מחקר על 132 אלף מטופלים: מי שהתחיל סטטינים בתוך שנה מאבחון הסוכרת הראה 15% פחות דמנציה
132,585 דנים שאובחנו בסוכרת מסוג 2 ומעולם לא נטלו סטטינים נכנסו למעקב ארוך במרשמי המדינה. הממצא שהתקבל נוגע דווקא למוח ולא ללב: מי שהתחיל טיפול בסטטינים בתוך שנה מהאבחון הראה סיכון נמוך ב-15% לפתח דמנציה בעשר השנים שאחרי.
מי שהתחיל מאוחר יותר, בטווח של שנה עד חמש שנים, הראה סיכון נמוך ב-10%. כלומר ההבדל אינו בין נטילה לאי נטילה בלבד, אלא גם בעיתוי.
המחקר פורסם בכתב העת The Lancet Regional Health - Europe והוצג בקונגרס האגודה האירופית לקרדיולוגיה. "שיערנו שהתחלה מוקדמת של סטטינים שמורידים כולסטרול LDL אחרי אבחון של סוכרת מסוג 2 עשויה להיות קשורה בסיכון נמוך יותר לדמנציה", אומר ד"ר טומאס טרנהאמאר מבית החולים האוניברסיטאי של קופנהגן, שהציג את העבודה.
איך מדמים ניסוי מבוקר בתוך מרשמים ישנים
השיטה כאן ראויה להסבר, כי היא מנסה לפצות על החיסרון הגדול של מחקרי מרשמים. בדרך כלל השוואה בין אנשים שנוטלים תרופה ובין אנשים שאינם נוטלים אותה נגועה מראש: מי שמקבל מרשם בזמן הוא בדרך כלל מי שמגיע לרופא, מתמיד ושומר על עצמו גם בדרכים אחרות.
החוקרים השתמשו בשיטה שנקראת שכפול, צנזור ושקלול, שמנסה לדמות ניסוי אקראי מתוך נתונים קיימים. כל משתתף משוכפל לשלושה מסלולים תיאורטיים, אחד בלי התחלת טיפול בחמש השנים הראשונות, אחד עם התחלה בתוך שנה ואחד עם התחלה בין שנה לחמש, ואז כל שכפול מנוטר לפי המסלול שבו הלך בפועל.
המעקב נמשך חציונית 7.1 שנים. האבחונים נאספו בין 2006 ל-2019 והמעקב נסגר בסוף 2021. בסך הכול 2.7% מהמשתתפים פיתחו דמנציה במהלך התקופה.
הרציונל הביולוגי אינו חדש
הרציונל הביולוגי אינו חדש. סוכרת מסוג 2 מוכרת זה שנים כגורם סיכון לדמנציה, ורמות גבוהות של כולסטרול LDL באמצע החיים נכנסו ב-2024 לרשימת 14 גורמי הסיכון שניתנים לשינוי שהגדירה ועדת הלאנסט לענייני דמנציה. לפי אותה עבודה, LDL גבוה באמצע החיים אחראי לכ-7% ממקרי הדמנציה בעולם.
"זיהוי וטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול LDL כבר מאמצע החיים הוא אחד מגורמי הסיכון שמודגשים", מסביר טרנהאמאר. "אצל אנשים שמפתחים סוכרת מסוג 2, סטטינים נמצאו קשורים בסיכון נמוך יותר לדמנציה, ובעיקר אצל מי שהתחיל מוקדם".
הוא מוסיף נקודה מעשית: "סטטינים נראים בשימוש חסר בקרב חולי סוכרת מסוג 2, למרות ההשפעה המגנה שלהם מפני מחלות לב וכלי דם. הממצאים שלנו מצביעים על סיבה נוספת שאולי חשובה, לוודא שמטופלים עם סוכרת מסוג 2 וכולסטרול LDL גבוה יקבלו טיפול בזמן".
- מעקב של שמונה שנים אחרי 260 ילדים: יותר שעות מסך נקשרו לעיבוד קוגניטיבי טוב יותר
- שבוע עם חיישן אור על היד ו-MRI כעבור שלוש שנים: כך נראה הלב של מי שישן באור
הסייגים, מתוך הקהילה עצמה
הסייג מגיע מתוך הקהילה עצמה. "מכיוון שסטטינים זמינים באופן נרחב וזולים, לממצאים יש חשיבות פוטנציאלית", אומרת פרופ' איזבל גונסלבס, חברת ועדת התקשורת של האגודה האירופית לקרדיולוגיה. "עם זאת, זה היה מחקר תצפיתי, ולכן הוא אינו יכול להוכיח שסטטינים מונעים דמנציה".
גונסלבס מוסיפה את ההקשר החשוב: אנשים עם סוכרת מסוג 2 כבר נמצאים מלכתחילה בסיכון גבוה יותר לדמנציה, וממילא ממליצים להם להוריד כולסטרול מסיבות של לב וכלי דם. במובן הזה הממצא אינו משנה המלצה קיימת, הוא מוסיף לה נימוק.
יש גם מגבלות מובנות. שיטת השכפול משפרת את ההשוואה אבל אינה מחליפה הקצאה אקראית, המדגם דני ואינו בהכרח מייצג אוכלוסיות אחרות, והאבחון של דמנציה במרשמי מדינה מזהה בעיקר מקרים שהגיעו למערכת הרפואית ולא בהכרח את כולם.
למה זה נוגע לקורא הישראלי
לקורא הישראלי יש כאן שתי נקודות מעשיות. הראשונה היא שסטטינים נמנים עם התרופות הנפוצות ביותר בישראל, וסוכרת מסוג 2 היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות כאן, כך ששתי האוכלוסיות במחקר מתארות חלק גדול מהמבוגרים במדינה.
השנייה נוגעת לחלון הזמן. רוב השיחות על סטטינים מתמקדות בשאלה אם ליטול, והעבודה הזו מצביעה על כך שגם מתי מתחילים עשוי להיות משמעותי. זו שאלה שכדאי להעלות בביקור הקרוב אצל רופא המשפחה, ולא לפתור לבד מול כותרת. להרחבה: איך להפחית סיכון לדמנציה כבר היום, מה באמת עובד ומה פחות.
