד לסייע במימון תשלומי שכר הדירה שלהם. השניים הציבו מזרן מתנפח בסלון דירתם והפכו את המקום ל"לינה וארוחת בוקר" למבקרים בעיר שהתקשו באותם ימים למצוא מקום לינה. 

לאחר שהרעיון זכה להצלחה רבה, הבינו השניים כי מדובר בהזדמנות עסקית פוטנציאלית, במיוחד לאור העובדה שב-2006 השיקה אמזון את AWS והפכה את מחשוב הענן למוצר מדף נגיש לכל חברה ומפתח. בקיץ 2008 הם הקימו אתר אינטרנט בשם Airbedandbreakfast.com שהציע פתרונות לינה לטווח קצר בצירוף ארוחת בוקר, עבור אנשים שלא הצליחו להזמין חדר במלון בשל העומס בשוק. 

צ'סקי וגביה הופתעו מגודל הביקוש והחליטו להקים חברה בשם "AirBed & Breakfast". הם עשו זאת באמצעות השקעה עצמית שהכסף עבורה הגיע ממכירת דגנים לארוחות בוקר בוועידה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב. קופסאות הדגנים נשאו את שמות המועמדים לנשיאות דאז, ברק אובמה וג'ון מקקיין. באותה ועידה פגשו השניים את מדען המחשבים הידוע פול גרהאם ששכנע אותם להיפגש עם אנשי "מאיץ הסטארטאפים" Y Combinator (אלוף הצלחות של חברות ההזנק) שהשקיעו בהם 20 אלף דולר בעבור 6% מהחברה (הערכת חברה של 330,000 דולר, שכיום שווה 31 מיליארד). ב-2011 חצה שווי החברה מיליארד דולר.

מגפת הקורונה כמעט חיסלה את החברה. המגפה עצרה את הנסיעות ברחבי העולם והובילה לצניחה של למעלה מ-70% בהזמנות ל-Airbnb בהשוואה לשנה הקודמת, והחברה פיטרה כרבע מכוח העבודה שלה.

אבל המייסד-מנכ"ל של החברה, צ'סקי, שהוכיח את עצמו כמנהל מוכשר ובעל רעיונות, הסיט את המיקוד לטיולים מקומיים ולאירועים מקוונים, כגון שיעורי בישול וירטואליים והופעות שבהם יכלו הלקוחות להשתתף מהבית, והחברה הצליחה לצלוח את המשבר עם צמיחה חזקה ואפילו עברה, לראשונה, לרווחיות. 

שווי של 100 מיליארד ביום המסחר הראשון

בדצמבר 2020 יצאה Airbnb להנפקה ציבורית ראשונה, אחת הגדולות ביותר באותה שנה שהובילו מורגן סטנלי וגולדמן זאקס. מחיר המניה נקבע על 68 דולר ובמהלך יום המסחר הראשון הוא הוכפל, מה שהעניק לחברה שווי שוק של למעלה מ-100 מיליארד דולר. 

לאורך השנים הוביל צ'סקי את החברה משיא לשיא וזאת למרות התנגדויות שונות של רשויות מוניציפליות בארה"ב, כמעט כל הערים הגדולות, שטענו שהחברה גורמת להעלאת מחירי ההשכרה ופוגעת באפשרויות ההשכרה של תושבים מקומיים. 

גם ההתפשטות הגלובלית של החברה נתקלה בבעיות. תושבים בערים רבות באירופה טענו שהתחלופה התכופה של שוכרים לטווח קצר משבשת את חיי השכונה, וערים באירופה כמו ברצלונה, פריז ואמסטרדם, הנהיגו נהלי רישוי ואכיפה מחמירים יותר במטרה להגביל את מספר הנכסים המוצעים להשכרה, ולהבטיח שדירות רבות יותר יישארו זמינות עבור התושבים. בנוסף נאלצה החברה להילחם בהאשמות גזענות בכל רחבי העולם. אבל צ'סקי לא ויתר. הוא האמין שהחברה מציעה אלטרנטיבה כלכלית ממשית, והצמיחה נמשכה ובעוצמה. 

נכון לשנת 2026 החברה רווחית, אם כי התוצאות שלה לא אחידות לאורך השנים, מה שמוביל לזעזועים במניות. הסיבה לתנודות בתוצאות העסקיות קשורה בעיקר בהתמודדות מול שיעורי ריבית שעולים ופוגעים בביקוש ובהתמודדות מול תחרות עזה שהולכת וגדלה מצד רשתות בתי מלון ושירותי הזמנות מתחרים כגון Booking.com ו-Vrbo שלאקספדיה וכמובן בהתמודדות עם ציפיות צרכנים שמשתנות כל הזמן בשל חוסר הוודאות.

השחקנית הדומיננטית בעולם בתחומה

הסיכום לפיכך הוא כדלקמן: Airbnb היא החברה המובילה הבלתי מעורערת והשחקנית הדומיננטית ביותר בעולם בתחום ההשכרה לטווח קצר והאירוח האלטרנטיבי. היא לא רק מובילת שוק מבחינת נתח שוק והכרה גלובלית, אלא היא זו שמגדירה את הקטגוריה כולה עד לרמה ששמה הפך ייצוגי למגזר והנישה הולכת וגדלה במהירות כאשר המומחים מאמינים שהנישה נמצאת רק בתחילת דרכה. 

Airbnb החזיקה מעמד טוב יותר משוק הטכנולוגיה הרחב במהלך הנפילות הגדולות של ה-5 בנובמבר וזאת לפני שקפצה בעקבות דוח הרווח שלה ברבעון האחרון. ההכנסות ברבעון השלישי עלו הרבה מעבר לציפיות, ההזמנות גדלו משמעותית, וההנהלה העלתה את תחזית השנתית כולה. הודעת החברה על תוכנית רכישה חוזרת חדשה של מניות בסך 12 מיליארד דולר מהווה תוספת חשובה לצד התחזיות העסקיות החזקות, ולבסוף, הנכס החשוב של החברה, כפי שרואים בצורה שהיא מתקדמת, הוא צ'סקי שבהחלט מזכיר מנהלים ברמה הגבוהה ביותר כך שאין זה פלא שהמשקיעים אוהבים את המניה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

"הבעיה" היא שהמניה מושפעת מאוד מהחששות להאטה כלכלית שמרחפות על ארה"ב כל בזמן, בעיקר בעקבות העלאות הריבית, העלויות שמושפעות ממחירי הנפט, הערכות המניות הגבוהות וחוסר הוודאות הפוליטית בעולם. אלה דאגות שבדיעבד השפיעו שוב ושוב על מחיר המניה מאז הופיעה בבורסה והבעיות הללו ימשיכו להשפיע גם בעתיד הנראה לעין. 

עצתי היא לעקוב מקרוב אחרי החברה ולנצל את תגובת המניות למצב הכלכלי, במיוחד לתחזיות שליליות שמולן מתנהגת המניה בקיצוניות יתר ונוצרות הזדמנויות קנייה, בדיוק כפי שההפך נכון גם הוא.

תעשיית החלל תופסת תאוצה

אם Airbnb מייצגת נישה קטנה, חדשה, בעלת פוטנציאל גדול שיצרה המהפכה הטכנולוגית, הרי שמה שקורה בתעשיית החלל זה סיפור גדול בהרבה ובעיקר בגלל שהתעשייה הזו, שכולה תוצאה של מהפכת הטכנולוגיה נטו, עוברת במהירות מביקושים שמגיעים למוצריה מממשלות לתעשייה שהביקוש למוצריה מגיע מהסקטור הפרטי וממגזרים רבים. 

התעשייה, אליבא דמומחים, צפויה לגדול מהיקף של כ-650 מיליארד דולר כיום להיקף של 1.8 טריליון דולר עד שנת 2035. הירידה בעלויות השיגור, שימוש בטילים רב-פעמיים וטכנולוגיות לוויינים קטנים יותר הופכים את המסלול סביב כדור הארץ לשוק נגיש, התומך באופן ישיר בתעשיות יומיומיות על פני כדור הארץ.


חללית של SpaceX
חללית של SpaceX - קרדיט: Pixbay


שורה ארוכה של חברות כמו AST SpaceMobile (סימול:ASTS), Firefly Aerospace (סימול:FLY). ספייסX (סימול:SPCX), Rocket Lab (סימול:RKLB) ואחרות הפתיעו את המשקיעים בתוצאות שגדלות במהירות ברבעונים האחרונים ובקצב שלא היינו רגילים לו בעבר, שלא להזכיר ענקיות בהובלת GE אירוספייס, RTX, Honeywell ועוד. 

SpaceX, למשל, שהיא המסוקרת ביותר כרגע, הציגה תוצאות שהיכו בגדול את ציפיות וול סטריט לרבעון השלישי של 2026 כאשר הודות לצמיחה אקספוננציאלית במגזרי הבינה המלאכותית וסטארלינק הפכה החברה הפסד נקי של 1.1 מיליארד דולר שנרשם בשנה הקודמת לרווח נקי של 4.4 מיליארד דולר.

מה שהכי חשוב הוא שהתוצאות של כל החברות שהזכרתי, עלו בעיקר מהפעילות בתחום האזרחי, הלא ממשלתי וזאת למרות השקעות העתק של נאס"א וסוכנויות אחרות שלפיהן נחיתות מאוישות על הירח מתוכננות כעת לתקופה שבין 2028 ל-2030 ומשימות בלתי-מאוישות למאדים, שכוללות הבאת דגימות והובלת מטען, צפויות לצבור תאוצה לקראת סוף שנות ה-20. 

גם סין ויפן מגדילות את השקעותיהן גם בתחום יישוב הירח וגם במאדים, וגם ישראל זזה לחלל כאשר חברת "רקיע", שהוקמה לאחר משימת שיגורו לחלל של האסטרונאוט איתן סטיבה ובהובלתו, מובילה יחד עם סוכנות החלל הישראלית משלחת חסרת תקדים לכנס Expo Tech Space החשוב שיתחיל בשבוע הבא בגרמניה כדי להכניס חברות ישראליות לאקוסיסטם שצומח עם פוטנציאל אדיר. כל מי שמתבכיין על סוף תעשיית ההייטק הישראלית אינו מבין שאנחנו רק בהתחלת הדרך ולא משנה איזו ממשלה תקום כאן.

בקיצור, מה שהתחיל כמרוץ לשיגור רקטות ולוויינים הופך במהירות לתעשייה שתשנה את הכלכלה העולמית. חברות מהסוג שהזכרתי ואחרות מפתחות תשתיות תקשורת, שיגור ומחשוב חדשות (ענקיות התקשורת האמריקאיות AT&T, ורייזון, ו-Mobile-T כמו ספקיות האינטרנט והפס הרחב כמו קומקאסט וצ'רטר מביעות חששות בעיקר מלוויני סטארלינק).

וול סטריט בהחלט מאמינה בהצלחת התעשייה ומדברים היום על הרבה מעבר לכדור הארץ, כאשר המשקיע המיליארדר רון בארון מעריך ש-SpaceX עשויה להגיע לשווי של 20 עד 50 טריליון דולר בתוך עשור, ואילו אילון מאסק עצמו מדבר על שווי של התחום שבעתיד יעלה על היקף הכלכלה העולמית כולה.

במה להשקיע בתעשיית החלל

דעתי היא שכדאי להתרכז בסלים כי הבחירה ב"מניה מנצחת" קשה מאוד וסלי השקעה צצים בתחום כפטריות לאחר הגשם. גם כאן יש בעיה של בחירה בין מה שמכונה "סלים שמתמקדים בתעשיית החלל האזרחית בלבד (Pure players)" למה שמכונה "סלי היציבות הביטחוניים". המשקיעים הצעירים יותר אוהבים את ה-Pure players כיוון שאלו מתמקדים בחברות שמתמקדות יותר בצד האזרחי כמו ASTS, FLY, RKLB ו- SPCX, אבל רוב המשקיעים עדיין מעדיפים את ענקיות הביטחון והחלל כמו LMT, BA, GE, HON וחברותיהן, חברות שמשלבות פעילויות ביטחוניות ואזרחיות.

את הקבוצה הראשונה מייצגים סלים כמו UFO, NASA ו-ARKX שכולם כוללים, כמובילות, את מניות ה-Pure play שהזכרתי וכמותן, וגם ישנו הסל המעניין ROKT שאינו בדיוק Pure player בחלל אלא סל שמשקיע בכל החברות שנכנסות להגדרה של "final frontiers" (כמו המניה שמובילה בסל, FET, שעיסוקה בתחום האנרגיה העתידית). ROKT הובילה את הסלים הנ"ל בשנה האחרונה.

בקבוצה השנייה תמצאו סלים ממשפחת ה-Aerospace & Defense כמו ITA שהוא הגדול מכולם ובראשו GE (שהיא החברה בודדה שמתאימה ביותר להגדרת ה-Aerospace & Defense), RTX, BA, LMT ו-TDG ואחריו תמצאו סלים כמו PPA, SHLD ורבים אחרים. 

כל ה-Pure players מלבד NASA היכו, בשנה האחרונה, את ITA ואת שאר סלי ה-Aerospace & Defense. הסל ROKT היכה את כולן גם בחמש השנים האחרונות בעיקר, לדעתי, בשל היקף החלום שהסל מציע.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. 



הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה