מסר סיסמה לביטוח לאומי, קיבל 91% נכות - וישלם 30 אלף שקלים
חברת אורפז מימוש זכויות רפואיות (בתעשייה) בע"מ פתחה תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל נגד לקוח שלטענתה סירב לשלם שכר טרחה מוסכם של 30,000 שקלים. לפי החברה, הלקוח ביקש את שירותיה למימוש זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי ומול רשויות המס, קיבל בפועל פטור ממס הכנסה וקביעת נכות לצמיתות בשיעור 91%, אך לא עמד בהתחייבותו הכספית.
מהלך ההתקשרות שתואר בכתב התביעה היה מפורט. הלקוח שילם 5,265 שקלים, שהם 4,500 שקלים בתוספת מע"מ, כדמי פתיחת תיק באמצעות כרטיס האשראי שלו, מסר לנציג החברה את הקוד והסיסמה האישיים שלו לאתר המוסד לביטוח לאומי, והגיע פיזית למשרדי החברה כדי למסור חומר רפואי לצילום ולניהול התיק.
מה הייתה טענת הזיוף?
הנתבע טען שייפוי הכוח וההתחייבות לתשלום שהציגה החברה מזויפים, ושלא נחתמו על ידו אלא על ידי מי מטעמה. לדבריו, חתימתו אינה זהה כלל לחתימה הנחזית על ההסכם, והוא מעולם לא חתם רק את שמו הפרטי, שכן חתימתו על מסמכים אחידה. הוא טען שהחברה לא ביצעה כל פעולה בעניינו מול המוסד לביטוח לאומי ומול מס הכנסה, ושכל הטיפול בוצע באופן בלעדי על ידו ועל ידי בנותיו. עוד הדגיש שלא שילם ולו שקל אחד מתוך סכום התמורה הנתבע, דבר שלטענתו "מעיד כאלף עדים שההסכם בין הצדדים לא נכרת ולא היה".
עוד טען הנתבע שהעובדה שחתימתו על ההסכם נעשתה בדרך שונה מהרגיל "מהווה אינדיקציה מובהקת לקיומה של תרמית וחוסר תום לב בפעולות להוציא כספים שלא כדין", ושגם חתימות נוספות שהוגשו לתיק, ובהן זו שעל אישור דואר רשום שנשלח אליו, מזויפות.
לאחר חקירתו ניתנה לו רשות להתגונן, והבירור הפך לתובענה בסדר דין מהיר לפי פרק י"ב לתקנות סדר הדין האזרחי. הרשמת הבכירה הלנה בורוכוביץ' ליטוין דחתה את טענת הזיוף. היא ציינה שלא הונחה כל חוות דעת של מומחה לכתבי יד, וקיבלה את עדות נציג החברה שהעיד שביקר בבית הנתבע והחתים אותו באמצעות טאבלט, וכי העתק מייפוי הכוח נשלח אליו לנייד.
הראיות הנסיבתיות חיזקו את המסקנה. הנתבע לא הכחיש את קיום הפגישה בביתו, לא הכחיש ששילם 5,265 שקלים, "בדיוק כפי שנדרש ביפויי הכוח וההתחייבות לתשלום מיום 10.9.2023", ולא הכחיש שמסר באותו מעמד את הסיסמה והפרטים הנדרשים לכניסה לאתר המוסד לביטוח לאומי.
אילו שירותים ניתנו בפועל?
ייפוי הכוח הגדיר את השירות כ"מימוש זכויות רפואיות, לצורך ייעוץ, עזרה והכוונה וטיפול בנוגע למימוש זכויותיי הרפואיות אל מול מוסד לביטוח לאומי ו/או אל מול מס הכנסה". נציג החברה הסביר בעדותו שהשירות כולל קביעת תורים מול רשות המסים, ניהול טפסים, ארגון החומר הרפואי, הגשה לרשויות והכנת הלקוח לקראת בדיקות. הוא הבהיר שאינו מלווה לקוחות לוועדות עצמן.
הנתבע עצמו סיפק את הראיה המכרעת. בדיון בבקשת רשות ההתגוננות העיד שנציג החברה הגיע לביתו לפגישה ראשונית ושבמעמד זה שילם כ-6,000 שקלים. בחקירה הנגדית העיד שהלך למשרדי החברה וקיבל מהם חומר להגיש לביטוח הלאומי, ולאחר שנשאל פעם אחר פעם הודה שישב עם אחת הנציגות וקיבל הסברים.
הפער בין הגרסאות הצטמצם ככל שנמשכה החקירה. תחילה ניסה הנתבע להכחיש שקיבל שירות כלשהו, אך לאחר שנשאל פעם אחר פעם הודה שקיבל הסברים במשרדי החברה. "מסקנתי היא שאף מעדותו של הנתבע נהיר שהתובעת העניקה את השירותים ולהם היא התחייבה", כתבה הרשמת. "נאסף חומר רפואי, נערכה פגישת הסבר עם הנתבע והתובעת ביצעה את אשר התחייבה לו והנתבע נדרש לעמוד בהתחייבותו". התניה בייפוי הכוח קבעה שאם יכירו רשויות מס הכנסה בזכויות רפואיות המקנות זכות לפטור ממס, ישלם הלקוח שכר טרחה בגובה 30,000 שקלים כולל מע"מ. על היקף שכר הטרחה בתחום הזה והרגולציה המתגבשת סביבו ראו ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים.
- טענה שהטונר החלופי השבית את המדפסת - ותשלם 500 שקלים הוצאות
- לקוחות פיקטיביים ומסמכי בנק מזויפים: מייסדת ג'ונקו הודתה בהונאת משקיעים
למה "לא מה שציפיתי" אינו עילה לביטול?
בית המשפט שאל את הנתבע לא אחת מה ציפה לקבל מהשירות. לגרסתו הוא ציפה לקבל כספים בגין מחלות ונכויות שמהם הוא סובל, ובפועל קיבל פטור ממס שלדבריו לא יוכל לממש משום שאין לו יכולת לעבוד.
בורוכוביץ' ליטוין קבעה שהטענה הזו אינה מקימה עילה. "טיעון זה אינו אלא טעות בכדאיותה של העסקה, כמשמעותה בסעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973", כתבה, "וככזו היא אינה מאפשרת לא את ביטולה של העסקה ואף לא מתן של פיצוי". הפער בין קביעה רפואית לבין זכאות כספית בפועל עולה גם בכתבה נפצע בעבודה וקיבל 100% נכות זמנית - למה הביטוח הלאומי עצר את התשלום אחרי ארבעה חודשים?.
התביעה התקבלה. התיק הושב ללשכת ההוצאה לפועל להמשך הליכים, והסכום שהופקד בקופת בית המשפט יועבר לתיק על חשבון החוב. לחוב יתווספו 1,500 שקלים הוצאות ו-6,000 שקלים כולל מע"מ לשכר טרחת באת כוח התובעת. פסק הדין ניתן ב-27 באוגוסט 2026.
