קורות חיים באנגלית
צילום: FREEPIK

חברת השמה דורשת כסף על קורות החיים? בישראל החוק אוסר את זה

מועמדים למשרות בכירות מקבלים פניות שמסתיימות בבקשה לשלם על שכתוב המסמך. לשכה פרטית בישראל מנועה מלגבות תשלום ממחפש עבודה, ובארה"ב התופעה כבר מוכרת כשיטת הונאה
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה משרד העבודה

מועמד למשרה בכירה מקבל פנייה מחברת השמה, שולח קורות חיים מעודכנים, ובתשובה מגיעה מחמאה על הניסיון יחד עם בקשה לשלם על שכתוב המסמך לפני שיוצג למעסיק. בישראל לשכה פרטית לתיווך עובדים אסורה בגבייה של תשלום ממחפש עבודה, ישירות או בעקיפין, והאיסור מעוגן בחוק שירות התעסוקה ובתנאי הרישיון של כל לשכה.

תיקון לחוק שעבר ב-2004 הוסיף את האיסור המפורש, והלשכות מתחייבות לו כתנאי לקבלת הרישיון ממשרד העבודה. בסוף 2025 החזיקו ברישיון כזה כ-830 לשכות. החריג העיקרי נוגע לעובדים זרים בסיעוד שהגיעו לישראל מסוף 2022, שמהם מותר לגבות דמי תיווך בסכום מוגבל. על מנהלים, מהנדסים ואנשי כספים ישראלים הכלל חל במלואו.

הידעת?מי בעצם משלם לחברת ההשמה?
המודל המקובל בענף מבוסס על עמלה שהמעסיק משלם, בדרך כלל אחרי שהעובד מתחיל לעבוד ועובר תקופה מסוימת. לכן לחברת השמה אין סיבה לגבות כסף מהמועמד, והאינטרס שלה הוא שהוא יתקבל.

מי שמממן את הגיוס הוא המעסיק. חברת ההשמה מקבלת עמלה כשהמועמד מתחיל לעבוד, ולכן יש לה אינטרס ישיר להציג אותו בצורה הטובה ביותר. אם קורות החיים דורשים ליטוש, מגייס רציני מציע תיקונים בעצמו או מבקש מהמועמד לעדכן אותם, כחלק מהעבודה שעליה הוא כבר מקבל תשלום.

בארה"ב הדפוס הזה מוכר היטב לרשויות. נציבות הסחר הפדרלית קיבלה ב-2024 יותר מ-105 אלף דיווחים על הונאות תעסוקה, עם הפסדים של יותר מ-513 מיליון דולר, כמעט פי שלושה מהיקף התלונות ב-2020. אחת השיטות הנפוצות היא מגייס מתחזה שמבקש מהמועמד להגיש מועמדות, טוען שהקובץ שהועלה פגום, ומיד מציע שירות עיצוב בתשלום. במקרה אחר שהגיע לבית משפט פדרלי, חברה גבתה ממחפשי עבודה דמי גיוס של אלפי דולרים על ראיונות שלא היו קיימים, ומכרה להם בנוסף "תיקון" של קורות החיים.

שירות כתיבת קורות חיים הוא עסק חוקי לגמרי, כל עוד המועמד בוחר בו מרצונו ומספק שאין לו קשר להשמה. הבעיה מתחילה כשהתשלום מוצג כתנאי להגשת המועמדות. מי שמקבל פנייה כזו יכול לבקש את השם המלא של חברת ההשמה ולבדוק מול משרד העבודה שיש לה רישיון לשכה פרטית, לוודא שהמשרה מפורסמת באתר של המעסיק עצמו, ולהימנע ממסירת פרטי אשראי או צילום תעודת זהות בשלב הראשון. בקשת תשלום מלשכה מורשית אפשר לדווח למינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה.

הידעת?רוב הונאות הגיוס מתחילות בהודעה
בארה"ב הדיווחים על הונאות תעסוקה כמעט שולשו בתוך ארבע שנים. חלק גדול מהן מתחילות בהודעת טקסט או בפנייה ברשת מקצועית ממי שמציג את עצמו כמגייס, ומסתיימות בבקשת תשלום או במסירת פרטים אישיים.

מועמדים בכירים חשופים יותר לפניות כאלה כי הם רגילים לקבל פניות יזומות ממגייסים, וההחמאה על הניסיון מורידה את הערנות. בשוק עבודה צפוף הפיתוי גדול יותר, ובהייטק הישראלי המאזן התהפך ויש כיום 95 משרות פנויות על כל 100 מחפשי עבודה. גם מי שכבר מועסק ושוקל מעבר, למשל אחרי שקולגה קיבל את הקידום שהוא קיווה לו, נוטה להגיב מהר לפנייה שנראית כמו הזדמנות.

משרד העבודה מפרסם את רשימת הלשכות המורשות, וחברה שמבקשת תשלום ממועמד חושפת את עצמה לשלילת הרישיון שבזכותו היא פועלת.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה