מנכ"ל UBS מזהיר: השווקים שאננים, והסיכונים מצטברים בלי שאף אחד סוגר את הישנים
יום המסחר של היום ממחיש בדיוק את מה שמנכ"ל UBS, סרג'יו ארמוטי, מנסה להזהיר ממנו. סעודיה השביתה את צינור הנפט שעקף את מצר הורמוז אחרי סדרת תקיפות, הדיזל בארה"ב נמצא בשיא של כל הזמנים, והמדדים בוול סטריט דווקא זינקו וסגרו רצף של ארבעה ימי ירידות. ארמוטי מגדיר את הפער הזה בשם שלו: שאננות.
לדבריו, השווקים הפיננסיים גילו בשנים האחרונות רמת שאננות שקשה להסביר, ובסביבה כזו היה מצופה לראות תנודתיות גבוהה בהרבה. ההסבר שהוא מציע לעמידות הזו מוכר: ההשקעות האדירות בבינה מלאכותית, במרכזי נתונים ובטכנולוגיות חדשות תמכו בצמיחה הכלכלית ובשווקים, וכיסו על הרבה בעיות אחרות.
המשפט שמסכם את עמדתו נוגע לאופן שבו הסיכונים מצטברים: בעיות חדשות צצות בלי שאף אחת מהישנות נפתרה או נסגרה. הרשימה שהוא מונה כוללת את המלחמות באיראן ובאוקראינה, שמייצרות סיכון אנרגיה וסיכון שילוח, את היריבות בין ארה"ב לסין ששוחקת את שרשראות האספקה, ואת השילוב של עלויות מימון עולות ואינפלציה עיקשת. סעודיה סגרה את צינור הנפט שעקף את הורמוז.
איך מגיבים בפועל
התגובה של הלקוחות העשירים ביותר של הבנק מעניינת לא פחות מהאבחנה. במקום להמר בגדול על כיוון אחד, הם מפזרים רחב יותר. ארמוטי אומר שבסביבה כזו קשה להחזיק יותר מדי הכרעות נחרצות, ושזה גם אינו מומלץ. בפועל הלקוחות מגדילים פיזור בין סקטורים ובין אזורים גיאוגרפיים, וממשיכים במקביל להשקיע בבינה מלאכותית ובטכנולוגיה.
עם זאת, הוא נזהר מלתאר את זה כנטישה. הקצאת הנכסים הכוללת של לקוחות הבנק כמעט לא השתנתה בשנה האחרונה, ואין כאן נסיגה גורפת מנכסים אמריקאיים. תנועת הכספים לשווקים מתעוררים שנרשמה לפני כשנה היתה בעיקרה הפניה של מזומן עודף לאפיקים חדשים, ולא מכירה של פוזיציות אמריקאיות או דולריות קיימות. לדבריו הנרטיב של בריחה מהדולר נחלש, והדולר נשאר מטבע הייחוס.
הריבית היא הגורם השני שמשנה את ההתנהגות. אינפלציה שנשארת מעל היעדים של הבנקים המרכזיים הופכת המשך הידוק למהלך צפוי, וארמוטי מעריך שהבנק המרכזי באירופה, הפדרל ריזרב והבנק המרכזי של יפן יעלו ריבית בחודשים הקרובים. ההערכה שלו מדברת על כמה העלאות, ולא על אחת בודדת. 5% חוזר להפחיד את וול סטריט.
ולמה זה נוגע לחוסך הישראלי
למה זה חשוב למשקיע הישראלי, גם אם הוא מעולם לא פתח חשבון בבנק שווייצרי. ראשית, האבחנה עצמה נוגעת לכל מי שמחזיק חיסכון פנסיוני, משום שרוב הכסף הזה מושקע במדדי מניות עולמיים שנשענים בדיוק על אותן חברות טכנולוגיה שתמכו בשוק. אם מנוע ההשקעות בבינה מלאכותית מאט, המנוע שסיפק את העמידות מאט איתו.
שנית, המלצת הפיזור נשמעת בנאלית והיא רחוקה מלהיות כזו בפועל. תיק שמפוזר על פני אלפי מניות במדד עולמי מרוכז היום בכמה שמות טכנולוגיה במשקל חסר תקדים, וזה פיזור על הנייר בלבד. פיזור אמיתי מחייב הסתכלות גם על אפיקים אחרים, על מטבעות ועל אזורים גיאוגרפיים.
ושלישית, מי שמנהל תיק בישראל צריך לזכור שהריבית כאן נעה בכיוון ההפוך מזה שארמוטי מתאר. בנק ישראל הוריד ריבית שלוש פעמים ברציפות, בעוד באירופה וייתכן שגם בארה"ב מדברים על העלאות. הפער הזה נוגע לשער השקל, לעלות הגידור של השקעות בחו"ל ולתשואה שמקבלים כאן על כסף שיושב בצד.
- לפני שלושה חודשים UBS צפה אפס העלאות ריבית - עכשיו הוא רואה שתיים
- אינטראקטיב ברוקרס צנחה 7% - הוסרה מרשימת גולדמן
ההערה של ארמוטי אינה תחזית לנפילה, והוא לא אמר שהשוק יקר מדי או שצריך לצאת ממנו. מה שהוא כן אמר הוא שהמחירים בשווקים אינם משקפים את כמות הסיכונים הפתוחים, ושמשקיע שבונה על המשך השקט מתמחר בעצם תרחיש אחד מתוך כמה. זו אבחנה על מה שנמצא בתוך המחיר, ולא על מה שיקרה מחר.
