עסקת secondary: כשהמניות הופכות לכסף, שאלת המס רק מתחילה

אחרי שנים של עבודה, סבבי גיוס והבטחות על הנייר, מגיעה ההודעה: משקיע מעוניין לרכוש חלק מהמניות שלכם. ההנפקה עדיין אינה באופק, אבל לראשונה אפשר להפוך חלק מההחזקה במניות החברה לכסף בחשבון הבנק.

זו ההבטחה של עסקת secondary: לא צריך לחכות למכירת החברה או להנפקה כדי לממש חלק מההצלחה. אלא שבין המחיר שנקבע בהסכם לבין הסכום שיישאר בחשבון הבנק, עומדת שאלה פחות חגיגית: בעד מה, בעצם, שולם הכסף? האם מלוא התמורה משולמת עבור המניות, או שחלק ממנה עשוי להיחשב לתגמול של עבודה אשר יהיה חייב במס שולי?

בסבב גיוס רגיל, החברה מקצה מניות חדשות והכסף נכנס לקופתה כדי לממן פעילות וצמיחה. ב- secondary נמכרות מניות קיימות, והכסף מגיע לבעלי המניות המוכרים. שתי העסקאות יכולות להתרחש באותו סבב, מול אותם משקיעים ובאותו מועד, אבל מבחינה כלכלית הן שונות. secondary עשוי גם לפתור בעיה מסחרית: המשקיעים רוצים לרכוש יותר מניות, אך החברה אינה מעוניינת לגייס סכום נוסף ולדלל עוד את בעלי המניות. רכישת מניות קיימות מאפשרת להגדיל את החזקת המשקיע בלי להגדיל את מספר המניות לצורך אותו חלק בעסקה.

מבחינת המוכרים, זו אינה קבלת כסף בלבד. הם נפרדים מנכס ומוותרים על האפשרות ליהנות מעליית ערכו בעתיד. זו נקודת המוצא הכלכלית לטענה שמדובר במימוש הוני. אבל נקודת מוצא זו אינה סוף פסוק בבחינת עמדתה של רשות המיסים. האם מדובר במכירת השקעה, או שחלק מהתמורה הוא למעשה תגמול על עבודה? זו אינה הבחנה ששמורה לעורכי דין ולרואי חשבון. עבור המוכרים, היא עשויה להיות שווה הרבה מאוד כסף.

עובד ובעל מניות גם יחד

רבים מהמוכרים ב- secondaryמחזיקים בשני כובעים: הם גם עובדים בחברה וגם בעלי מניות בה. העובדה שאדם מקבל משכורת, אינה הופכת כל הכנסה שלו לשכר. מנגד, הכותרת "מכירת מניות" אינה מבטיחה שכל סכום המשולם במסגרת העסקה ייחשב לעמדת לרווח הון לדעת רשות המיסים. השאלה היא מה הכסף נועד לקנות: את המניות, את עבודתו של המוכר, או שילוב של השניים.

אם חלק מהתמורה חורג משווי המניות הנמכרות, או מותנה בהמשך העסקה, בעמידה ביעדים אישיים או בוויתור על בונוס, נדרשת בדיקה אם התמורה כוללת למעשה רכיב שכרי. מנגד, מכירת מניות קיימות למשקיע חיצוני, ללא שינוי בתנאי העבודה וללא התחייבות חדשה להישאר בחברה, כמכירה הנתונה לבחירת המוכר, עשויה לתמוך באופי ההוני של המכירה. אין כאן מבחן יחיד ומכריע: גם תשלום ממשקיע חיצוני עשוי להיות קשור לעבודה, וגם תנאי הנוגע להמשך העסקה אינו מלמד בהכרח שכל התמורה היא שכר. יש לבחון את מכלול הנסיבות ואת הסדר המס החל על העסקה.

מניות רגילות מול מניות בכורה

אחת השאלות הרגישות מתעוררת כאשר המוכרים מחזיקים מניות רגילות, אך מקבלים מחיר הדומה לזה שמשלמים המשקיעים עבור מניות בכורה בסבב הגיוס. לעיתים העסקה כוללת גם המרה של המניות הנמכרות למניות בכורה, לפני העברתן למשקיע, במועד ההעברה או לאחריה.

מניית בכורה עשויה להעניק זכויות עודפות, כגון קדימות בקבלת כספים בעת מכירת החברה או פירוקה. לכן, לעמדת רשות המיסים, מניה רגילה ומניית בכורה אינן בהכרח מוצרים זהים, ואין להניח ששוויין זהה. מכאן עשויה להתעורר טענה: אם עובד מוכר מניה רגילה במחיר של מניית בכורה, אולי ההפרש אינו תמורה עבור המניה, אלא הטבה הקשורה לעבודתו? לגישתנו, זו שאלה שראוי לבדוק, אך המחיר לבדו אינו מספק תשובה. צריך להבין גם מה בעל המניה מוכר, בעד מה משולמת לו התמורה במסגרת העסקה, ומה באמת שוויה של הזכות הנמכרת בנסיבות ההתקשרות המבוקשת.

מבחינת המשקיע, המניות הנרכשות אמורות להקנות לו חבילת זכויות התואמת את תנאי השקעתו. במצב כזה, השוואה בין שווי המניה הרגילה לפני העסקה לבין מחיר מניית הבכורה, לא בהכרח משקפת את מלוא התמונה. יש לנתח את המחיר, ההמרה והזכויות הנרכשות גם יחד.

• פיירבולט במשא ומתן למכירה למונגודיבי ב-220-240 מיליון דולר: השווי ירד בכ-80% מהשיא
• פריון נמכרת לחברה הודית ב-420 מיליון דולר - פרמיה של 34%

לטעמנו אין להסיק שכל שינוי זכויות יוצר אירוע מס. אירוע כזה מצריך מימוש הערך הכלכלי הגלום במכשיר. לכן יש לבדוק מה השתנה בזכויות ובערך הכלכלי, והאם מומש ערך כלכלי אשר מצדיק אירוע מס במועד עסקת ה- secondary בעל זיקה ליחסי העבודה, אשר משמעו סיווג התמורה לכדי שכר עבודה.

גם הרכב המשתתפים חשוב. כאשר באותה עסקה מוכרים מניות עובדים, מייסדים שאינם מועסקים בחברה ומשקיעים מוקדמים, וההמרה חלה על מניותיהם בתנאים דומים, הדבר עשוי לחזק את ההסבר המסחרי: התאמת המניות לדרישות הרוכש, ולאו דווקא מתן הטבה לעובדים. זו אינדיקציה חשובה, אך לא הכרעה בפני עצמה.

קל לחשוב שאם הכסף עובר מהמשקיע למוכר, החברה יכולה להישאר מחוץ לדיון. בפועל, לצד שאלת המס של המוכר קיימת שאלה נפרדת: מי נדרש לנכות את המס במקור ולהעבירו לרשות המיסים? ניכוי במקור אינו סוג נוסף של מס, אלא מנגנון גבייה. אולם טעות בסיווג התשלום, עלולה להפוך גם לבעיה של החברה.

מחכים לעמדת רשות המיסים

גם נאמן משלם אינו מעלים את השאלות. יש להגדיר מראש לפי אילו הוראות ינוכה המס מכל מוכר, אילו אישורים נדרשים וכיצד מטופלות זכויות הכפופות למשל לסעיף 102. בעסקה אחת יכולים להשתתף מוכרים הכפופים להסדרי מס שונים.

כסף רב נמצא במחלוקות פעילות מול רשות המיסים בשל עסקאות secondary. ביולי 2026 השנה הודיעה הרשות, כי החטיבה המקצועית עתידה לפרסם חוזר בנושא היבטי המס בעסקאות secondary. עד להוצאתו נקבע בהנחיה פנימית לפקידי השומה מנגנון לריכוז הטיפול בשומות הנוגעות לעסקאות האלה.

• קיבלה זכות להתגורר בחינם בדירה - וטענה שהיא שייכת לה
• נסים דג'לדטי הורשע במרמה והלבנת הון בהיקף מיליון שקל

ההנחיה אינה קובעת שכל עסקת secondary  היא עסקה הונית, אינה מעניקה פטור מניכוי מס ואינה מכריעה בשאלת ההמרה. היא מסדירה את תהליך אישור השומות, לא את תוצאת המס בכל עסקה. לפי ההנחיה הפנימית, כאשר פקיד שומה מבקש לערוך שומה הנוגעת ל-secondary, לרבות שומת ניכויים, עליו לפנות בכתב לסמנכ"ל הבכיר לעניינים מקצועיים לצורך אישור השומה. זהו צעד חשוב ליצירת מדיניות אחידה.

ל- secondary יש היגיון עסקי ברור. הוא מאפשר למי שבנו חברה במשך שנים לממש חלק מהערך שיצרו. לכן נדרשת מדיניות שמבחינה בין מימוש אמיתי של בעלות לבין תגמול על עבודה, ולא מתייחסת לעצם היותו של המוכר עובד כסיבה מספקת לשינוי הסיווג.

הבדיקה הנכונה מתחילה לפני החתימה על העסקה: מה מקור המניות, אילו זכויות נמכרות, האם תבוצע המרה, מדוע נקבע המחיר והאם הוא כולל תמורה נוספת הקשורה לעבודה. אם מתוכננת המרה, צריך להבין מי מחזיק במניות בכל שלב ומהן הזכויות לפני השינוי ואחריו. אם מדובר באופציות לעובדים, צריך לבדוק גם את תנאי מסלול המס. ובכל מקרה יש לקרוא יחדיו את הסכם המכירה, מסמכי ההקצאה והתחייבויות ההעסקה הנלוות, ולא להסתפק בכותרת שנתנו הצדדים לעסקה כתחליף לבחינת מהותה.

עבור אנשי ההיי-טק, השורה התחתונה פשוטה: אל תסתפקו בשאלה כמה המשקיע מוכן לשלם. שאלו גם מה בדיוק אתם מוכרים, אילו תנאים צמודים לכסף ומי אחראי לטיפול במס. ב-secondary, המחיר למניה הוא רק תחילת החישוב.

עו"ד טלי ירון-אלדר, שותפה מייסדת משרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות', ונציבת מס הכנסה לשעבר. עו"ד (רו"ח) רוני ענבר, שותפה בכירה במשרד (צילום: תומר יעקובסון, רוני ענבר)