עכו העתיקה (צילום: אלמוג, ויקיפדיה)
עכו העתיקה (צילום: אלמוג, ויקיפדיה)

המבקר: חיים כץ ואמסלם גרמו להפרת החוק בחברות הממשלתיות בתיירות

השניים לא מינו במשך שנים דירקטורים לחברה הממשלית לתיירות, החברה להגנות ים המלח והחברה לפיתוח עכו. החברות אמורות לייעל את פיתוח תשתיות התיירות - אך הללו נמשכו בפועל שנים ארוכות

איתמר לוין |

שר התיירות, חיים כץ, והשר הממונה על רשות החברות, דוד אמסלם, לא מינו מזה שנים דירקטורים לשלוש החברות שבאמצעותן תומך משרד התיירות בפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות. התוצאה היא הפרה מתמשכת של חוק החברות הממשלתיות - קובע מבקר המדינה לשעבר, מתניהו אנגלמן, בדו"ח שהניח משרדו של שולחן הכנסת הנכנסת. מדובר במקרים נוספים של אי מינוי דירקטורים בידי הממשלה היוצאת, שהבולט בהם היה בתעשייה האווירית.

משרד התיירות תומך באופן שוטף בפיתוח של תשתיות תיירות ציבוריות, באמצעות השתתפות במימון פרויקטים לפיתוח תשתיות אלה. שלוש חברות ממשלתיות הן זרוע ביצוע לניהול פרויקטים כאלה: החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), בעלת מחזור של 151 מיליון שקל אשתקד; החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י), עם מחזור של 101 מיליון שקל; והחברה לפיתוח עכו העתיקה ונצרת (חל"פ עכו), שמחזורה 27 מיליון שקל.

מדובר בחברות ניהול שאינן מבצעות את הפרויקטים בעצמן, אלא מתקשרות עם קבלני ביצוע. עליהן להסיר חסמים המקשים את השלמת הפרויקטים ולמצוא פתרונות לאתגרים תכנוניים ואחרים ביעילות ובלוחות זמנים קצרים ככל האפשר. אלא שבפועל זה אינו המצב.

משרד המבקר בדק 68 פרויקטים שביצעו החברות בשנים 2025-2010 בהיקף כולל של 377 מיליון שקל. לחברות ולמשרד אין תמונת מצב כוללת שתאפשר להם להעריך את יעילות פעילותן של החברות על פי מדדים אובייקטיביים, לרבות עמידתן בלוחות זמנים ובתקציב ומידת איכות הביצוע של הפרויקטים. לכן, בנה המשרד מאגר נתונים בסיסי שיאפשר לקבל תמונת מצב ראשונית בנוגע לזמני הביצוע של פרויקטים שהסתיימו בשנים האחרונות.

           יחס הוצאות הנהלה גבוה במיוחד

 מתוך 49 פרויקטים שניהלה חמ"ת והושלמו בשנים 2025-2022, מצא המבקר, 49%-35% נמשכו שש שנים ויותר; 33%-22%   נמשכו תשע שנים ויותר; ו-12%-20% נמשכו עשר שנים ויותר. שבעה פרויקטים שניהלה חל"י באותן שנים נמשכו עד 6.5 שנים.  תשעה פרויקטים בניהול חל"פ עכו, שהסתיימו בשנים 2025-2017, נמשכו עד 5.5 שנים.

בכל החברות היחס בין הוצאות הנהלה וכלליות לסך ההוצאות, היה גבוה מזה שקבעה רשות החברות בנובמבר 2021 לחברות זרוע ביצוע. הרשות קבעה יחס של 4%; בחל"פ עכו הוא היה אשתקד 10.5%, בחמ"ת הוא היה 11.1%, ובחל"י – 12.8%. רשות החברות קבעה בדיעבד לחברות אלו שיעורים גבוהים בהרבה מן הרגיל, התואם לזה שהן מוציאות בפועל.

מתוך שבעה כללים של ממשל תאגידי שנקבעו בחוק החברות הממשלתיות ובחוזרים ובכללים של הרשות ובתקנוני החברות - מספר דירקטורים, קיום קוורום, מינוי דירקטור בעל מיומנות פיננסית, קיום ועדת ביקורת, תקופת העסקה מרבית של מבקר פנימי ושל רואה חשבון מבקר ותדירות מינימלית של ביצוע סקר סיכונים - לגבי חל"י נמצאו חריגות בכל הכללים; לגבי חל"פ עכו נמצאו חריגות בשישה; ולגבי חמ"ת נמצאו חריגות בשלושה.

הסיבה לחריגות ולפערים אלה היא בראש ובראשונה אי-מינוי דירקטורים לחברות אלה בידי כץ ואמסלם. בניגוד לחוק, נכון למועד סיום הביקורת (ספטמבר 2025) ובמשך ארבע שנים קודם לכן, כיהן דירקטור אחד בלבד בשתיים מהן - חל"י וחל"פ עכו. בשתיהן אין ועדות ביקורת מזה חמש שנים, שוב בניגוד לחוק.

מיזוג ללא בדיקה מלאה

בינואר 2026 החליטה הממשלה על ריכוז הפעילות של ניהול ההקמה של תשתיות התיירות בכל רחבי הארץ בידי חמ"ת באופן הבא: מיזוג חל"פ עכו לתוך חמ"ת, ומיזוג פעילותה של חל"י בתחום הניהול של הקמת תשתיות תיירות בחמ"ת. החלטה זו התקבלה על בסיס עבודת מטה חלקית בלבד שביצע צוות בין-משרדי בראשות רשות החברות ובשיתוף משרד התיירות.

הצוות בדק את החיסכון הצפוי בעלויות השכר של בעלי תפקידים שונים בחברות ובהפחתת עלויות בגין שירותים וספקים בלבד כתוצאה מהמיזוג. הצוות לא בדק נושאים מהותיים אלה: ביצועי החברות מבחינת יעילות של ניהול הפרויקטים, עמידה בלוחות זמנים ועמידה בתקציב; ואיכות העבודה של החברות.

הצוות לא ביצע בחינה כלכלית של יעילות ומועילות ניהול ההקמה של פרויקטים בתחום התיירות בדרכים שאינן מיזוג של החברות, כמו התקשרות ישירה של משרד התיירות עם חברות מהמגזר הפרטי לניהול פרויקטים או ניהולם על ידי גורמים אחרים. זאת, אף שבשנים 2025-2022 לא ניהלה חמ"ת 42% מהפרויקטים שהועברו לניהולה, אלא התקשרה עם גורמים שלישיים. משרדי ממשלה אחרים שפעילותם כרוכה בהקמת תשתיות, מתקשרים עם גופים שאינם חברות ממשלתיות לשם תכנון וניהול של הקמת התשתיות ופיקוח עליהן.

אנגלמן מסכם: "תיקון הליקויים שעלו בדו"ח זה צפוי להביא לשיפור בפיתוח אתרי תיירות לרווחת תושבי ישראל, והוא הכרחי להבטחת עקרונות היעילות והחיסכון המצופים מניהול כספי ציבור ומשאבי המדינה".

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה