הפסיקו סטטינים אחרי גיל 70: אירוע לב נוסף אחד על כל 40 מטופלים
הפסקת סטטינים אצל אנשים בני 70 ומעלה שמעולם לא חלו בלב עמדה ברף הבטיחות שהחוקרים קבעו מראש, אבל מקרי האוטם והשבץ התרבו מעט, כך לפי ניסוי STREAM שפורסם השבוע בכתב העת הרפואי NEJM והוצג בכנס איגוד הלב האמריקאי בשיקגו.
בניסוי השתתפו 1,880 מטופלים ב-24 מרכזים רפואיים בשוויץ, בהולנד ובצרפת. גילם הממוצע היה 77.5, כמעט מחציתם נשים, ולכל אחד מהם היו לפחות שתי מחלות כרוניות. כשליש חלו בסוכרת, 90% סבלו מיתר לחץ דם, כ-10% עישנו, ולכשליש הייתה היסטוריה משפחתית של מחלות לב. כולם נטלו סטטין במשך שנה לפחות כטיפול מונע, בלי היסטוריה של התקף לב, שבץ או מחלת עורקים אחרת. כ-70% מהם נטלו את התרופה כבר יותר משש שנים, ורובם במינון בינוני.
להרחבה: תרופת הניסוי של לילי הורידה 23% מהמשקל אצל חולי סוכרת
טיפול מונע, או מניעה ראשונית, הוא סטטין שניתן לאדם בריא מבחינה לבבית כדי להוריד את הסיכוי לאירוע ראשון. מניעה שניונית ניתנת למי שכבר עבר התקף לב או שבץ, ושם התועלת של התרופה מבוססת היטב. השאלה הפתוחה נוגעת לקבוצה הראשונה: אנשים שהתחילו את הטיפול בגיל העמידה, הגיעו לשנות ה-70 וה-80 לחייהם, וצוברים בינתיים עוד ועוד מרשמים.
בהגרלה, 938 משתתפים הפסיקו את הסטטין ואת כל הטיפול להורדת שומנים בדם, ו-942 המשיכו כרגיל. את הניסוי הוביל פרופ' ניקולא רודונדי, מנהל המכון לרפואה ראשונית באוניברסיטת ברן, והוא מומן על ידי הקרן הלאומית השוויצרית למדע. כמחצית מהמשתתפים גויסו דרך רופאי משפחה, והשאר דרך בתי חולים.
הידעת?התרופה שהתחילה מפטרייה
שבועיים פחות בלי אירוע
המדד המרכזי היה משך הזמן שעבר בלי התקף לב, בלי שבץ איסכמי ובלי מוות מכל סיבה. בתוך שנתיים, מי שהפסיקו את התרופה חיו בממוצע 96.5 שבועות בלי אירוע כזה, לעומת 98.5 שבועות אצל מי שהמשיכו. החוקרים הגדירו מראש שפער של עד 5.2 שבועות ייחשב תוצאה "לא נחותה", ולכן ההפסקה עמדה בתנאי.
הגיוס לניסוי נמשך מסוף 2021 ועד אביב 2025, והמעקב החציוני הגיע ל-103 שבועות. במקום לספור אירועים בלבד, החוקרים בחרו למדוד כמה זמן נשאר כל משתתף בלי אירוע, שיטה שמתאימה לאוכלוסייה מבוגרת שבה מקרי מוות מסיבות אחרות שכיחים.
"על כל 40 אנשים שהפסיקו סטטינים נוסף אירוע לבבי או מקרה מוות אחד בתוך שנתיים", אמר רודונדי בהצגת התוצאות בכנס.
לאורך כל המעקב, שנמשך עד ארבע שנים, 12.7% מקבוצת ההפסקה ו-9.2% מקבוצת ההמשך חוו אחד מהאירועים. התקפי לב נרשמו אצל 1.6% מול 0.6%, שבץ איסכמי אצל 2.2% מול 0.8%, ומוות מכל סיבה אצל 9.8% מול 8%. רוב האירועים בשתי הקבוצות היו מקרי מוות, ונראה שהגיל ומחלות הרקע הם שהכתיבו אותם יותר מהתרופה עצמה.
- כדור אחד או שניים לכולסטרול? בניסוי על 3,000 חולי לב התוצאות היו דומות
- 132 אלף מטופלי סוכרת: סטטינים בשנה הראשונה נקשרו ל-15% פחות דמנציה
הידעת?איך סטטין מוריד כולסטרול?
תופעות לוואי חמורות דווחו אצל 43% ממי שהפסיקו ואצל 39.8% ממי שהמשיכו. בתחומים שבגללם מבוגרים רבים מבקשים להפסיק את הטיפול, הפערים לא הופיעו: כאבי שרירים אחרי שלושה חודשים, נפילות אחרי שנה, איבוד מסת שריר ואיכות חיים אחרי שנתיים נמדדו ברמה דומה בשתי הקבוצות.
הכולסטרול עלה, איכות החיים נשארה
בקבוצה של 235 משתתפים שנבדקו אחרי שנה, הכולסטרול הרע (LDL) של מי שהפסיקו את התרופה עמד על 176 מיליגרם לדציליטר בממוצע, לעומת כ-99 אצל מי שהמשיכו. בתחילת הניסוי הערך החציוני היה 89. סטטינים פועלים על אנזים בכבד שמייצר כולסטרול, וכשהם נעצרים הייצור חוזר לרמתו הקודמת בתוך שבועות.
"הממצאים מצביעים על הפסקה זהירה של סטטינים בטיפול מונע, אחרי החלטה משותפת של הרופא והמטופל בלבד", סיכם רודונדי את המסקנה של צוות המחקר.
אצל מטופלים שגויסו דרך רופאי משפחה, הפגיעה במדד המרכזי הייתה גדולה יותר: 3.4 שבועות פחות בלי אירוע, לעומת 1.1 שבועות אצל מי שגויסו בבתי חולים. החוקרים לא הציעו לכך הסבר חד, וייתכן שמדובר באוכלוסיות שונות בבריאותן.
ניסוי צרפתי הגיע למסקנה דומה
באוגוסט פורסם בכתב העת Lancet Healthy Longevity ניסוי צרפתי בשם SAGA/SITE, על כ-1,160 מבוגרים בני 75 ומעלה שקיבלו סטטין כטיפול מונע. אחרי שלוש שנים, 7.2% ממי שהפסיקו ו-7.9% ממי שהמשיכו נפטרו, והפער לא היה מובהק. מהניסוי הצרפתי הוצאו מראש אנשים עם דמנציה ועם תוחלת חיים קצרה מאוד.
- שמן אבל בכושר, רזה בלי כושר - מי באמת בסיכון גבוה יותר?
- אחרי המתמטיקה, ה-AI נכנס למעבדה: 36 כתבי יד ב-18 תחומים מראים איפה המודל מועיל ואיפה המומחה מכריע
הידעת?רוב כאבי השרירים לא מהתרופה
משתתפי STREAM היו חולים יותר. שיעור התמותה בשלוש שנים הגיע אצלם לכ-15%, כפול מזה של הניסוי הצרפתי, ולכן הממצאים שלו קרובים יותר למצב של מבוגרים עם כמה מחלות שמגיעים למרפאה עם רשימת תרופות ארוכה.
לניסוי יש כמה מגבלות. המשתתפים ידעו לאיזו קבוצה שובצו, ולא ניתן פלצבו. כ-14% עברו קבוצה במהלך המחקר: 131 ממי שהתבקשו להפסיק חזרו לתרופה, ו-112 ממי שהתבקשו להמשיך הפסיקו. ניתוח נוסף של החוקרים העריך שהמעברים לא שינו את המסקנה. כל המשתתפים הגיעו משלוש מדינות במערב אירופה, והתוצאות אינן חלות על מי שכבר עבר התקף לב או שבץ, שאצלם הסטטין נחשב טיפול חיוני.
בעולם הרפואה מכנים תהליך כזה דה-פרסקרייבינג, הורדה מתוכננת של תרופות שהתועלת שלהן פחתה עם הגיל. ההנחיות המקצועיות כבר ממליצות לשקול הפסקת סטטינים אצל מבוגרים עם ירידה תפקודית, שבריריות או תוחלת חיים מוגבלת, אבל עד היום כמעט לא היו ניסויים אקראיים גדולים שבדקו את השאלה ישירות.
ועדת הבטיחות של הניסוי המליצה ביוני למשתתפי קבוצת ההפסקה לשוחח עם הרופא שלהם על חידוש הטיפול, אחרי שנצבר פער באירועים בין שתי הקבוצות לאורך שנות המעקב.
