קניון עזריאלי
צילום: תמר מצפי

עזריאלי תובעת 6.5 מיליון שקלים מעיריית חולון בגלל חניון הקניון

שלוש חברות בקבוצה של דנה עזריאלי טוענות שהעירייה ניצלה את כוחה כדי להוציא מהן כסף. בעירייה מגדירים את התביעה כחסרת בסיס, ודורשים תשלום על השימוש המסחרי
ענת גלעד |

כ-900 מקומות החניה של קניון עזריאלי בחולון, ברחוב גולדה מאיר, הגיעו לבית המשפט בתביעה של 6.5 מיליון שקלים. שלוש חברות מקבוצת עזריאלי, שבראשה עומדת דנה עזריאלי, תובעות את עיריית חולון סביב החניון, וטוענות שהעירייה ניצלה את סמכויותיה כדי לסחוט מהן תשלומים ונהגה כלפיהן בבריונות.

בעירייה דוחים את הטענות מכל וכל ורואים בתביעה ניסיון סרק. לגישתם, הקבוצה עושה בשטח שימוש מסחרי, ועל שימוש כזה היא חייבת לשלם לקופה הציבורית.

אם מחלקים את סכום התביעה במספר מקומות החניה, מתקבלים כ-7,200 שקל לכל מקום. ביחס לשטח הקניון, שמשתרע על כ-18 אלף מ"ר להשכרה, מדובר בכ-360 שקל למ"ר. לקבוצה שמחזיקה בנכס במלואו ומנהלת רשת של 15 קניונים ברחבי הארץ, הסכום אמנם נמוך יחסית, אבל המחלוקת היא על העיקרון: מי משלם על חניון שמשרת את הקונים, ולמי מותר לגבות עליו כסף.

הידעת?העירייה שותפה של עזריאלי
בעסקה להקמת פארק העסקים של עזריאלי בחולון נשארה העירייה שותפה בפרויקט בשיעור של כ-17.5%. נציגי העירייה יושבים במינהלת הפארק לצד אנשי הקבוצה. כך יוצא שהצדדים מתדיינים זה מול זה ובאותו זמן מחזיקים יחד בנכס.

הקניון נפתח ב-1998 בידי חברת IC, ועבר לקבוצת עזריאלי ב-2000, יחד עם רכישת החברה כולה. החניון שלו נבנה בארבע קומות מרתף, והעירייה כללה אותו לפני כשנתיים ברשימת החניונים התת-קרקעיים שייפתחו לציבור כמרחב מוגן בשעת חירום. שלושת החניונים שברשימה אמורים לקלוט יחד כ-25 אלף איש.

זו הפעם השנייה בתוך שלוש שנים שהקבוצה והעירייה נפגשות באולם. ב-2023 עתרו עזריאלי וחברת גמל תשואה, שותפתה בהקמת הקניון, נגד דרישה לשלם היטל של כ-1.1 מיליון שקל על שטחים ציבוריים פתוחים, בטענה שהעירייה מפלה אותן לרעה.

הידעת?הקניון שעבר יד עם חברה שלמה
קבוצת עזריאלי קיבלה את קניון חולון כחלק מרכישת חברת IC, שהקימה אותו. העסקה כללה נכסים נוספים של החברה. מאז הפך הקניון לאחד מנכסי הרשת הוותיקים באזור גוש דן.

הסכסוך מגיע בזמן שהקבוצה מגדילה את ההשקעה שלה בעיר. בפרויקט עזריאלי חולון 3, שמתוכנן להיות פרויקט המשרדים והמסחר הגדול בישראל, ייבנו ארבעה חניונים תת-קרקעיים עם כ-5,900 מקומות חניה. היקף כזה מחייב עבודה שוטפת מול מחלקות התכנון, הרישוי והגבייה של אותה עירייה. במקביל, הקבוצה מתמודדת עם שאלות של עלויות תפעול בנכסים אחרים, כפי שעולה מהניתוח "עבור עזריאלי 60 מגה-ואט בשנה כבר לא מובנים מאליהם" - האנליסט שעדיין רואה 40% אפסייד.

רשויות מקומיות מחפשות בשנים האחרונות מקורות הכנסה נוספים מנכסים מסחריים גדולים, והמחלוקות מגיעות יותר ויותר לבתי המשפט. להרחבה: עיריית אשדוד דורשת מבית הזיקוק ארנונה ב-266 מיליון שקל תוך חודש.

גם תושבי חולון מרגישים את מדיניות החניה של העירייה, שהתחילה לאחרונה לגבות תשלום על תווי חניה לתושבים ועוררה עצומה נגד המהלך. בתביעה של עזריאלי, בית המשפט יצטרך ככל הנראה להכריע אם חניון שמשרת קונים נחשב שימוש מסחרי שהעירייה רשאית לגבות עליו, וההכרעה עשויה להשפיע על קניונים נוספים בעיר.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה