
שילמתם מס בארה"ב? לא בטוח שתוכלו לקזז את כולו
החלטת מיסוי חדשה קובעת מגבלה על הזיכוי ממס זר שמשלמים ישראלים המשקיעים בארה"ב באמצעות חברה. המשמעות: גם מי ששילם מס כחוק בחו"ל, עלול לגלות שחלק מהסכום לא יוכר בישראל
נניח שמשקיע ישראלי מחזיק נכסים בארה"ב באמצעות חברה ישראלית, ושילם באמצעותה מס אמריקני של 100,000 שקל על רווחי ההשקעה. כאשר מגיע שלב תשלום המס בישראל, הוא מבקש לקזז את המס שכבר שולם בארה"ב. אלא שלפי החלטת מיסוי חדשה, ייתכן שישראל תכיר רק בחלק מהסכום, גם אם מלוא המס שולם כחוק. עבור משקיעים שמנהלים השקעות בינלאומיות, מדובר בפער שעשוי להגיע לסכומים משמעותיים.
החלטת מיסוי 5257/26, שפרסמה רשות המיסים לאחרונה, עוסקת בדיוק במצב כזה. במרכז ההחלטה עומד תושב ישראל שהחזיק בזכויות בקרנות השקעה אמריקניות והעביר אותן לחברה ישראלית שהקים. החברה הוגדרה בישראל כ"חברה משפחתית", כך שהכנסותיה מיוחסות לבעל המניות לצורכי מס, ואילו בארה"ב היא נחשבת לחברה נפרדת שמשלמת בעצמה את המס. במילים פשוטות: בארה"ב החברה משלמת את המס, ובישראל בעל המניות נדרש לשלם מס על אותן הכנסות.
רשות המיסים הכירה בכך שבעל המניות הישראלי יכול לקבל זיכוי בגין המס ששילמה החברה בארה"ב, למרות שלא מדובר באותו משלם, וזו בשורה חשובה. אלא שלצד ההכרה נקבעה מגבלה: הזיכוי לא יעלה על הסכום שהיה משולם בארה"ב אילו המשקיע החזיק בנכסים באופן ישיר, בהתאם להוראות אמנת המס בין המדינות. כלומר, רשות המיסים בוחנת גם תרחיש חלופי, שבו ההשקעה לא הייתה מתבצעת באמצעות חברה.
כדי להבין את המשמעות, נחזור לדוגמה: נניח שהחברה שילמה בארה"ב מס של 100,000 שקל, אך לפי החישוב החלופי, אילו המשקיע החזיק בנכסים ישירות, המס האמריקני היה מסתכם ב-70,000 שקל בלבד. בהתאם למגבלה שנקבעה בהחלטה, הזיכוי שיוכר בישראל לא יעלה על 70,000 שקל, גם אם בפועל שולמו 100,000 שקל, ובכפוף לשאר כללי הזיכוי. המשמעות היא ש-30,000 שקל מתוך המס ששולם בארה"ב לא יובאו בחשבון לצורך הזיכוי בישראל. מדובר בדוגמה להמחשה בלבד, אך היא מבהירה כיצד בחירת מבנה ההשקעה עלולה להשפיע על נטל המס הכולל.
למה בכלל להחזיק השקעות בארה"ב באמצעות חברה?
השאלה המתבקשת היא מדוע שמשקיע יבחר להחזיק נכסים באמצעות חברה, אם הדבר עלול להוביל לתשלום מס גבוה יותר. התשובה היא שהחלטות על מבנה השקעה מתקבלות משיקולים שונים, ואחד החשובים שבהם הוא מס עיזבון אמריקני. משקיע ישראלי שאינו אזרח אמריקני המחזיק ישירות נכסים מסוימים בארה"ב, עלול להיות חשוף למס עיזבון בשיעורים משמעותיים במקרה של פטירה. החזקה באמצעות חברה מתאימה עשויה, בנסיבות מסוימות, לצמצם משמעותית את החשיפה הזאת.
אלא שלבחירה הזאת יש גם השלכות על מיסוי ההכנסות השוטפות. חברה עשויה להיות חייבת בארה"ב במסים שונים מאלה שהיה משלם המשקיע אילו החזיק בנכסים באופן אישי, ולעיתים גם בסכומים גבוהים יותר. כאשר רשות המיסים בישראל מגבילה את הזיכוי לפי המס שהיה משולם בהחזקה ישירה, המשקיע עלול להיפגע דווקא משום שבחר במבנה שנועד להתמודד עם סיכון אחר. לכן, כדי לבחון את כדאיות ההשקעה, צריך להביא בחשבון את כלל השלכות המס בשתי המדינות.
החלטת המיסוי מעוררת גם שאלה עקרונית: האם נכון להגביל את ההכרה במס זר ששולם בפועל, על סמך חישוב של מס שהיה משולם במבנה השקעה אחר? פקודת מס הכנסה כוללת כללים שנועדו לאפשר זיכוי בגין מסים ששולמו במדינה זרה, בכפוף לתנאים ולמגבלות הקבועים בדין. כאשר שתי מדינות מסווגות את אותה חברה באופן שונה, עלול להיווצר פער בין זהות הגורם שמשלם את המס בחו"ל לבין זהות מי שמדווח על ההכנסה בישראל. השאלה היא אם פער כזה מצדיק את מגבלת הזיכוי שקבעה רשות המיסים, ומהו הבסיס המשפטי לה.
ומה לגבי מיסים שמשלמות רק חברות?
שאלה מעניינת שההחלטה משאירה פתוחה, נוגעת למיסים שחלים בארה"ב על חברות, אך אינם חלים על יחידים באותן נסיבות. למשל, חברה זרה שמפיקה הכנסות עסקיות מסוימות בארה"ב עשויה להתחייב במס סניף, שממנו יחיד פטור. במצב כזה, אם מחשבים את הזיכוי לפי המס שהיה משלם היחיד בהחזקה ישירה, עולה השאלה אם מס הסניף ששילמה החברה יוכר בישראל. החלטת המיסוי אינה מספקת תשובה מפורשת לכך.
דוגמה נוספת אפשר למצוא בפלורידה, בה חברות המפיקות הכנסה חייבת עשויות להידרש לשלם מס הכנסה מדינתי, בעוד שיחידים אינם חייבים במס הכנסה מדינתי. משקיע ישראלי שמחזיק בנכס באמצעות חברה עשוי לשלם מס כזה כחלק מחבות המס האמריקנית שלו. אך האם ישראל תכיר במס ששילמה החברה, כאשר בהחזקה ישירה הוא לא היה חל על המשקיע? גם הסוגיה הזאת אינה זוכה למענה ברור בהחלטה.
- עסקת secondary: כשהמניות הופכות לכסף, שאלת המס רק מתחילה
- רשות המיסים מציעה לגבות מס של 274-58 שקל מכל נוסע לחו"ל
חשוב להבין שההשלכות אינן מוגבלות בהכרח למקרה של חברה משפחתית. רשות המיסים ציינה, כי ההסדר רלוונטי גם למבני השקעה נוספים הכוללים חברות וישויות שהכנסותיהן מיוחסות לבעליהן לצורכי מס בישראל, ובהן שותפויות, חברות בית ובמקרים מסוימים חברות LLC. מדובר במבנים המשמשים משקיעים ובעלי עסקים בפעילות בינלאומית, ולכן השאלות שעולות מההחלטה עשויות להיות רלוונטיות למקרים נוספים.
עבור משקיעים ישראלים, המשמעות המעשית היא שבחירת מבנה ההשקעה בחו"ל מחייבת בדיקה רחבה יותר מאשר שיעורי המס במדינת היעד. צריך להבין מי יהיה חייב במס בכל אחת מהמדינות, אילו מיסים עשויים לחול על החברה ועל בעליה, וכמה מהמס שישולם בחו"ל יוכר בישראל. יש להביא בחשבון גם שיקולים נוספים, ובהם חשיפה למס עיזבון והאפשרות לשנות את מבנה ההחזקה בעתיד.
ההחלטה החדשה, הגם שהיא שופכת אור ומקנה ודאות בקשר לזיכוי מהמס הזר באותן נסיבות, ממחישה את הצורך בכללים ברורים יותר ביחס לזיכוי ממס זר במקרים שבהם קיימים הבדלים בין שיטות המס במדינות השונות. משקיעים צריכים להיות מסוגלים להעריך מראש את נטל המס הכולל על השקעתם, גם כאשר הם פועלים באמצעות מבנים תאגידיים מקובלים. כל עוד לא הובהרו גבולות הזיכוי במצבים השונים, קיים סיכון שחלק מהמס ששולם בחו"ל לא יובא בחשבון בישראל, ושההשקעה תהיה פחות משתלמת מכפי שנחזתה בתחילת הדרך.
רו"ח ומשפטן אייל סנדו, שותף באלמקייס פתרונות מיסוי, העוסק במיסוי בינלאומי וקריפטו (צילום: שי בר-אל)
- העונש החמור ביותר עד כה לסרבן גט: 27 חודשי מאסר
- חברת החשמל: עובד לשעבר גנב 6.8 מיליון שקל באמצעות פברוק פיצויים על עבודות