מסר סיסמה לביטוח לאומי, קיבל 91% נכות - וישלם 30 אלף שקלים

לקוח שילם 5,265 שקלים לחברה שמסייעת במימוש זכויות רפואיות, מסר לנציג שלה את הסיסמה האישית שלו לאתר הביטוח הלאומי, וקיבל בסוף התהליך נכות צמיתה בשיעור 91% ופטור ממס הכנסה. את שכר הטרחה המוסכם, 30 אלף שקלים, הוא סירב לשלם. בית המשפט קבע שישלם.

חברת אורפז מימוש זכויות רפואיות פתחה נגדו תיק בהוצאה לפועל. לטענתה, הלקוח ביקש את שירותיה מול הביטוח הלאומי ומול רשות המסים, קיבל בדיוק את מה שהובטח, ואז נעלם מההתחייבות הכספית.

5,265 שקלים הם דמי פתיחת התיק ששילם בכרטיס האשראי שלו, 4,500 שקלים בתוספת מע"מ. באותו מעמד הוא מסר לנציג את הקוד והסיסמה שלו לאתר הביטוח הלאומי, ואחר כך הגיע פיזית למשרדי החברה עם החומר הרפואי שלו.

הוא טען שהחתימה שלו זויפה

הנתבע טען שייפוי הכוח וההתחייבות לתשלום מזויפים, ושמישהו מטעם החברה חתם במקומו. לדבריו, החתימה על ההסכם שונה לגמרי מהחתימה הרגילה שלו, והוא מעולם לא חתם בשמו הפרטי בלבד.

הוא הוסיף שכל הטיפול נעשה על ידו ועל ידי בנותיו, ושהחברה לא עשתה בעניינו דבר. העובדה ששקל אחד מתוך שכר הטרחה מעולם לא שולם, טען, "מעיד כאלף עדים שההסכם בין הצדדים לא נכרת ולא היה".

הרשמת הבכירה הלנה בורוכוביץ' ליטוין דחתה את טענת הזיוף, ומסיבה פשוטה: כדי להוכיח זיוף חתימה צריך מומחה לכתבי יד, והנתבע לא הביא אחד. נציג החברה, לעומת זאת, העיד שהגיע לביתו והחתים אותו על טאבלט, ושהעתק מייפוי הכוח נשלח לנייד שלו.

שלוש עובדות נוספות סגרו את הפינה. הנתבע לא הכחיש שהפגישה בביתו התקיימה. הוא לא הכחיש ששילם 5,265 שקלים, בדיוק הסכום שנקוב בייפוי הכוח. והוא לא הכחיש שמסר באותו מעמד את הסיסמה לאתר הביטוח הלאומי.

מה החברה בכלל עשתה בשבילו

ייפוי הכוח הגדיר את השירות כטיפול במימוש זכויות רפואיות מול הביטוח הלאומי ומול מס הכנסה. נציג החברה פירט בעדותו מה זה כולל בפועל: קביעת תורים מול רשות המסים, מילוי טפסים, ארגון החומר הרפואי, הגשה לרשויות והכנת הלקוח לקראת הבדיקות. הוא הבהיר שהחברה אינה מלווה לקוחות לוועדות עצמן.

הנתבע עצמו סיפק את הראיה המכריעה, בשלבים. תחילה טען שלא קיבל שום שירות. אחר כך העיד שנציג החברה הגיע לביתו ושבמעמד הזה שילם כ-6,000 שקלים. בהמשך אישר שהלך למשרדי החברה וקיבל מהם חומר להגיש לביטוח הלאומי. ולבסוף, אחרי שנשאל פעם אחר פעם, הודה שישב עם נציגה וקיבל הסברים.

• ה-AI חוסך לעורכי הדין שעות עבודה - אבל, מאיים על מקור ההכנסות המרכזי שלהם
• טענה להפרדה רכושית של 38 שנה - ותשלם 40 אלף שקלים הוצאות

"מסקנתי היא שאף מעדותו של הנתבע נהיר שהתובעת העניקה את השירותים ולהם היא התחייבה", כתבה הרשמת. "נאסף חומר רפואי, נערכה פגישת הסבר עם הנתבע והתובעת ביצעה את אשר התחייבה לו והנתבע נדרש לעמוד בהתחייבותו".

שכר הטרחה נקבע מראש בייפוי הכוח: אם רשות המסים תכיר בזכויות רפואיות שמזכות בפטור ממס, ישלם הלקוח 30 אלף שקלים כולל מע"מ. הפטור אכן ניתן. על הרגולציה שמתגבשת סביב שכר הטרחה בתחום הזה ראו ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים.

"ציפיתי למשהו אחר" אינו עילה לבטל חוזה

בית המשפט שאל את הנתבע שוב ושוב מה בדיוק ציפה לקבל. תשובתו: הוא ציפה לכסף בגין המחלות והנכויות שמהן הוא סובל. מה שקיבל בפועל הוא פטור ממס, ולדבריו הוא לא יוכל לנצל אותו מפני שאין לו יכולת לעבוד.

זו טענה מובנת, והיא גם אינה עוזרת לו משפטית. "טיעון זה אינו אלא טעות בכדאיותה של העסקה", קבעה הרשמת, "וככזו היא אינה מאפשרת לא את ביטולה של העסקה ואף לא מתן של פיצוי". במילים פשוטות: מי שחתם על חוזה וקיבל בדיוק את מה שנכתב בו, אינו יכול לבטל אותו רק מפני שהתוצאה שווה לו פחות ממה שקיווה. הפער בין קביעה רפואית לבין כסף שנכנס לחשבון עולה גם בכתבה נפצע בעבודה וקיבל 100% נכות זמנית - למה הביטוח הלאומי עצר את התשלום אחרי ארבעה חודשים?.

התביעה התקבלה. התיק חוזר ללשכת ההוצאה לפועל, והסכום שהופקד בקופת בית המשפט יועבר לתיק על חשבון החוב. לחוב נוספו 1,500 שקלים הוצאות ועוד 6,000 שקלים כולל מע"מ לשכר טרחת עורכת הדין של החברה. פסק הדין ניתן ב-27 באוגוסט 2026.

• המצלמה תפסה אותו בנת"צ, ובית המשפט זיכה אותו: המסמכים שהעירייה שכחה להגיש
• הלוואה או שכר? חברה תבעה את מנהל החשבונות לשעבר